## Steinsaltz on Bava Batra Daf 142a

###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:1)

ועוד שואלים: **ולימא ליה** [ושיאמר לו] רב הונא לרב נחמן, שמשנתנו, שמזכה בה לעובר, מתפרשת כגון **דאמר** [שאומר] שתחול הזכיה לעובר **לכשתלד** ובמקרה זה אינו מקנה לעובר אלא בשעה שהוא כבר בעולם! ומשיבים: **רב הונא** הולך **לטעמיה** [לטעמו לשיטתו], ש**אמר רב הונא: אף** המקנה לעוברה של אשה **לכשתלד** — **לא קנה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:2)

וכפי שמצאנו שנחלקו בדבר, ש**אמר רב נחמן: המזכה לעובר לא קנה,** אבל אם הוא מזכה לעובר **לכשתלד** — **קנה. ורב הונא אמר: אף לכשתלד** — **לא קנה,** לפי שבשעה שזוכה לו אינו קיים בעולם. **ורב ששת אמר: אחד זה ואחד זה,** בין שזוכה לעובר קודם לידתו ובין לאחר לידתו — **קנה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:3)

**אמר רב ששת: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה] שעובר קונה? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **גר שמת** ואין לו צאצאים, **ובזבזו** (בזזו) **ישראל נכסיו,** שהרי נכסיו הם כהפקר לכל, **ושמעו** אחר כך **שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת** — **חייבין להחזיר** את הנכסים למקומם. אם **החזירו הכל, ואחר כך שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו,** מי ש**החזיק ב**פעם ה**שניה** לאחר שנודע הדבר — **קנה,** אבל מי שהחזיק **ב**פעם ה**ראשונה,** קודם שנודע שיש לו יורש — **לא קנה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:4)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר ש**עובר** עצמו **לא קני** [אינו קונה], **למה להו אחזוקי** [להם להחזיק] **ב**פעם ה**שניה?** **הא אחזיקו להו חדא זימנא** [הרי כבר החזיקו להם בנכסים פעם אחת]!


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:5)

**אמר אביי** לדחות את ראייתו של רב ששת: **ירושה הבאה מאיליה שאני** [שונה]. העובר אכן יורש, אבל רב ששת עוסק במזכה לעובר בקנין, ולא ניתן להקנות לעובר. **רבא אמר: שאני התם** [שונה שם] בענין בוזזי נכסי הגר, **דרפוי מרפיאן בידייהו מעיקרא** [שהנכסים רפויים בידם מתחילה], שמתחילה לא ידעו בבירור אם יש לו יורשים, ולכן החזקתם הראשונה אינה נחשבת, וצריכים הם לחזור ולזכות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:6)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] הלכה למעשה, אם זה או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל]: **ש**מתחילה **שמעו בו** בעובר **שמת** והחזיקו בנכסים, **ו**אולם באותה שעה **לא** היה **מת** **ואחר כך מת.** שלטעמו של אביי, שהעובר קונה את ירושת אביו, הרי גם כאן, בשעה שהחזיקו לא היו הנכסים נכסי הפקר, ולא קנו. אבל לדעתו של רבא, שהדברים תלויים ברפיון החזקה, הרי במקרה זה, כששמעו בו שמת — החזיקו לגמרי, וכבר אז קנו את הנכסים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 142a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 142a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/142a:7)

ומביאים ראיה לשאלה אם עובר יורש: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **תינוק בן יום אחד נוחל** (יורש) נכסים, **ומנחיל** נכסים ליורשיו. ונדייק מכאן: **בן יום אחד** — **אין** [כן], **עובר** — **לא!** ודוחים: **הא** [הרי] כבר **אמר רב ששת:** הכוונה היא באותה משנה לדין אחר, שתינוק בן יומו **נוחל בנכסי האם** ברגע שנולד, כדי **להנחיל** אותם (גם אם מת לאחר יום) ליורשיו שאינם יורשי האם, כגון **לאחין** שיש לו **מן האב.** **ו**במקרה זה **דוקא** כשהוא **בן יום אחד** נוחל ומנחיל לאחיו מן האב, **אבל עובר** שמתה אמו והותירה נכסים — **לא** נוחל את אמו, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? —