## Steinsaltz on Bava Batra Daf 143a

###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:1)

**וכרכיש בה רישיה בי מדרשא** [והניד לי בראשו כמסכים בבית המדרש]. **אזל לגביה** [הלך ר' ירמיה אצלו אל רבין], **אמר ליה** [לו]: הטעם שנתן ר' אבהו לדבר היה כך: **אילו אמר ליה** [היה אומר לו] אותו אב לבנו הגדול: **"קני** [קנה] **כחמור" מי קני** [האם היה קונה]? שכיון שהשווה את קניינו לקנין החמור — לא קנה דבר. ואף כאן, כיון שהשווה את מתנתו למתנה שהוא נותן לבנים שלא נולדו, הרי כשם שהמתנה להם אינה יכולה לחול, כך לא חלה המתנה לבנו הגדול.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:2)

א ומעירים, דבר זה נאמר גם כהלכה מוסכמת במחלוקת של אמוראים אחרים. **דאיתמר** [שנאמר]: האומר לאדם אחר **"קני** [קנה] **כחמור"** — בוודאי **לא קנה** כלום, משום שלחמור אין קנין. אבל במקרה שונה, כאשר אמר **"את** [אתה] **וחמור** תקנו את נכסי **",** נחלקו בכך, ש**רב נחמן אמר: קנה מחצה,** את החלק שניתן לו, **ורב המנונא אמר: לא אמר כלום,** שכיון שצירף אותם בקנין זה, הרי כשם שלא קנה החמור כך לא קנה האיש. **ורב ששת אמר: קנה הכל,** שנתן הכל לשניהם, וכיון שאין החמור יכול לזכות, נמצא שזכה הוא בכל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:3)

**אמר רב ששת: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר זאת] שזכה בכל, ואין להתחשב מה שנאמר לגבי החמור? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו,** שלפעמים החלק הפנימי של הקישות הוא מר ואינו ראוי לאכילה, ואין לתת אותו כתרומה. וכיון שאינו יודע אם הקישות שהוא תורם מר בחלקו הפנימי, **לפיכך כשהוא תורם** מן הקישות — **מוסיף** מקישואים אחרים **על החיצון שבו** שהוא מתוק, **ותורם** על שאר הקישואים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:4)

ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] חלה התרומה? הרי כמו **"את** [אתה] **וחמור" הוא!** שהרי החלק הפנימי אינו ראוי לתרומה, ובכל זאת כשהוא נותן מן הפנימי ומן החיצון יחד — יוצא ידי חובה בתרומה שתורם מן החיצון!


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:5)

ודוחים: **שאני התם** [שונה שם], **דמדאורייתא** [שמן התורה] **תרומה מעלייתא** [מעולה טובה] **היא,** ורק חכמים אמרו שצריך לחזור ולתרום מן המובחר. ואם כן, אין זה נחשב כצירוף דבר ראוי לתרומה (ולקנין) לדבר שאינו ראוי כלל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:6)

ש**אמר ר' אילעא: מנין לתורם מן הרע על היפה שתרומתו תרומה?** — **שנאמר: "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו"** (במדבר יח, לב), כלומר, לא יהיה בכם חטא אם תרימו תרומה מן החלק הטוב ("חלבו"), ומשמע שאם הפריש מן הרע — יש בו משום חטא. **ואם אינו קדוש,** כלומר, אם אין בהפרשה מן הרע דין תרומה כלל, **נשיאות חטא למה?** והרי לא עשה מעשה כלל! אלא **מכאן לתורם מן הרע על היפה שתרומתו** בדיעבד **תרומה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:7)

**אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרב אשי, מתיב** [היה מקשה] **רב אויא תיובתא** [קושיה] על שיטת רב המנונא, ש"את וחמור" לא קנה כלום, ממה ששנינו: **מעשה בחמש נשים ובהן** היו **שתי אחיות, וליקט אחד כלכלה** (סל) **של תאנים, ושלהן היתה,** מן השדה שהיה שייך לנשים, **ושל שביעית היתה** ולכן התאנים היו הפקר, ומה שליקט הרי הוא שלו, **ואמר:** **"הרי כולכן מקודשות לי בכלכלה זאת", וקבלה אחת מהן על ידי** (עבור) **כולן** — **אמרו חכמים: אין** אותן שתי **אחיות מקודשות.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:8)

ויש לדייק: **אחיות הוא** ש**אין מקודשות, הא** [הרי] אם היו **נכריות** (זרות) הנשים האחרות שאינן קרובות זו לזו — **מקודשות. ואמאי** [ומדוע] יתקדשו האחרות? הלא **"את וחמור" היא!** שהרי הוא מקדש שתי נשים שאינן ראויות לקידושין, ויחד איתן גם נשים הראויות לכך!


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:9)

**אמר ליה** [לו] רב אשי לרב מרדכי : **היינו דחזאי** [זהו ההסבר למה שראיתי] את **רב הונא בר אויא בחלמא** [בחלום], שמשמעו **דמותיב** [מה שמקשה] **רב אויא תיובתא** [קושיה]. אבל לגופה של הקושיה, **לאו מי אוקימנא** [האם לא העמדנו] משנה זאת שמדובר שם כש**אמר:** **"הראויה מכם לביאה תתקדש לי"?** וממילא שתי האחיות לא היו כלל בכלל המקודשות, ואין זה כלל כענין "את וחמור".


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:10)

ב ובשאלה אחרת הקשורה ללשון של הקנאה משותפת מסופר, **ההוא** [אדם אחד] ש**אמר לה לדביתהו** [לאשתו]: **"נכסיי ליך** [לך] **ולבניך", אומר רב יוסף: קנתה** האשה **מחצה** מן הנכסים כולם, למרות שלא פירש כמה הוא נותן לה. **ואמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר זאת]? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבי אמר:** נאמר על לחם הפנים, לאחר שמורידים אותו מהשולחן שבמקדש: **"והיתה לאהרן ולבניו"** (ויקרא כד, ט), וכוונתו — **מחצה לאהרן מחצה לבניו,** ומכאן שאם מפרשים שמו של יחיד עם רבים במתנה, הכוונה היא שהוא מקבל מחצית.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:11)

**אמר ליה** [לו] **אביי: בשלמא התם** [נניח שם] בענין לחם הפנים, מובן הדבר, שכן **אהרן בר** [בן] **חלוקה הוא,** שהוא ראוי מצד עצמו לקבל חלק ככל כהן אחר, **להכי פרט ביה רחמנא למשקל פלגא** [לכך פרטה בו התורה והזכירה אותו במיוחד, כדי לזכותו יותר, ליטול מחצה], ואולם **אשה לאו** [לא] **בת ירושה היא** כלל**,** ועל כן **דיה שתטול** חלק בנכסים **כאחד מן הבנים**.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:12)

ומקשים על דברי אביי: **איני** [כן הוא]? **והא עובדא הוה** [והרי מעשה היה כעין זה] **בנהרדעא** שנתן אדם מתנה לפלוני ולאחרים, **ואגביה** [והגבה ונתן לו] **שמואל פלגא** [חצי]! וכן היה מעשה כזה **בטבריא, ואגביה** [והגבה לו] **ר' יוחנן פלגא** [חצי]! **ותו** [ועוד], **כי אתא** [כאשר בא] **רב יצחק בר יוסף** מארץ ישראל **אמר: ההוא דמי כלילא דשדו דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוגי** [אותם דמי כתר, סוג של מס, שהטילו בית הקיסר על חברי מועצת העיר ועל עשיריה], **אמר רבי: ניתבו אבולי פלגא ואיסטרוגי פלגא** [שיתנו חברי המועצה חצי והעשירים חצי]. משמע שאם מזכירים שתי קבוצות בהקשר אחד — הכוונה היא שלכל אחת מהן יש מחצית!


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:13)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה]? **התם מעיקרא כי הוו כתבי** [שם מתחילה כאשר היו כותבים] ומטילים מיסים — **אאבולי הוו כתבי** [על חברי המועצה היו כותבים ומטילים אותם], **ואיסטרוגי הוו מסייעי בהדייהו** [ועשירי העיר היו מסייעים בידם], **וידע מלכא דהוו קא מסייעי** [המלך שהם מסייעים], ולכן **השתא מאי דקא כתבי אאבולי ואאיסטרוגי** [עכשיו מה שכתבו במפורש על חברי המועצה ועל העשירים] הרי זה **למימרא דהני פלגא והני פלגא** [לומר שאלה נותנים חצי ואלה חצי]. ואולם אין ללמוד מכאן שבכל מקום שמזכירים מישהו (או קבוצת אנשים) בנפרד הכוונה היא למחצית.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 143a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143a:14)

**מתיב** [מקשה] **ר' זירא** על רב יוסף ממה ששנינו: **האומר "הרי עלי מנחה** של **מאה עשרון** (עשירית האיפה קמח) **להביא בשני כלים"** — **מביא ששים** עשרון **בכלי אחד, וארבעים** הנותרים **בכלי אחד,** שאין מביאים בכלי אחד יותר משישים עשרון.