## Steinsaltz on Bava Batra Daf 143b

###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:1)

**ואם הביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד** — **יצא;** ונדייק מכאן: **אם הביא** — **אין** [כן], כלומר, בדיעבד יצא ידי חובתו, **לכתחלה** — **לא,** אלא צריך היה להביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחר. **ואי סלקא** [ואם עולה] על **דעתך** לומר כי **כל כי האי גוונא** [כעין זה], שמחלק דבר לשנים בלא להגדיר מה יהיה בחלקו של כל אחד, **פלגא ופלגא** [מחצה ומחצה] **הוא, אפילו לכתחלה נמי** [גם כן] יביא חמישים וחמישים!


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:2)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה]? **התם אנן סהדי דהאי גברא מעיקרא** [שם, בענין המנחה, אנו עדים, הכל מבינים, שאותו אדם מתחילה] **לקרבן גדול קא מכוין** [מתכוון], **והאי דקאמר** [וזה שהוא אומר] **בשני כלים** — משום **דידע** [שהוא יודע] ש**לא אפשר לאתויי** [להביא] את כולם **בכלי אחד,** ולכן **כמה** ש**אפשר לאיתויי** [להביא] בכלי אחד **מייתינן** [מביאים], ובכלי אחד לא ניתן להביא יותר מששים. אבל בכל מקרה אחר בו אין הנחה מוקדמת כזאת, מחלקים את הדבר לשני חלקים שווים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:3)

ובמסקנת ההלכה מעירים: **והלכתא כוותיה** [והלכה כשיטתו] של **רב יוסף** במחלוקתו נגד רבה, בשלושה עניינים: **בשדה** (ב"ב יב,ב) ב**ענין** (ב"ב קיד,א), **ו**ב**מחצה,** כלומר, בענייננו, שאם נתן וחילק לשתי קבוצות ולא פירש כמה, הרי זה מחצה לכל קבוצה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:4)

א ובענין דומה הנוגע למתנה שלא נאמרה בה חלוקה ברורה, מסופר, **ההוא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה** [אדם אחד שלח חתיכות משי לביתו] במתנה. **אמר ר' אמי: הראויין ל**בגדי **בנים** — ניתנים **לבנים,** ה**ראויין לבנות** — ניתנים **לבנות.** ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] דבר זה **אלא דלית ליה כלתא** [כשאין לו כלות], **אבל** אם **אית ליה כלתא** [יש לו כלות] — **לכלתיה שדר** [לכלותיו שלח]. **ואי בנתיה לא נסיבן** [ואם בנותיו אינן נשואות], **לא שבק בנתיה ומשדר לכלתיה** [אינו מניח את בנותיו ושולח לכלותיו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:5)

מסופר, **ההוא** [אדם אחד] ש**אמר להו** [להם] בצוואה: **נכסיי לבניי. הוה ליה ברא וברתא** [היו לו בן ובת], והשאלה היתה: **מי קרו אינשי לברא בניי** [האם קוראים אנשים לבן אחד בני], **ולסלוקי לברתא** [ולסלק את הבת] **מעישור** נכסים **קאתי** [הוא בא], כלומר, שלא תקבל אף עישור נכסים לנדוניה. **או דלמא** [שמא] **לא קרו אינשי לברא בניי** [אין קוראים אנשים לבן אחד בני], **ולמושכה לברתא** [ולצרף את בתו] **במתנה קאתי** [הוא בא]?


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:6)

**אמר אביי, תא שמע** [בוא ושמע] שנאמר: **"ובני דן חשים"** (בראשית מו, כג), ולא נזכר בן נוסף, משמע שאף לבן אחד קורים "בנים". **אמר ליה** [לו] **רבא: דלמא כדתנא דבי** [שמא יש לפרש פסוק זה כמו ששנה החכם בבית] מדרשו של **חזקיה,** שאין "חושים" שמו של בנו של דן, אלא לומר **שהיו** בניו **מרובין כחושים** (קבוצות) **של קנה,** ולכן השתמשו בלשון רבים! **אלא אמר רבא:** ראיה היא ממה שנאמר: **"ובני פלוא אליאב"** (במדבר כו, ח), למרות שנזכר רק בן אחד. **רב יוסף אמר,** ראיה היא ממה שנאמר: **"ובני איתן עזריה"** (דברי הימים א ב, ח).


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:7)

מסופר, **ההוא** [אדם אחד] ש**אמר להו** [להם בצוואה]: **"נכסאי לבנאי"** [נכסיי לבני], **הוה ליה ברא ובר ברא** [היה לו בן ובן הבן], והשאלה היתה: האם **קרו אינשי לבר ברא "ברא"** [קוראים אנשים לבן הבן "בן"] **או לא? רב חביבא אמר: קרו אינשי לבר ברא "ברא"** [קוראים אנשים לבן הבן "בן"], **מר בר רב אשי אמר: לא קרו אינשי לבר ברא "ברא"** [אין קוראים אנשים לבן הבן "בן"]. ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **מר בר רב אשי: המודר הנאה מבנים** של אדם מסויים — **מותר בבני בנים,** משמע שאינם בכלל בנים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:8)

ב משנה אדם שמת ו**הניח בנים גדולים וקטנים,** אם **השביחו גדולים את הנכסים** — **השביחו לאמצע,** כלומר, כאשר מחלקים את הירושה, מחלקים גם את השבח בין כולם. אבל **אם אמרו** הבנים הגדולים מתחילה: **ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין** מלאכה בנכסים **ואוכלים** מה שעשינו — מה ש**השביחו** הוא **לעצמן. וכן האשה שהשביחה את הנכסים** — **השביחה לאמצע.** ו**אם אמרה: "ראו מה שהניח לי בעלי, הרי אני עושה ואוכלת"** — הרי **השביחה לעצמה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:9)

ג גמרא על מה שנאמר במשנה, שאם השביחו הגדולים את הנכסים, השביחו לאמצע, **אמר רב חביבא בריה** [בנו] של **רב יוסף בריה** [בנו] של **רבא משמיה** [משמו] של **רבא: לא שנו אלא ששבחו** ה**נכסים מחמת נכסים,** שהיורשים הללו הוציאו כסף מן הנחלה המשותפת כדי להשביח את הנכסים, ועבודתם היתה רק בניהול ההשקעות, **אבל** אם **שבחו** ה**נכסים מחמת עצמן,** כלומר, מחמת עבודתם או ממונם של הבנים הגדולים — בכל מקרה **השביחו לעצמן.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 143b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 143b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/143b:10)

ושואלים: **איני** [כן הוא]? **והא** [והרי] **אמר ר' חנינא: אפילו לא הניח להם אביהם אלא**