## Steinsaltz on Bava Batra Daf 145b

###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:1)

**ואין השביעית** (שנת השמיטה) **משמטתה** ככל מילוה. כלומר, גם אם הגיעה שנת השמיטה לפני שנשא חבירו אשה, אין חוב זה נשמט, והוא חייב לפורעו כשיישא חבירו אשה. **ואין הבכור נוטל בה פי שנים** אם מת השושבין, וחבירו מחזיר את השושבינות למשפחה בנישואי אחד הבנים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:2)

ומעתה מבארים את דברי הברייתא: **נגבית בבית דין, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? משום ש**כמלוה דמיא** [היא נחשבת]. **ואין בה משום רבית** — משום **דלאו אדעתא דהכי יהב ליה** [שלא על דעת כן נתן לו] את התוספת, אלא מחמת שמחה וידידות, ואין כאן ענין של הלוואה בריבית. **ואין השביעית משמטתה** — משום **דלא קרינא ביה** [שאין אנו קוראים בו], מה שנאמר בענין זה: **"לא יגש** (ילחץ) את רעהו...


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:3)

כי קרא שמיטה לה'**"** (דברים טו, ב). שהרי אינו יכול לומר לו בשנת השמיטה: החזר לי את כספי, לפי שרק כשמגיע זמן הנישואין עליו להחזיר, ולא קודם לכן. **ואין הבכור נוטל פי שנים** — **דהוה ליה** [שהרי זה] רק דבר ש**ראוי** לבוא לידי האב שמת**, ו**כלל הוא ש**אין הבכור נוטל** פי שנים **בראוי כבמוחזק.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:4)

א **אמר רב כהנא, כללא דשושבינותא** [הכלל של השושבינות], כלומר, באלו אופנים מתקיימת חובת ההחזרה של דמי השושבינות: אם **הוה במתא** [היה בעיר] כשנישא שושבינו — **איבעי ליה למיתא** [צריך היה לו לבוא לחתונה], וגם אם לא בא — צריך לתת לו את השושבינות. וכן אם לא היה בעיר, אבל **שמע קל טבלא** [קול התוף המודיע שיש חתונה] — **איבעי ליה למיתא** [צריך היה לו לבוא]. **לא שמע** את **קל טבלא** [קול התוף] — **איבעי ליה לאודועיה** [צריך היה לו החתן להודיע לו], אלא שאף ש**תרעומת אית ליה** [יש לו] לשושבין שלא הודיע לו ולא הזמינו להשתתף בשמחה, **שלומי** [לשלם] הוא **משלם.** ומכל מקום הואיל ולא נהנה השושבין מן החתונה, מן הראוי שינכה לו מן השושבינות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:5)

ושואלים: **ועד כמה** ינכה לו? **אמר אביי: נהגו בני גננא** [החופה], אם היה חוב השושבינות **עד זוזא** [זוז] אינו משלם כלל, כי **אייתא בכפיה אכליה בכרסיה** [מה שהביא אדם בידו אכל בכרסו]. אם השושבינות היא **עד ארבעה** זוזים — **משלם פלגא** [מחצית]. **מכאן ואילך** אם חייב לו סכום גדול יותר — **איניש איניש כחשיבותיה** [איש איש כחשיבותו]. שלפי האופן שבו היו מכבדים אותו ומאכילים אותו — כך הוא מנכה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:6)

ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **עשה עמו** עם חבירו שושבינות **בפומבי** (בפרסום), **ובקש** הוא מחבירו **לעשות עמו** חתונה **בצנעא** — **יכול לומר לו** השושבין: באופן זה אינו רוצה להשתתף עמך, אלא **בפומבי אעשה עמך, כדרך שעשית עמי.** וכן אם **עשה עמו בבתולה,** שנשא חבירו בתולה לאשה, **ובקש** הוא מחבירו **לעשות** **עמו** שושבינות בנישואיו ל**אלמנה** — **יכול** חבירו **לומר לו:** דווקא **בבתולה אעשה עמך, כדרך שעשית עמי,** שמחה גדולה יותר**;** וכן אם


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:7)

**עשה עמו,** עם חבירו, שושבינות **ב**אשה **שניה** שנושא, שהיא שמחה שונה משמחת נישואי אשה ראשונה, **ובקש** מחבירו **לעשות עמו** בנישואין של **ראשונה** — **יכול לומר לו** חבירו: **לכשתשא אשה אחרת אעשה עמך. עשה עמו** בנישואי אשה **אחת, ובקש** מחבירו **לעשות עמו בשתים** — **יכול לומר לו: באחת אעשה עמך, כדרך שעשית עמי.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:8)

ב אגב הזכרת "פומבי" מביאים דברים בהם נזכרת מלה זו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **עתיר נכסין עתיר פומבי** [עשיר בנכסים ועשיר בפרסום] — **זה הוא בעל הגדות. עתיר סלעים עתיר תקוע** [עשיר כספים ועשיר בבתים], שהוא כאדם שיש לו כסף מזומן — **זהו בעל פלפול. עתיר משח עתיר כמס** [עשיר בשמן ועשיר בדברים נסתרים] — **זהו בעל שמועות** שיודע הרבה שמועות והלכות של האמוראים. **הכל צריכין למרי חטיא** [לבעל החיטים] — **תלמוד,** שמי שמבין ועוסק בטעמי ההלכות והשמועות, כולם צריכים לו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:9)

**אמר ר' זירא אמר רב, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"כל ימי עני רעים** וטוב לב משתה תמיד**"** (משלי טו, טו)? "כל ימי עני רעים" — **זה בעל תלמוד** שמתייגע בלימודו ובקושיותיו, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה בעל משנה** ששונה משנתו כסדרה, ואינו מתייגע בה כל כך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:10)

**רבא אמר: איפכא** [ההיפך] הוא הנכון. **והיינו** [וזהו] ש**אמר רב משרשיא משמיה** [משמו] של **רבא, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם"** (קהלת י, ט)? **"מסיע אבנים יעצב בהן"** — **אלו בעלי משנה,** שהם עובדים קשה בשינונם, אבל אינם יכולים להינות מעמלם — להגיע למסקנות למעשה מתוך משנתם. **"בוקע עצים יסכן** (יתחמם) **בם"** — **אלו בעלי תלמוד,** שאחרי שיגעו בלימוד הם מגיעים למסקנות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:11)

**ר' חנינא אמר** פירוש אחר לפסוק שהובא **: "כל ימי עני רעים"** — **זה שיש לו אשה רעה, "וטוב לב משתה תמיד"** — **זה שיש לו אשה טובה. ר' ינאי אמר: "כל ימי עני רעים"** — **זה איסטניס,** אדם מפונק, רגיש, לפי שתמיד הוא מוצא דברים שאינם נעימים לו. **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה שדעתו יפה** שאינו מקפיד כל כך, וסובל דברים ואינו נפגע.


###### Steinsaltz on Bava Batra 145b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 145b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/145b:12)

**ר' יוחנן אמר** פירוש אחר לפסוק זה **: "כל ימי עני רעים"** — **זה רחמן,** שהרי יש בעולם הרבה מקרים של צער וסבל, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה אכזרי,** שאינו סובל ביסורי אחרים. **ור' יהושע בן לוי אמר** פירוש אחר **: "כל ימי עני רעים"** — **זה שדעתו קצרה** רגזן המתרתח במהרה, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה שדעתו רחבה,** סבלן.