## Steinsaltz on Bava Batra Daf 146a

###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:1)

**ו**עוד **אמר ר' יהושע בן לוי** בתמיהה על פסוק זה **: כל ימי עני רעים? והא איכא** [והרי יש] **שבתות וימים טובים** שגם העניים נהנים בסעודתם ונחים בהם! ויש לתרץ **כ**דברי **שמואל,** ש**אמר שמואל: שנוי וסת** (הרגל) הוא **תחלת חולי,** ולכן העני סובל גם בשבתות וימים טובים, משום שהוא משנה בהם מנהגו ואכילתו מבימות החול.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:2)

**כתיב** [נאמר] **בספר בן סירא: "כל ימי עני רעים", בן סירא אומר: אף לילות** של העני רעים, **בשפל גגים גגו,** מפני העוני גג ביתו נמוך יותר מגגות בתי כל העיר, ולכן **ממטר גגים לגגו,** כל המטר שיורד על הגגות יורד בסוף על גגו שלו. ומצד שני, **ברום הרים כרמו** כרמו של עני נמצא במקום הגבוה ביותר בהרים, שהוא המקום הרחוק והפחות טוב, ולכן הגשם סוחף **מעפר כרמו לכרמים** האחרים. וכך נמצאים כל ימיו רעים אפילו בדברים אלה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:3)

א משנה **השולח סבלונות** (מתנות לכלה ולמשפחה) **לבית חמיו** לאחר הקידושין, אם **שלח שם** אפילו סכום של **מאה מנה, ואכל שם** לאחר מכן **סעודת חתן אפילו בדינר** אחד בלבד — **אינן נגבין,** אין מחזירים אותם מאה דינרים למשפחת החתן, גם כאשר בטלו הנישואין מאיזה טעם. **לא אכל שם סעודת חתן** — **הרי אלו נגבין,** שאינם נחשבים כמתנה גמורה. **שלח סבלונות מרובין** על מנת **שיחזרו עמה לבית בעלה,** כלומר, כדי שהיא תיקח אתה את המתנות הללו לביתם המשותף — **הרי אלו נגבין** אם הנישואים מתבטלים. שלח **סבלונות מועטין** על מנת **שתשתמש בהן בבית אביה** — **אין נגבין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:4)

ב גמרא על מה ששנינו שאם אכל בבית חמיו אפילו בדינר אין הסבלונות נגבים, **אמר רבא:** זהו **דוקא** שאכל בשווה **דינר, אבל** אם אכל **פחות מ**שווה **דינר** — **לא.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכך הוא הדין, שהרי **"דינר" תנן** [שנינו במשנה]! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] **הוא הדין** ש**אפילו פחות מדינר** יהא בזה משום סעודה, **והאי דקתני** [וזהו ששנה] **"דינר"** — **אורחא דמילתא קתני** [דרך הרגילה שנה], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שצריך שתהא זו סעודה חשובה ששוויה לפחות דינר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:5)

ג ומבררים את הדין האמור במשנה לפרטיו, מתוך דיוק בלשונה של המשנה. **"אכל" תנן** [שנינו], **שתה מאי** [מה דינו]? וכן אם **הוא** עצמו אכל שם **תנן** [שנינו], **שלוחו** שאכל **מאי** [מה דינו]? אם אכל **שם** (בבית חמיו) **תנן** [שנינו במשנה], אם **שגר** (שלח) **לו** חותנו סעודה במתנה לביתו, **מאי** [מה הדין]?


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], פתרון לדבר ממה ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו מאה קרונות של כדי יין ושל כדי שמן ושל כלי כסף ושל כלי זהב ושל כלי מילת** (משי), **ורכב בשמחתו, והלך ועמד על פתח בית חמיו, והוציאו** לו **כוס של חמין** עבורו **ושתה, ומת** לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:7)

והיו דנים מה דינם של כל המתנות הללו, **וזו הלכה העלה ר' אחא שר הבירה לפני חכמים לאושא** ששאל מה עושים במקרה זה, **ואמרו: סבלונות העשוין ליבלות** — **אין נגבין,** והם מתנה גמורה, **ושאין עשוין ליבלות** — **נגבין. שמע מינה** [למד מכאן] ש**אפילו שתה** אין הסבלונות נגבים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:8)

ומציעים: האם **שמעת מינה** [למד אתה ממנה] שאינם נגבים גם **אפילו** אכל או שתה **פחות מדינר?** שהרי אין כוס חמין שווה דינר. ודוחים, **אמר רב אשי:** **מאן לימא לן** [מי יאמר לנו] ש**לא** **שחקי ליה מרגניתא דשויא אלפא זוזי ואשקיה** [שחקו לו מרגלית ששוה אלף זוז לתוך כוס החמין והשקו אותו]? ואין איפוא להוכיח מכאן לגבי פחות מדינר. ועוד מציעים: **שמעת מינה** [למד אתה מכאן] ש**אפילו שגרו לו** סעודה מבית חמיו — אין מחזירים את הסבלונות? שהרי אמרו שהיה בפתח בית חמיו, ולא נכנס פנימה! ודוחים: **דלמא** [שמא] **כל פתח בית חמיו כבית חמיו דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:9)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **מהו שישלש?** כלומר, אם אכל בפחות מדינר, האם מחלקים ואומרים שגם הסבלונות חוזרים לפי ערך הכמות שאכל או שתה? ועוד, **שבח סבלונות** אם השביחו הסבלונות במשך הזמן, בכמות או במחיר, **מהו?** האם כשמחזירים את הסבלונות צריך להחזיר גם את השבח? והצדדים בשאלה: **כיון דאי איתנהו** [שאם היו מצויים] — **לדידיה הדרי** [אליו היו חוזרים], אם כן, **ברשותיה שבוח** [ברשותו השביחו], **או דלמא** [שמא] **כיון דאי אבדי** [שאם היו אובדים], **או מגנבי** [נגנבים] **בעי שלומי ליה** [צריך היה צד הכלה לשלם לו] לפיכך — **ברשותא דידה שבוח** [ברשות שלה השביחו]? שאלה זו לא נפתרה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:10)

**בעי** [שאל] **רבא: סבלונות העשוין ליבלות** שאינם נגבים **ולא בלו, מהו** דינם? האם צריך להחזירם, כמו סבלונות שאינם עשויים ליבלות? ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר מלשון הברייתא: **וזו הלכה העלה ר' אחא שר הבירה לפני חכמים באושא, ואמרו: סבלונות העשוין ליבלות** — **אין נגבין, ושאין עשוין ליבלות** — **נגבין.** ונדייק: **מאי לאו** [האם אין] הכוונה שאם עשויים להיבלות אין נגבים **אף על גב** [אף על פי] ש**לא בלו?** שהרי לא חילקה הברייתא בדבר. ודוחים: **לא,** מדובר שם דווקא ש**בלו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:11)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון אחר לדבר ממה ששנינו במשנתנו: **סבלונות מועטין שתשתמש בהן והיא בבית אביה** — **אין נגבין,** ומשמע שהדין כן בכל מקרה, ואין מקפידים אם בלו או לא בלו! **תרגמה** [הסביר אותה] **רבא: בייבא וסבכתא** [בגדים זולים] שבוודאי מוחל עליהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:12)

ד ועוד בענייני סבלונות **אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת** (חג השבועות). ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בסיפור זה? ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **חשיבותא** [חשיבותה] של **ארץ ישראל קא משמע לן** [השמיע לנו בכך], שכבר בחג השבועות מצויים בה יין ושמן וכלי פשתן חדשים, אף שהיא עונה מוקדמת של השנה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **דאי טעין** [שאם החתן טוען] ששלח דברים אלה בזמן זה — אין אומרים שהוא דבר בלתי אפשרי, אלא **טענתיה** [טענתו] **טענה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 146a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 146a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/146a:13)

ואגב הדברים מביאים מעשה נוסף ש**אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו** ש**אשתו** ארוסתו **תותרנית היא,** שאינה יכולה להריח, **ונכנס אחריה לחורבה לבודקה** אם באמת תותרנית היא, **אמר לה: ריח צנון אני מריח בגליל,** שלקח עימו תמר ואמר לה שהוא מריח ריח צנון, ורצה לנסותה אם היא מריחה ריח זה.