## Steinsaltz on Bava Batra Daf 14a

###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:1)

**ואם בא לחתוך** — **חותך.** ותוהים: **מאי קאמר** [מה הוא אומר]? מדוע הוזכר כאן ענין החיתוך? ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר]: שעושה את הדברים באופן זה שאם מסיים מלמטה מתחיל מלמעלה מיד, כך **שאם בא לחתוך** — **חותך,** שאם לא יתחיל את הספר הבא אחריו בראש העמוד הבא — לא יוכל לחתוך את הספר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:2)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] מההלכה ששנינו בברייתא זו על מה ששנינו בברייתא אחרת, בה נאמר שצריך להניח קלף ב**תחלת ספר וסופו** — **כדי לגול.** ונברר: **כדי לגול מאי** [מה]? **אי** [אם] **כדי לגול עמוד** — **קשיא** [קשה] ממה שאמרו בברייתא הראשונה שבסופו צריך להיות כדי לגול **הקף, אי** [אם] הכוונה היא **כדי לגול הקף** — **קשיא** [קשה] ממה שאמרו שם שצריך שיהיה בתחילתו כדי לגול **עמוד!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:3)

**אמר רב נחמן בר יצחק: לצדדין קתני** [שנה], שנאמר הדבר באופן כללי סתמי שצריך שישאר קלף כדי לגול, כל דבר בהתאם לדין המיוחד שלו, בתחילתו כדי עמוד ובסופו כדי היקף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:4)

**רב אשי אמר: כי תניא ההיא** [כאשר שנויה אותה ברייתא] ששני הצדדים שווים לגלילה — הרי זה **בספר תורה. כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא]: **כל הספרים נגללים מתחלתן לסופן** שכך ראוי לגלול אותם, **וספר תורה** **נגלל** משני צדדיו **לאמצעיתו ו**לצורך כך **עושה לו עמוד אילך ואילך,** משני הצדדים של הספר. **אמר ר' אליעזר בר' צדוק: כך היו כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם,** שבשני הצדדים היו עמודים, על מנת שיהא הספר גלול באמצעו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:5)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין עושין ספר תורה לא** שיהא **ארכו** (גובהו) **יותר על הקיפו** בזמן שהוא גלול, **ולא הקיפו יותר על ארכו,** אלא אורכו והיקפו צריכים להיות זהים. **שאלו את רבי: שיעור** אורכו של **ספר תורה בכמה? אמר להן: בגויל** (עור) — **ששה** טפחים. שאלוהו: **בקלף בכמה?** אמר להם: **איני יודע.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:6)

מסופר: **רב הונא כתב שבעין** [שבעים] **ספרי דאורייתא** [ספרי תורה] בעצמו, **ולא איתרמי ליה** [הזדמן לו] **אלא חד** [אחד] שהיה אורכו בדיוק כהיקפו. **רב אחא בר יעקב כתב** ספר תורה **חד אמשכיה דעיגלי** [אחד על עורות של עגלים] **ואיתרמי ליה** [והזדמן לו] שיהיו אורכו והיקפו שווים. ומכיון שהצליח כך כך **יהבו ביה רבנן עינייהו** [נתנו בו חכמים עיניהם] בקנאה, **ונח נפשיה** [ונחה נפשו, נפטר] מחמת זה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:7)

**אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרב המנונא: כתב ר' אמי ארבע מאה ספרי תורה. אמר להו** [להם]: **דילמא** [שמא] רק את הפסוק **"תורה צוה לנו משה"** (דברים לג, ד) **כתב,** ולא ממש ארבע מאות ספרי תורה, שקשה לומר שיספיק אדם לכתוב כל כך הרבה. ובדומה לכך מסופר: **אמר ליה** [לו] **רבא לר' זירא: נטע ר' ינאי ארבע מאה כרמי** [ארבע מאות כרמים]. **אמר ליה** [לו]: **דילמא** [שמא] לא כרמים גדולים ממש, אלא כדי שיעור הכרם הקטן ביותר שנזכר בהלכה, שהוא **שתים,** שתי גפנים, **כנגד שתים, ואחת,** חמישית, **יוצא זנב**, כלומר, יוצאת ונמשכת מחוץ לריבוע.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:8)

**מיתיבי** [מקשים] על מה ששנינו פה לגבי אורך ספר תורה, ממה ששנינו בברייתא: **ארון** הברית **שעשה משה, אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו,** והוא נמדד **באמה בת ששה טפחים;** ולפי זה אורכו חמישה עשר טפחים, רוחבו תשעה טפחים, וקומתו תשעה טפחים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:9)

**והלוחות, ארכן ששה** טפחים **ורחבן ששה** טפחים **ועביין שלשה** טפחים, והיו הלוחות **מונחות** לאורך, זו אחר זו, **כנגד ארכו של ארון.** אם כן, **כמה לוחות אוכלות** (תופסות) **בארון?** — **שנים עשר טפחים,** שאורך כל אחד מן הלוחות היה ששה טפחים. **נשתיירו שם שלשה טפחים** פנויים באורכו, שהוא סך הכל חמישה עשר טפחים, **צא מהן** (הוצא מן החשבון) עוד **טפח** אחד, **חציו לכותל זה וחציו לכותל זה** שהוא עובי עץ הארון עצמו — **נשתיירו שם שני טפחים שבהן ספר תורה** שכתב משה **מונח.** ומנין שהיה מונח שם ספר תורה?


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:10)

**שנאמר: "אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה"** (מלכים א ח, ט); **מאי** [מה פירוש] **"אין בארון רק"?** הרי זה **מיעוט אחר מיעוט** ("אין", "רק"), **ו**לפי כללי מדרש ההלכה **אין מיעוט אחר מיעוט** בא **אלא** כדי **לרבות** דבר אחר, ומה הוא מרבה? **ספר תורה שמונח בארון.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:11)

ואומרים: בהסבריך עד כאן **פירנסת** (מילאת) את כל חלל ה**ארון לארכו,** **צא ופרנס ארון לרחבו: כמה לוחות אוכלות בארון** שרוחבו תשעה טפחים? — **ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח,** ש**חציו לכותל זה וחציו לכותל זה** לעובי עץ הארון עצמו — **נשתיירו שם שני טפחים,** ולמה עשו אותם? — כדי **שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק,** אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:12)

**ר' יהודה אומר** בשיטה אחרת: כל המידות הללו היו **באמה בת חמשה טפחים;** ולפיכך אורך הארון שנים עשר וחצי טפחים, ורוחבו שבעה וחצי, וקומתו שבעה וחצי. **והלוחות, ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה,** והן **מונחות באורכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון** לאורכו? — **שנים עשר טפחים,** נמצא ש**נשתייר שם חצי טפח,** שהוא שלוש אצבעות **אצבע ל**עובי **כותל זה ואצבע ל**עובי **כותל זה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:13)

**פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו** שהיה שבעה טפחים ומחצה: **כמה לוחות אוגדות** (משתמשות) **בארון?** — **ששה טפחים, נשתייר שם טפח ומחצה. צא מהן חצי טפח, אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה** — **נשתייר שם טפח שבו עמודין** של כסף **עומדין** (מונחים), **שנאמר: "אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן"** (שיר השירים ג, ט–י) שפירשוהו כרמז לארון הברית ("אפריון") שעשה ה' ("מלך שהשלום שלו").


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:14)

**וארגז ששיגרו בו פלשתים דורון** (מתנה) **לאלהי ישראל מונח מצדו** של הארון, **שנאמר: "ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך"** (שמואל א ו, ח). **ועליו** על הארגז הזה היה **ספר תורה מונח, שנאמר: "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה'"** (דברים לא, כו). ונדייק: **מצד** הארון **הוא מונח ולא בתוכו. ו**מעתה


###### Steinsaltz on Bava Batra 14a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 14a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/14a:15)

**מה אני מקיים** כיצד אני מפרש את מה שנאמר **"אין בארון רק"** (מלכים א ח, ט), שמכאן למדנו, לשיטת ר' מאיר לעיל, שהיה בארון עוד משהו מלבד הלוחות עצמם? — **לרבות**