## Steinsaltz on Bava Batra Daf 153a

###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:1)

**סבור מיניה** [חשבו מכך] ש**הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא כשנותן **לאחר,** שאינו יכול לחזור בו לאחר קנין ולתת לאדם אחר, **אבל** אם הבריא ורוצה לחזור ולקחת **לעצמו** — **לא; אמר להו** [להם] **רב חסדא, כי אתא** [כאשר בא] **רב הונא מ**העיר **כופרי פירשה: בין לעצמו בין לאחרים.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:2)

וכעין זה מסופר, **ההוא** [אדם אחד] ש**קנו מיניה** [ממנו], שכתב וזיכה וקנו ממנו בשעת חוליו, ואחר כך כשהבריא רצה לחזור בו, **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב הונא, אמר** לו רב הונא: **מאי איעביד** [מה אעשה] **לך,** ש**לא אקנית כדמקנו אינשי** [הקנית כמו שמקנים אנשים] והוספת יפוי כח, ולכן אינך יכול עוד לחזור בך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:3)

א מסופר: **ההיא מתנתא** [מתנה אחת] של שכיב מרע **דהוה** [שהיה] **כתוב בה** שהיא ניתנת **"בחיים ובמות"** — **רב אמר: הרי היא כמתנת שכיב מרע,** ולכן אם הבריא יכול לחזור בו מן המתנה, **ושמואל אמר: הרי היא כמתנת בריא,** ואינו יכול לחזור בו עוד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:4)

ומסבירים את השיטות: **רב** ש**אמר הרי היא כמתנת שכיב מרע,** טעמו, **מדכתיב** [מכיון שכתוב] **בה "במות"** — **אחר מיתה קאמר ליה** [הוא אומר לו] שזו היתה הכוונה, כמתנת שכיב מרע, **והאי דכתיב** [וזה שכתוב בה גם] **"בחיים"** — **סימן בעלמא** [בלבד] כתוב, **דחיי** [שיחיה], כלומר, כדי שלא להזכיר בשטר רק מוות, כתבו לשון שיש בה איחול וסימן שיזכה לחיים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:5)

**ושמואל** ש**אמר הרי היא כמתנת בריא,** טעמו, **מדכתיב** [מכיון שכתוב] **בה "בחיים"** — **מחיים קאמר** [הוא אומר] והמתנה חלה מעכשיו, **והאי** [וזה] ש**כתוב "ובמות"** — כוונתו **כמאן דאמר** [כמי שאומר] **"מעתה ועד עולם",** כלומר, הריהי של המקבל לצמיתות. **אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **הלכתא כוותיה** [הלכה כשיטתו] של **רב,** ומה שנאמר "בחיים" אינו אלא סימן טוב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:6)

**אמר רבא: ואי כתיב** [ואם כתוב] **בה** שהוא נותן את המתנה **"מחיים** ובמות **"**— **קנה** המקבל, ואינו יכול לחזור בו, שהרי מחיים נתנה לו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:7)

לאחר מכן דנו חכמים בדבר, **אמר אמימר: לית הלכתא כוותיה** [אין הלכה כשיטתו] של **רבא.** **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר:** **פשיטא** [פשוט] שכך הוא, **דהא אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה** [שהרי אמרו חכמי נהרדעא שהלכה כשיטתו] של **רב** לענין "בחיים ובמות". השיב לו: חידוש יש בדבר, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] שבלשון **"מחיים" מודי** [מודה] **רב,** שנותן את המתנה כעת, בעודו חי, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שהואיל והזכיר "במוות" כוונתו למתנת שכיב מרע, ויכול לחזור בו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:8)

מסופר: **ההוא** [אדם אחד] שכתב במתנתו נוסח כזה, ועמד מחוליו וביקש לחזור בו מן המתנה, **דאתא לקמיה** [שבא לפני] **רב נחמן לנהרדעא. שדריה לקמיה** [שלח אותו רב נחמן לפני] **ר' ירמיה בר אבא ל**מקום הקרוי **שום טמיא** כדי שיפסוק שיכול לחזור בו. **אמר: הכא** [כאן] בנהרדעא, **אתרא** [מקומו] של **שמואל,** שהוא היה החכם וראש המדברים בנהרדעא, **היכי נעביד כוותיה** [איך נעשה כשיטתו] של **רב** החולק על שמואל! אין זו דרך ארץ.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:9)

ועוד מסופר: **ההיא** [אשה אחת] שכתבה נוסח מתנתה בלשון "מחיים ובמוות", **דאתאי לקמיה** [שבאה לפני] **רבא,** **עבד** [עשה] **לה רבא כשמעתיה** [כשיטתו], ופסק שכיון שכתוב "מחיים" אינה יכולה לחזור בה. **הוה קא טרדא ליה** [היתה מטרידה אותו] לומר שלא דן אותה יפה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:10)

**אמר ליה** [לו] רבא **לרב פפא בריה** [בנו] של **רב חנן,** שהיה **ספריה** [סופרו]: **זיל** [לך] **כתוב לה** פסק שהדין עימה, **וכתוב בה** באותו הפסק כלשון המשנה **"שוכר עליהן או מטען",** לרמוז שאין זו הכוונה האמיתית בפסק הדין, אלא רק הטעיה, כדי לדחות את בעל הפסק. אבל אותה אשה הבינה, ו**אמרה** בלשון קללה: **ליטבע ארביה** [שתטבע ספינתו]! **אטעויי קא מטעית לי** [להטעות אותי אתה בא]! ומספרים: **אמשינהו למניה** [טבלו את בגדיו] של **רבא במיא** [במים], כדי שתתקיים בכך הקללה שלה, ולא תטבע ספינתו, **ואפילו הכי** [כך] **לא איפרק מטיבעא** [ניצול מטביעה], שטבעה ספינתו כתוצאה מקללה זו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:11)

ב משנה **לא כתב בה** במתנתו שהיה **שכיב מרע,** ולאחר זמן נחלקו: **הוא** הנותן **אומר "שכיב מרע הייתי"** ולכן בטלה המתנה כשהבראתי, **והן** המקבלים **אומרים "בריא היית"** ומתנה גמורה היתה — **צריך** הנותן **להביא ראיה ששכיב מרע היה,** כדי לחזור בו מן המתנה, אלו **דברי ר' מאיר; וחכמים אומרים: המוציא מחברו עליו הראיה,** וכיון שהקרקע עדיין ברשות הנותן — צריכים המקבלים להוכיח שיש להם זכות עליה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 153a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153a:12)

ג גמרא מסופר: **ההוא מתנתא דהוה כתב בה** [שטר מתנה אחד שהיה כתוב בו] נוסח זה המורה שהיה שכיב מרע: **"כד הוה קציר ורמי בערסיה"** ["כאשר היה חולה ומוטל במיטתו"], **ו**אולם **לא כתב** [היה כתוב] **בה** ההמשך של הנוסח הרגיל שכותבים במתנת שכיב מרע: **"ומגו מרעיה איפטר לבית עולמיה** [ומתוך חוליו נפטר לבית עולמו] **",** והיו יורשיו טוענים שאכן חולה היה כאשר כתב נוסח זה, ואולם לאחר מכן הבריא, ובטלה מתנתו.