## Steinsaltz on Bava Batra Daf 153b

###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:1)

**אמר רבה: הרי** לבסוף **מת** האיש, **והרי קברו מוכיח עליו,** ואם כן אנו צריכים להניח כי לא הבריא ממחלתו ומת בה, ומתנתו קיימת. **אמר ליה** [לו] **אביי: השתא** [עכשיו, הרי] **ומה ספינה** שטבעה בים, **שרובן** של הנוסעים בספינות שטובעות הם **לאבד** — בכל זאת מפני הספק אם הוא חי או מת, מחמירים בכל דבר השייך אליו, ו**נותנין עליהן,** על האדם ששמעו שטבע בספינה, גם **חומרי חיים ו**גם **חומרי מתים,** כגון שאין אשתו מותרת להינשא לאחר, שמא הוא חי. ואם כהן הוא — אסורה אשתו (בת ישראל) באכילת תרומה, שמא הוא מת. **חולין, שרוב חולין לחיים** — **לא כל שכן** שעלינו להניח שהבריא מחוליו, ומתנתו בטלה?


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:2)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: כמאן אזלא הא שמעתא** [כדעת מי הולכת הלכה זו] של **רבה?** — הריהי **כ**שיטת **ר' נתן. דתניא** [שכן שנינו בברייתא] בענין מי שנתן נכסיו, והוא טוען ששכיב מרע היה ורצונו לבטלה, והמקבלים טוענים שבריא היה, ואינו יכול לחזור בו, **מי מוציא מיד מי? הוא** הנותן, הטוען שהיה שכיב מרע **מוציא מידיהן בלא ראיה,** שאינו צריך להוכיח דבר, לפי שהנכסים היו בחזקתו, **והן** המקבלים **אין מוציאין מידו אלא בראיה,** אלו **דברי ר' יעקב.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:3)

**ר' נתן אומר: אם בריא הוא** עכשיו — **עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע** בשעה שנתן את המתנה, **אם שכיב מרע הוא** עכשיו — **עליהן להביא ראיה שבריא היה.** וזה הוא הבסיס לשיטת רבה, שהולכים אחרי המצב בהווה, ומניחים שכך היה גם קודם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:4)

**אמר ר' אלעזר: ול**ענין **טומאה** יש לדון **כ**אותה **מחלוקת;** **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **בקעה** (שדה) **בימות החמה** — הרי היא נחשבת **רשות היחיד ל**דיני **שבת,** שאסור לטלטל ממנה לרשות הרבים, **ורשות הרבים ל**ענין דיני **טומאה,** שספק טומאה שבה — טהור, לפי שבפועל רבים מהלכים במקום זה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:5)

**בימות הגשמים** שאין רבים הולכים בבקעה — הריהי **רשות היחיד לכאן ולכאן,** כלומר, לשבת ולטומאה. ולכן לדעת ר' יעקב נכנס אדם לבקעה שהיתה בה טומאה, ויש לו ספק אם היה זה בימות החמה או בימות הגשמים — דנים אותו לפי ההווה, כלומר, הזמן ששואל מה דינו, אם שאל בימות החמה הרי זה נדון כספק טומאה ברשות הרבים, ואם שאל בימות הגשמים דנים אותו כרשות היחיד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:6)

ובענין זה **אמר רבא: לא שנו** שדנים לפי ההווה, **אלא שלא עברו עליו ימות הגשמים, אבל** אם **עברו עליו** כבר **ימות הגשמים** — הרי זה **רשות היחיד לכאן ולכאן** (לשבת וטומאה), למרות שעכשיו, בזמן שהוא שואל, הרי זה ימות החמה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 153b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 153b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/153b:7)

א שנינו במשנה ש**חכמים אומרים: המוציא מחבירו עליו הראיה.**