## Steinsaltz on Bava Batra Daf 155a

###### Steinsaltz on Bava Batra 155a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 155a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/155a:1)

**הכי קאמר ליה** [כך אמר לו] **ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש: בשלמא לדידי דאמינא** [נניח לשיטתי שלי שאני אומר] **ראיה בקיום השטר** די לה כדי להוציא מיד הנותן (או יורשיו), **היינו דמשכחת לה דנחתי** [זהו שאתה יכול למצוא אותה אפשרות שיורדים] **לקוחות לנכסים,** לפי שקיימו את השטר, והוחזקו הנכסים בידם. ובני המשפחה רצו לבודקו כדי להוציא מידם. **אלא לדידך דאמרת** [לשיטתך שלך שאתה אומר] ש**ראיה** שצריך כדי להוציא מיד הנותן היא **בעדים, היכי משכחת לה דנחתי** [איך אתה מוצא אותה אפשרות שירדו] **לקוחות בנכסים?** והרי לא היתה בידם כל ראיה!


###### Steinsaltz on Bava Batra 155a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 155a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/155a:2)

**אמר ליה** [לו]: **מודינא** [מודה אני] **לך בערער** של **בני משפחה דלאו** [שלא] **ערער הוא** כנגד השטר המצוי ביד הלקוחות, ומשום כך יכולים היו הלקוחות לרדת לנכסים. ומדוע? — שהרי **מאי קאמרי** [מה הם אומרים] בני המשפחה, כשהם רוצים לעכב את הלקוחות שהשטר בידם? ש**קטן היה,** ואולם **חזקה** היא ש**אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה** הנותן **גדול.** אבל במשנתנו, טענת הנותן שהיה שכיב מרע — יש בה ממש, שהרי אין חזקה כזו כנגדה, ולפיכך צריך המקבל להביא ראיה שהיה הנותן בריא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 155a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 155a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/155a:3)

א מתוך שהובא אותו מעשה בבני ברק, דנים בענין שהובא בו. **איתמר** [נאמר] שחלקו בשאלה: **קטן, מאימתי מוכר** קרקעות **בנכסי אביו** שמת ותהא מכירתו חלה? **רבא אמר** בשם **רב נחמן:** מ**בן שמנה עשרה שנה** ואילך, **ורב הונא בר חיננא אמר** בשם **רב נחמן: מבן עשרים שנה.** ומעירים: **והא** [וזה] שאמר **רבא לאו** [לא] **בפירוש איתמר** [נאמר] **אלא מכללא איתמר** [מכלל הדברים נאמר] שכך הסקנו מדבריו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 155a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 155a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/155a:4)

**מתיב** [מקשה] **ר' זירא** ממה ששנינו בברייתא: **מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר: קטן היה בשעת מיתה, ובאו ושאלו את ר' עקיבא: מהו לבודקו? אמר להם: אי אתם רשאין לנוולו. ועוד, סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה.** ומעתה, **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] **בן שמנה עשרה שנה** רשאי למכור,