## Steinsaltz on Bava Batra Daf 167a

###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:1)

**ומשוי להו זוזי** [ועושה אותם לזוזים], **מאי אמרת** [מה אומר אתה]? **שית מאה איסתירי וזוזא** [שש מאות סלעים וזוז], או שמא **שית מאה זוזי וחד זוזא** [שש מאות זוזים ועוד זוז אחד] — **יד בעל השטר על התחתונה** ומפרשים לפי הסכום הקטן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:2)

א ועוד בענייני כתיבת שטרות והזהירות בדרכי הכתיבה והמחיקה של השטר. **אמר אביי: האי מאן דבעי למחוי חתימות ידיה בבי דינא** [מי שצריך להראות את חתימת ידו בבית דין] כדי שיוכלו הדיינים לאמת את חתימתו שבשטר על ידי השוואתה לחתימתו זו, **לא לחוי** [יראה] את חתימתו **בסוף מגילתא** [מגילה], או נייר, **דלמא משכח לה אחר וכתיב דמסיק ביה זוזי** [שמא ימצא אותה את המגילה הזו אדם אחר, ויכתוב שהוא נושה בו כסף], ויגבה על סמך שטר זה, **ותנן** [וכפי ששנינו במשנה]: אם **הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו** — **גובה מנכסים בני חורין,** ומוטב שיזהר בכך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:3)

ובענין זה מסופר: **ההוא בזבינא דאתא לקמיה** [מוכס אחד יהודי שבא לפני] **אביי, אמר ליה** [לו]: **ניחזי** [יראה] **לי מר** [אדוני] את **חתימות ידיה** [ידו], **דכי אתו רבנן מחוו** [שכאשר יבואו חכמים ויראו] **לי** את חתימתך **מעברנא להו** [אעביר אותם] **בלא** לקחת מהם **מכסא** [מכס], וצריך אני לשם כך שתהא בידי חתימתך. **אחוי ליה בריש מגילתא** [הראה לו אביי, כתב את שמו בראש המגילה], **הוה קא נגיד ביה** [היה אותו אדם מושך בה] כדי להרחיק את החתימה למטה, **אמר ליה** [לו] אביי, שהבין מה הוא זומם: **כבר קדמוך רבנן** [חכמים], שאמרו שצריך להיזהר בכך, ולא לחתום בסופה של מגילה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:4)

ב **אמר אביי:** כשכותב סופר בשטר סכום **מתלת** [משלוש] **ועד עשר** — **לא לכתוב** [יכתוב] **בסוף שיטה** (שורה), **דלמא מזייף וכתב** [שמא יזייף בעל השטר ויכתוב] ויוסיף למספר הכתוב סיומת של צורת רבים, ובמקום "שלוש" יהא כתוב "שלושים", וכיוצא בזה. **ואי איתרמי ליה** [ואם הזדמן לו] בכל זאת מספר כזה בסוף שורה, **ניהדריה לדבוריה תרין תלתא זימני** [שיחזור על דיבורו שתים שלוש פעמים], כלומר, יחזור ויכתוב שוב מספר זה כמה פעמים, והרי **אי אפשר** באופן זה ש**לא מיתרמי ליה** [יזדמן לו] שיוזכר המספר הזה **באמצע שיטה,** ואז כבר לא יוכל המחזיק בשטר לזייפו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:5)

ועוד בענייני זיופי שטרות, מסופר: **ההוא דהוה כתיב ביה תילתא בפרדיסא** [שטר אחד שהיה כתוב בו שמכר המוכר מנכסיו שליש בפרדס], **אזל מחקיה לגגיה** [הלך הקונה ומחק את גגו] של ה**בי"ת וכרעיה** [ואת רגלו], **ושויה** [ועשה אותו] ו', כאילו היה כתוב בשטר שנמכרו מהנכסים **"**תילתא **ופרדיסא"** [שליש ופרדס], **אתא לקמיה** [בא הקונה לפני] **אביי** לתבוע לפי מה שכתוב בשטר, שהוא מקבל שליש מן הנכסים ופרדס, **אמר ליה** [לו] אביי: **מאי טעמא רויח ליה עלמא להאי וי"ו** [מה הטעם שמרווח לו המקום לוי"ו הזה]? **כפתיה ואודי** [כפת אותו והודה] שהיה זה זיוף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:6)

ועוד מסופר, **ההוא דהוה כתב ביה** [שטר אחד שהיה כתוב בו] שקנה **"מנת** [את החלק] של **ראובן ושמעון אחי** [האחים] **".** **הוה להו אחא דשמיה** [היה להם אח ששמו היה] **"אחי", אזל** [הלך] המחזיק בשטר **כתב ביה** [בו] **וי"ו, ושויה** [ועשה אותו] כתוב **"ואחי",** כאילו קנה גם את החלקה של אחיהם. **אתא לקמיה** [בא לפני] **אביי** עם שטרו, **אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא דחיק ליה עלמא להאי וי"ו כולי האי** [מה הטעם צר לו המקום לוי"ו הזה כל כך] שהרי היה צריך לדחוק את תוספת האות וי"ו בין המילים, **כפתיה ואודי** [כפת אותו והודה] שהיה זה זיוף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:7)

ועוד מסופר, **ההוא שטרא דהוה חתים עליה** [שטר אחד שהיו חתומים עליו] **רבא ורב אחא בר אדא. אתא לקמיה** [בא בעל השטר לפני] **רבא, אמר ליה** [לו] רבא: **דין חתימות ידא דידי** [זוהי אכן חתימת ידי שלי] **היא, מיהו קמיה** [אבל לפני] **רב אחא בר אדא** שהוא מבוגר ממני בהרבה, **לא חתימי לי** [חתמתי] **מעולם,** שתמיד חתמתי אחריו! ואם כן ברור לי שזיוף הוא. **כפתיה ואודי** [כפתו והודה] שזייף. **אמר ליה** [לו] רבא לאותו זייפן: **בשלמא דידי** [נניח את כתב ידי שלי] **זייפת, אלא** את חתימתו של **רב אחא בר אדא דרתית ידיה** [שהיו רוטטות ידיו] מחמת זקנה, **היכי עבדת** [איך הצלחת לעשות] שייראה כך? **אמר:** בשעה שזייפתי את חתימתו **אנחי ידאי אמצרא** [הנחתי את ידי על חבל המתוח בין שתי גדות הנהר] שאנשים אוחזים בו, והוא מתנדנד כל הזמן. **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **קם אזרנוקא** [עמד על נאד] **וכתב** כשהוא מתנודד עליו, ומתאמץ שלא ליפול.


###### Steinsaltz on Bava Batra 167a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 167a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/167a:8)

ג משנה **כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו,** לפי שמדין תורה אין הגט תלוי אלא בדעת הבעל. **ו**כן כותבים את **השובר** (קבלה) עבור ה**אשה** שנתגרשה, בו היא מאשרת שקיבלה את כתובתה — **אף על פי שאין בעלה עמה, ובלבד שיהא מכירן** את מי שמבקש ממנו לכתוב, ושאין זו רמאות. **והבעל נותן שכר** על כתיבת הגט והשובר.