## Steinsaltz on Bava Batra Daf 171a

###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:1)

שכן יש להבחין: **בשלמא** [נניח] במקרה המדובר במשנתנו, נעשה הדבר על ידי **בי דינא** [בית דין] שהם **אלימי לאפקועי ממונא** [חזקים דיים כדי להפקיע ממון] ולכן הם יכולים להקדים את זמן השעבוד לפני זמן כתיבת השטר. **אלא** במקרה המדובר בברייתא, **עדים ש**כבר **עשו שליחותן** בכתיבת שטר ראשון, וכי הם **חוזרין ועושין שליחותן?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:2)

ותוהים: **ו**האם **לא** יכולים עדים לחזור ולעשות שליחותם? **והא** [והרי] **אמר רב יהודה אמר רב** עצמו: **עדים כותבין אפילו עשרה שטרות על שדה אחת!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:3)

את הקושי הזה מפרשים בשתי דרכים דומות, **רב יוסף אמר:** פה מדובר **בשטר מתנה** שאין בו אחריות, כך שאין בו הפסד לאדם אחר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:4)

**ורבה אמר:** כותבים עשרה שטרות, אפילו שטר מכר, דווקא **בשטר** **שאין בו אחריות** ואינו מחייב אחרים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:5)

ושואלים: **מאי** [מהי] אותה **ברייתא** שרמזו לה? ומביאים את הברייתא בשלמותה, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הרי שהיו נושין בו אלף זוז, ופרע מהן חמש מאות זוז,** מה עושים? — **עדים מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון,** אלו **דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: שטר זה** הראשון **יהא מונח במקומו** כמות שהוא, **ויכתבו** ללווה **שובר** על מה שפרע;


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:6)

**ומפני שני דברים אמרו** ש**כותבין שובר** ואין מקרעים את השטר: **אחת** — **כדי שיכוף,** שיגרום הדבר ללווה למהר ו**לפורעו,** מפני שיש עליו שטר חוב בסכום גדול. **ואחת** — **כדי שיגבה** המלוה מנכסים שהיו ביד הלווה כבר **מזמן ראשון,** ולא רק מזמן שני.


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:7)

על ההסבר השני שואלים: **והא** [והרי] **ר' יהודה נמי** [גם כן] שאמר שכותבים שטר חדש, **מזמן ראשון קאמר** [הוא אומר] שצריך לכתוב את השטר! ומשיבים: **הכי קאמר ליה** [כך אומר לו] **ר' יוסי לר' יהודה: אי** [אם] **מזמן ראשון קאמרת** [אומר אתה] שצריך לכתוב את השטר השני — **פליגנא עלך בחדא** [חולק אני עליך בדבר אחד] בגלל סיבה אחת — כדי שיכוף לפורעו, **אי** [אם] **מזמן שני קאמרת** [אומר אתה] שכותבים בשטר החדש — **פליגנא עלך בתרתי** [חולק אני עליך בשתיים] משתי סיבות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:8)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי** שהוא יום הכיפורים, ובוודאי לא נכתבו השטרות בימים אלה, שהרי אסור לכתוב בהם — **שטר מאוחר הוא,** כלומר, שאיחרו את התאריך הכתוב בשטר מן הזמן שהיתה בו העיסקה באמת, **וכשר** הוא, אלו **דברי ר' יהודה, ר' יוסי פוסל** בשטר מאוחר. **אמר לו ר' יהודה: והלא מעשה בא לפניך בצפורי** בשטר כזה **והכשרת! אמר לו: כשהכשרתי** — **בזה הכשרתי** כשזמנו היה בשבת או ביום הכיפורים, כשהיה ברור מתאריכו שהוא מאוחר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:9)

ותוהים על תשובתו של ר' יוסי: **והא** [והרי] **ר' יהודה נמי** [גם כן] **בזה** בשטר כזה **קאמר** [הוא אומר] שכשר, ועל מה חלק ר' יוסי?


###### Steinsaltz on Bava Batra 171a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 171a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/171a:10)

**אמר ר' פדת** בהסבר דברי הברייתא: **הכל מודים, שאם הוזקקנו ל**בדוק **עונתו** (זמנו) **של שטר,** שלא נאמר בו באיזה יום בשבוע נכתב, או באיזה יום בחודש העברי נכתב, **ונמצאת עונתו מכוונת בשבת או בעשרה בתשרי ש**כדברי ר' יהודה בברייתא — **שטר מאוחר הוא וכשר,** לפי שמוכח מן השטר שהוא מאוחר, ואין לחשוש לתקלה.