## Steinsaltz on Bava Batra Daf 172b

###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:1)

**אמר רב הונא:** הלשון **"ממך"** הכתובה בשטר — הריהי כוללת כל אדם, **אפילו מריש גלותא** [מראש הגלות], **ואפילו משבור מלכא** [המלך], שכל אדם שמחזיק את השטר יכול לתבוע אותו, ואין לומר שמא לא הוא זה שהלוה את הכסף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:2)

**אמר ליה** [לו] **רב חסדא לרבה: פוק** [צא] **עיין בה** בהלכה זו, משום **דלאורתא בעי לה** [שבערב ישאל אותה] **רב הונא מינך** [ממך] מה אתה סבור בענין זה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:3)

**נפק דק ואשכח** [יצא דקדק ומצא], **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **גט שיש עליו עדים ואין בו זמן, אבא שאול אומר: אם כתוב בו "גרשתיה היום"** — **כשר;**


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:4)

**אלמא** [מכאן יוצא] ש**"היום"** — **ההוא יומא דנפיק ביה משמע** [אותו יום שיוצא בו הגט משמעו] ודי בכך, **הכא נמי** [כאן גם כן] בשטר, **"ממך"** — **מההוא גברא דנפיק מתותי ידיה** [מאותו אדם שיצא מתחת ידו] **משמע.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ודלמא** [ושמא] **אבא שאול** שהכשיר גט שאין בו תאריך מוגדר, **כר' אליעזר סבירא ליה** [סבור הוא], ש**אמר: עדי מסירה** שראו מסירת הגט לאשה **כרתי** [הם הכורתים שהגט], ולכן הוא כשר גם אם אין כתוב בו אלא נוסח סתמי, **אבל הכא ליחוש** [כאן נחשוש] **לנפילה,** שמא נפל השטר מיד המלוה ומצאו אחר!


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:6)

**אמר ליה** [לו] רבה: **לנפילה** של שטר מיד המלוה **לא חיישינן** [אין אנו חוששים]. **ומנא תימרא דלא חיישינן** [ומנין אתה אומר שאין אנו חוששים] **לנפילה?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:7)

— **דתנן** [ששנינו במשנה]: **שנים שהיו בעיר אחת, שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון** — **אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה,** משום שלא ברור מן השטר מי הוא המלוה ומי הוא הלווה, **ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב,** שהרי כל אחד מהם יכול לטעון שלא הוא הלווה אלא חבירו. ונדייק מכאן: **הא** [הרי] **הם על אחרים** — **יכולין** להוציא שטר חוב. ויש לשאול: **ואמאי** [ומדוע]? **ליחוש** [שנחשוש] **לנפילה!** שמא היה השטר בעצם שייך ליוסף בן שמעון האחר, ונפל ממנו השטר, ומצאו יוסף בן שמעון זה, והוא גובה בו! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **לנפילה לא חיישינן** [אין אנו חוששים]?


###### Steinsaltz on Bava Batra 172b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 172b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/172b:8)

**ואביי,** מה עונה הוא על כך? — לדעתו יש לחלק: **לנפילה דחד לא חיישינן** [של אחד אין אנו חוששים], כלומר, שיפול השטר מאדם מסויים זה, ויגיע דווקא לידי אותו אדם ששמו כשמו — אין אנו חוששים, אבל **לנפילה** של **רבים,** כגון שטר "ממך", שיכול היה ליפול מכל אדם, וכל אדם שמוצא את השטר יכול להשתמש בו — **חיישינן** [אנו חוששים].