## Steinsaltz on Bava Batra Daf 173a

###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:1)

ושואלים: **ואלא הא** [זו] שיטה אחרת החולקת על משנתנו **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **כשם שאין** שני יוסף בן שמעון **מוציאין שטר חוב זה על זה** — **כך אין מוציאין על אחרים,** אם כן **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] שני התנאים? מדוע סבור כן התנא שבברייתא? והרי אמרנו שאין חוששים לנפילה של שטר מאדם אחד!


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:2)

ומשיבים: **ב**שאלה האם **אותיות** (שטרות) **נקנות במסירה קמיפלגי** [חלוקים הם], ובאופן זה: ה


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:3)

**תנא דידן** [שלנו] **סבר** [סבור] ש**אותיות נקנות במסירה,** ולכן, גם אם לא נחשוש לנפילה, ייתכן שהמלוה יוסף בן שמעון מסר את השטר ליוסף בן שמעון השני, והואיל והשטר נקנה לו במסירה הוא רשאי לגבותו. **ו**ה**תנא ברא סבר** [החיצון, של הברייתא, סבור] ש**אין אותיות נקנות במסירה,** והלווה יכול לטעון למחזיק בשטר: שמא יוסף בן שמעון האחר מסר לך את השטר, ולא זכית בו כלל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:4)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] שהסבר המחלוקת הוא באופן אחר: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] — **אותיות נקנות במסירה, והכא** [וכאן] **ב**שאלה האם **צריך להביא ראיה** שאכן קנה את השטר **קא מיפלגי** [חלוקים הם], ובאופן זה: ה**תנא דידן סבר** [שלנו, במשנתנו, סבור] ש**אין צריך להביא ראיה,** ומניחים שהשטר שבידי מחזיק השטר — שלו הוא, **ו**ה**תנא ברא סבר** [החיצון, בברייתא, סבור] ש**צריך להביא ראיה** שהקנה לו את השטר, ואינו בידו כפקדון. ומנין שיש מחלוקת כזאת?


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:5)

— **דאיתמר** [שנאמר]: **אותיות נקנות במסירה, אביי אמר: צריך** על כל פנים **להביא ראיה** שנמסר בידו השטר הזה, **ורבא אמר: אינו צריך להביא ראיה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:6)

**אמר אביי: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה] את דעתי זו? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אחד מן האחין שהשטר חוב** של אביו **יוצא מתחת ידו,** והוא טוען שהאב נתן לו שטר זה — **עליו להביא ראיה** שהגיע לידו השטר כדין. ומכאן מוסיף אביי: **מאי לאו** [האם לא] נלמד מכאן ש**הוא הדין לאחריני** [לאחרים]? שלא רק אחד מן האחים, אלא כל מי ששטר של אדם אחר יוצא מתחת ידו, צריך להביא ראיה שהלה הקנה לו את השטר?


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:7)

**ורבא אמר:** אין הדברים דומים, **שאני** [שונים] **אחין,** שעל זה המחזיק בשטר להביא ראיה לאחיו, מפני **דשמטו מהדדי** [שהם שומטים, נוטלים זה מזה] שהרי הם מצויים במקום אחד, וגם יש להם תביעות זה על זה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:8)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] שמביאים את הדיון הזה בלשון אחרת, **אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר את דעתי זו] שהטוען שקנה שטר מיד האחר אינו צריך להביא ראיה? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו** — **עליו להביא ראיה.** ונדייק מכאן: דווקא ב**אחין** כך **הוא** הדין, משום **דשמטו מהדדי** [שהם שומטים זה מזה] ולכן צריכים להביא ראיה, **אבל אחריני** [אחרים] **לא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:9)

**ואביי,** מהו הוא עונה על כך? — לדעתו הוא הדין לכל אדם, ואולם **אחין איצטריכא ליה** [הוצרך לו לומר] ולהדגיש שגם בהם שייך דין זה, ומדוע? — **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **כיון דשמטו מהדדי** [שהם שומטים זה מזה] — **אימא מיזדהר זהירי** [אמור שזהירים הם יותר] להישמר זה מזה, **ולא צריכי** [ואינם צריכים] **להביא ראיה** על שטר בידם, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאפילו אלה צריכים להביא ראיה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:10)

א לעיל הבאנו ברייתא החולקת על משנתנו, והסברנו באיזו נקודה הם חלוקים. ושואלים: **ואלא הא דתניא** [זו ששנינו בברייתא] שיש בה שיטה שלישית, שגם היא חולקת על משנתנו: **כשם שמוציאין הן** שני יוסף בן שמעון **שטר חוב על אחרים** — **כך מוציאין זה על זה,** ואם כן **במאי קמיפלגי** [במה חלוקים הם] תנא זה והתנא של משנתנו, שהוא סבור שאף שהם יכולים להוציא על אחרים — אינם יכולים להוציא זה על זה? מהו בסיס המחלוקת?


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:11)

ומשיבים: **ב**שאלה האם **כותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו קמיפלגי** [חלוקים הם], ובאופן זה: ה


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:12)

**תנא דידן סבר** [שלנו סבור] ש**כותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו,** ולכן יש לחשוש, כיצד? **זימנין דאזיל לגבי ספרא וסהדי** [פעמים שהולך יוסף בן שמעון אחד אצל הסופר והעדים], **ואמר להו** [ואומר להם]: **כתבו לי שטרא** [שטר], **דבעינן למיזף** [שאני רוצה ללוות] **מיוסף בן שמעון חברי. ובתר דכתבי וחתמי ליה** [ואחרי שכותבים וחותמים לו], **נקיטא ליה ואמר ליה** [מחזיק אותו ואומר לו לחבירו]: **הב** [תן] **לי מאה** זוזים **דיזפת מינאי** [שלווית ממני], שהרי כתוב בשטר שיוסף בן שמעון חייב כסף ליוסף בן שמעון, ואני הוא המלוה, שהשטר בידי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:13)

ואילו ה**תנא ברא סבר** [החיצון, בברייתא, סבור] ש**אין כותבין שטר ללוה עד שיהא מלוה עמו,** ואם באים שני יוסף בן שמעון אלה יחד לכתוב שטר, משמע שאינם חוששים לרמאות, ולכן הם יכולים להוציא שטר חוב זה על זה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:14)

ב שנינו במשנה שאם **נמצא לאחד בין שטרותיו** שובר שרשום בו כך: **"שטרו של יוסף בן שמעון פרוע"** — **שטרות שניהם** נחשב **פרועין.** ומדקדקים: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום ש**נמצא** כתוב כך הדין כן, **הא** [הרי] אם **לא נמצא** — **מצי מפיק** [יכול אדם להוציא] על אחד מהם שטר חוב ששם הלווה שבו יוסף בן שמעון. ומתקשים: **והאנן** [והרי אנו] **"ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב" תנן** [שנינו] קודם לכן במשנה, וגם בלא שובר!


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:15)

**אמר ר' ירמיה:** כאן, שיכול להוציא עליהם שטר חוב (אלמלא השובר) מדובר **ב**שטרי חוב **משולשין,** שכתוב בהם גם שם אבי האב של יוסף בן שמעון. ומעתה אין עוד ספק מי הוא אותו יוסף בן שמעון.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:16
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:16)

ושואלים: אם כן, מדוע כשיש שובר שטרות שניהם פרועים? **ונחזי תברא בשמא דמאן דכתיב** [ונראה את השובר בשמו של מי הוא כתוב]! **אמר רב הושעיא:** מדובר כאן **במשולשין בשטר,** אבל **אין משולשין בשובר,** שבשובר לא היה כתוב שם הסב, אלא "יוסף בן שמעון" בלבד, ולכן אפשר לפרשו על שני האנשים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:17
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:17)

**אביי אמר,** יש דרך אחרת לתרץ את הסתירה במשנה: אין מדובר כאן במלוה שהלוה לשני יוסף בן שמעון. אלא במי שלוה מהם, **הכי קאמר** [כך אמר]: **נמצא ללוה בין שטרותיו** שובר שכתוב בו **"שטרו של יוסף בן שמעון** ש**עלי,** שהייתי חייב לו, **פרוע"** — **שטרות שניהם פרועין,** שכאשר יבוא כל אחד משני יוסף בן שמעון אלה לתבוע ממנו — יראה לו את השובר ויאמר ששטרו שלו פרוע.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:18
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:18)

ג שנינו במשנה שאם היו שמותיהם ושמות אבותיהם שווים אי אפשר להם לעסוק זה עם זה. **כיצד יעשו?** — **ישלשו** יכתבו שמות אבות אבותיהם. ואם גם שמות אבות האבות שווים — יכתבו סימן מסויים שיש באחד מהם. ואם הסימנים בשניהם שווים — שיכתבו אם אחד מהם הוא כהן. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **אם היו שניהם כהנים,** כך שאי אפשר להבחין גם על ידי זה — **יכתבו דורות,** כלומר, יוסיפו עוד דורות (דור רביעי וכו'), שהרי לא ייתכן שיהיו שמות האבות שווים במשך כל הדורות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:19
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:19)

ד משנה אב **האומר לבנו "שטר בין שטרותי פרוע,** כלומר, שטר אחד יש בידי שקיבלתי כבר את תמורתו, אבל **איני יודע אי זהו"** — **שטרות כולן,** של כל האנשים נמצאים שם, נחשבים **פרועין,** שהרי לא ברור איזה שטר הוא הפרוע. **נמצא לאחד שם שנים,** אם היו בין שטרותיו שני שטרות של אדם אחד — כיון שאמר שרק שטר אחד פרוע — **הגדול** שבהם **פרוע, והקטן אינו פרוע.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:20
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:20)

ה גמרא **אמר רבא:** האומר לחבירו: **"שטר לך בידי** שהוא **פרוע"** ויש לו עליו שני שטרות **—** **הגדול** מהם **פרוע, והקטן אינו פרוע.** ואם הוא אומר **"חוב לך בידי** שהוא **פרוע",** משמע כל החוב, גם אם הוא בשטרות רבים, ולכן **—** ה**שטרות כולן פרועין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:21
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:21)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרבא: אלא מעתה,** נאמר לפי זה שאם הוא כותב בשטר מכירה: **"שדי מכורה לך"** — **שדה גדולה** שבין שדותיו **מכורה לו,** ואם הוא אומר בלשון כללית **"שדה שיש לי מכורה לך"** — **כל שדותיו מכורין לו!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:22
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:22)

ומשיבים: **התם** [שם] **יד בעל השטר על התחתונה,** והקונה שהוא מחזיק בשטר המכירה אינו יכול לקבל אלא את המועט ביותר. ומאותה סיבה עצמה, המלוה שיש בידו שטרות שונים — אינו יכול להשתמש אלא בקטן מביניהם, והגדול הוא הפרוע.


###### Steinsaltz on Bava Batra 173a:23
[Steinsaltz on Bava Batra 173a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/173a:23)

ו משנה **המלוה את חבירו על ידי ערב,** כלומר, כאשר אדם אחר ערב לחוב זה — **לא יפרע מן הערב,** עד שיתבע את החייב תחילה.