## Steinsaltz on Bava Batra Daf 174a

###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:1)

ועל כך **רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם יש נכסים ללוה** — **אחד זה ואחד זה,** כלומר, אפילו קבלן, **לא יפרע מהן** אלא מנכסי הלווה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:2)

ובמסקנת ההלכה לענין זה, מביאים את מה ש**אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו** — **הלכה כמותו, חוץ מ**שלושה דברים: **ערב,** כלומר, ההלכה האמורה כאן, שמלוה יכול להיפרע מערב למרות שיש נכסים ללווה, **וצידון,** כלומר, בהלכה שנידונה אגב מעשה שהיה בצידן בתנאי הגט (גיטין עד,א), **וראיה אחרונה** מחלוקת אחרונה שנחלק עם חכמים בענין הבאת ראיה לבית דין (סנהדרין לא,א).


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:3)

א ומעתה באים לדון כיצד נעשה אדם ערב, וכיצד הוא נעשה קבלן. **אמר רב הונא:** אם אמר: **"הלוהו ואני ערב",** או **"הלוהו ואני פורע",** או **"הלוהו ואני חייב",** או **"הלוהו ואני נותן"** — **כולן לשון ערבות הן** משום שאמר "הלווהו", לומר שתהא הלוואה זו למקבל, אלא שהוא מתחייב לערוב לו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:4)

אבל אם אמר לו בלשון: **"תן לו ואני קבלן",** או **"תן לו ואני פורע", "תן לו ואני חייב",** או **"תן לו ואני נותן"** — **כולן לשון קבלנות הן,** שלשון "תן" משמעה — תן לו בפועל על חשבוני, אני אקבל עלי את החוב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:5)

**איבעיא להו** [נשאלה להם השאלה ללומדים]: אם אמר בלשון **"הלוהו ואני קבלן",** או **"תן לו ואני ערב", מאי** [מה] הדין? האם הולכים אחר ההבחנה בין הלשון "הלווהו" לבין הלשון "תן לו", או שמא הולכים אחר ההבחנה בין הלשון לשון "ערב" לבין הלשון "קבלן"?


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:6)

**אמר ר' יצחק: לשון ערבות** — **ערבות, לשון קבלנות** — **קבלנות,** שאם הזכיר לשון "ערב" הרי הוא ערב, ואם הזכיר לשון "קבלן" הריהו קבלן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:7)

**רב חסדא אמר: כולן לשון קבלנות הן, בר** [חוץ] **מ**הלשון **"הלוהו ואני ערב".**


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:8)

ואילו **רבא אמר: כולן לשון ערבות הן, בר** [חוץ] **מ**הלשון **"תן לו ואני נותן".**


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:9)

**אמר ליה** [לו] **מר בר אמימר לרב אשי, הכי** [כך] **אמר אבא:** אם אומר **"תן לו ואני נותן"** — **אין למלוה על הלוה כלום,** אלא כל התביעה היא על הערב (הקבלן) בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:10)

ודוחים: **ולא היא,** אין הדבר כן, אלא **לא מיפטר** [נפטר] ה**לוה מיניה** [ממנו] מן ה**מלוה עד שישא ויתן ביד,** כלומר, עד שהערב עצמו יקח את הכסף מיד המלוה ויתן ללווה בפועל, ואז תובע המלוה רק מן הערב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:11)

ב מסופר: **ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דלתבעיה ללוה** [דיין אחד שהוריד את המלוה לנכסי הלווה לפני שתבע את הלווה שיפרע הוא את חובו], **סלקיה** [סילק אותו] את המלוה **רב חנין בריה** [בנו] של **רב ייבא** מנכסים אלה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:12)

**אמר רבא: מאן חכים למעבד כי הא מילתא** [מי חכם לעשות דבר כזה], **אי לאו** [אם לא] **רב חנין בריה** [בנו] של **רב ייבא!** ומה היה טעמו? — **קסבר** [סבור הוא]: **נכסיה דבר איניש אינון מערבין יתיה** [נכסיו של אדם הם נעשים ערבים שלו], ויש לדון בהם כבדין ערב, **ותנן** [ושנינו במשנתנו]: **המלוה את חבירו על ידי ערב** — **לא יפרע מן** **הערב, וקיימא לן** [ומוחזק בידינו] שפירוש הדבר: **לא יתבע ערב תחלה.** וכיון שנכסיו של אדם הם רק ערבים לו — אין המלוה רשאי לגבות את חובו מנכסיו. אלא יתבע קודם מן הלווה, שמא יש בידו כסף מזומן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:13)

ג ועוד בדין ערב, מסופר: **ההוא ערבא דיתמי דפרעיה** [ערב אחד של יתומים שפרעו] **למלוה** את חובו **מקמי דלודעינהו ליתמי** [לפני שהודיע ליתומים] שיש חוב, ושהוא עומד לפורעו עבורם, ולאחר מכן בא לתבוע מהם את הכסף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:14)

**אמר רב פפא:** כלל הוא ש**פריעת בעל חוב** היא בגדר **מצוה, ויתמי** [והיתומים], כיון שהם קטנים, **לאו** [לא] **בני מיעבד** [עשיית] **מצוה נינהו** [הם], ולכן אין הערב יכול לתבוע מהם את מה ששילם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 174a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 174a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/174a:15)

**ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר:** אין לתבוע מן היתומים מסיבה אחרת — **אימר צררי אתפסיה** [אמור שצרור כסף נתן לו] אביהם בחייו, וסילק את החוב או מקצתו.