## Steinsaltz on Bava Batra Daf 175a

###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:1)

**הכא נמי** [כאן גם כן] לגבי המקדיש נכסיו, יש לומר: **אדם עשוי שלא להשביע את עצמו,** שלא יחשבו אותו בחייו לעשיר, ומדוע סומכים על דבריו ונותנים את המנה לאותו פלוני?!


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:2)

ומשיבים: **כי קאמר** [כאשר אמר] **רב הונא התם** [שם] שמאמינים למקדיש, הרי זה במקרה **דנקיט שטרא** [שמחזיק אותו פלוני שטר חוב], וניכר שבאמת היה חייב לו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:3)

ושואלים: **מכלל** הדברים אתה למד ש**רב ושמואל** דיברו במקרה ש**לא נקיט שטרא** [מחזיק שטר], ויש לתמוה: לשיטתם, אם **אמר** לבניו **"תנו"** — **נותנין?** הלא אם אין בידי המלוה שטר, אם כן **מלוה על פה הוה** [הוא], **ו**הרי **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מלוה על פה** — **אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:4)

**אלא אמר רב נחמן: אידי ואידי דנקיט שטרא** [זה וזה, בכל מקרה מדובר שמחזיק שטר], **ולא קשיא** [ואין זה קשה]: **הא** [זה] שנאמן בכל מקרה — הרי זה כשהיה השטר של בעל החוב שטר **מקויים, הא** [זה] במקרה שדיברו עליו רב ושמואל — **לא** היה השטר **מקויים,** ולכן אם **אמר "תנו"** — **קיימיה לשטריה** [קיים את שטרו], שהרי הודה שהשטר הוא אמיתי, אבל אם **לא אמר "תנו"** — **לא קיימיה לשטריה** [קיים את שטרו], ויש איפוא לחשוש שהתכוון רק שלא להשביע את בניו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:5)

א ועוד בעניינים אלו, **אמר רבה: שכיב מרע שאמר "מנה לפלוני בידי", ואמרו יתומין "פרענו** חוב זה **"**— **נאמנין.** אם אמר בלשון ציווי **"תנו מנה לפלוני", ואמרו יתומין "פרענו"** — **אין נאמנין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:6)

ותוהים: **כלפי לייא** [לאן אתה הולך]? כלומר, דברים תמוהים והפוכים הם, שהרי **איפכא מסתברא** [ההיפך מסתבר]! אם **אמר "תנו מנה"** — **כיון דפסקה אבוהון למילתא** [שפסק אביהם את הדבר] ואמר "תנו", **איכא למימר דפרעיה** [יש לומר שפרע הבן אותו], את החוב. אבל אם אמר רק **"מנה לפלוני בידי"** — **כיון** ש**לא פסק אבוהון למילתא** [אביהם את הדבר] ולא אמר "תנו", **איכא למימר דלא פרעיה** [יש לומר שלא פרע הבן אותו]!


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:7)

**אלא אי איתמר הכי איתמר** [אם נאמר הדבר על ידי רבה, כך נאמר], ובאופן אחר: **שכיב מרע שאמר "מנה לפלוני בידי", ואמרו** ה**יתומין: חזר ואמר לנו אבא "פרעתי** חוב זה **"**— **נאמנין, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **אדכורי מידכר** [נזכר הוא] לאחר מכן שפרע. אבל אם אמר **"תנו מנה לפלוני", ואמרו** ה**יתומין: "חזר ואמר אבא פרעתי"** — **אין נאמנין,** ומדוע? — ש**אם איתא דפרעיה** [יש מקום לומר שפרע לו], **לא הוה אמר** [היה אומר] בהחלטיות **"תנו".**


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:8)

ב ועוד בענייני שכיב מרע שהודה, **בעי** [שאל] **רבא: שכיב מרע שהודה** בפני עדים שהוא חייב לפלוני כסף, **מהו** דינו? האם גם שכיב מרע, כמו בריא שמודה בפני עדים, **צריך לומר** לאנשים העומדים שם **"אתם עדי",** כדי שתהא הודעה זו מחייבת, **או אין צריך לומר** להם **"אתם עדי"?** וכיוצא בזה, האם **צריך שיאמר** לעדים **"כתובו** הודאה זו **",** כדי שיהיו רשאים לכתוב, **או אין צריך לומר "כתובו"?** ודבר זה תלוי בשאלה: האם **אדם משטה בשעת מיתה.** כלומר, האם יש לחשוש שלא התכוון ברצינות למה שאמר, כפי שאנו חוששים לכך באדם בריא, **או אין אדם משטה בשעת מיתה?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:9)

**בתר דבעיא הדר פשטה** [אחר ששאל רבא את השאלה חזר ופתר אותה]: **אין אדם משטה בשעת מיתה** ומתכוון למה שאומר, ולפיכך הודאתו מחייבת גם אם לא אמר "אתם עדי", **ודברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו** [נחשבים], ולכן יש להם רשות לכתוב שטר גם אם לא אמר להם לכתוב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 175a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 175a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/175a:10)

ג משנה **המלוה את חבירו בשטר** — הרי המלוה **גובה** על סמך השטר **מנכסים משועבדים** (שהיו ברשותו בזמן ההלוואה, ומכרם). אבל אם מלוה את חבירו **על ידי עדים,** שלא בשטר — **גובין** את חובו רק **מנכסים בני חורין,** ולא מנכסים שנמכרו לאחרים.