## Steinsaltz on Bava Batra Daf 20b

###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:1)

ומשיבים: מדובר פה באופן **דלית** [שאין] **בה שיעורא** [שיעור], ובפחות משיעור אינו נחשב, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה] שיש שיעור ל**חרס** לענין הוצאה בשבת, שמתחייב אדם אם הוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך — **כדי ליתן בין פצים לחבירו,** שמניחים חרס ליד המסגרת של החלון שעושים כדי ליישרה, ואם כן חרס פחות משיעור מסויים אינו נחשב כלל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:2)

ועוד שנינו שם: **כלי חרס** ממעט בחלון. ומקשים: הלא **חזי ליה** [ראוי הוא לו] לשימוש, ושמא יקחנו משם! ומשיבים: מדובר במקרה **דמיטנף** [שהוא מלוכלך]. ושואלים: **חזי לאומנא** [והרי הוא ראוי למקיז דם] לקבל בתוכו את הדם, שלא איכפת לו בזה! ומשיבים: **דמנקב** [שהוא מנוקב] ולכן אינו ראוי לשימוש.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:3)

ועוד אמרו שם ש**ספר תורה** ממעט בחלון. ומקשים: הלא **חזי למקרא** [ראוי הוא לקרוא בו] ושמא יקחנו משם! ומשיבים: מדובר **בבלוי** שאינו ראוי עוד לקרוא בו. ומקשים: **והא בעי** [והרי צריך] ספר זה **גניזה,** ובודאי יטלנו לגונזו! ומשיבים: באומר **שם תהא גניזתה.** כלומר, שהניחו בחלון כדי שישאר שם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:4)

**ו**בענין המלח שהוזכר לעיל מביאים מה ש**אמר רב: בכל עושין מחיצה,** לצורך הגדרת רשות היחיד בשבת, או לחצוץ בפני טומאה, **חוץ ממלח ורבב** (שומן), משום שהמלח מתפורר, והשומן נמס בחום. **ושמואל אמר: אפילו מלח** עושים בו מחיצה. **אמר רב פפא, ולא פליגי** [נחלקו], כי **הא** [זה] שאמר שמואל שאפשר לעשות מחיצה במלח, הרי זה **במלח סדומית** שהוא כאבן, ואפשר לעשות בו מחיצה, **הא** [זה] שאמר רב שאין עושים מחיצה ממלח, הרי זה **במלח איסתרוקנית** שעושים ממי הים, שהוא גרגרים גרגרים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:5)

ומוסיפים: **והשתא** [ועכשיו] ש**אמר רבה: עושה אדם שני צבורי** (ערימות) **מלח** בפתח מבוי **ומניח עליהם קורה, שהמלח מעמדת את הקורה והקורה מעמדת את המלח,** שמכבידה עליו ומהדקת אותו, ויכול להשתמש באלה לשם קורה המתירה טלטול במבוי בשבת, לפי זה אפשר לומר כי **אפילו** ב**מלח איסתרוקנית** אפשר לעשות מחיצה, **ו****לא פליגי** [נחלקו] רב ושמואל: **הא דאיכא** [זה שיש] **קורה** שמכבידה עליו, **הא דליכא** [זה שאין] **קורה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:6)

א שנינו במשנה ש**מרחיקין את הריחים שלשה** טפחים **מן השכב, שהן ארבעה** טפחים **מן הרכב וכו'.** ואומרים: **מאי טעמא** [מה טעם] מרחיקים את הריחיים? — **משום טיריא** [התנודה], הזעזוע שהם גורמים. ושואלים: **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ו**שיעור ההרחקה בריחיים **של חמור** (מבנה שהריחיים מונחים עליו) — **שלשה מן האיסטרוביל** (החלק התחתון של הריחיים) **שהן ארבעה מן הקלת** (האפרכסת ששופכים בה התבואה); **התם מאי טיריא איכא** [שם מה זעזוע יש בזה]? **אלא** יש לפרש שסיבת ההרחקה היא **משום קלא** [הקול] שגורם נזק לכותל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:7)

ב שנינו במשנה: **ו**מרחיקים **את התנור** מן הכותל — **שלשה** טפחים **מן הכליא** החלק הבולט שבו, **שהן ארבעה מן השפה. אמר אביי, שמע מינה** [למד מכאן] ש**כליא** של **תנור** הוא ברוחב **טפח** יותר משפתו. **נפקא מינה** [יוצא מכאן] לימוד להלכה **ל**ענין **מקח וממכר.** שכך צריך להיות, ובפחות מכאן אינו תנור ראוי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:8)

ג משנה **לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית, אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות** עד תקרת הבית, כדי שלא יגרום לשריפה. **היה מעמידו בעלייה** (קומה עליונה) — **צריך שיהא תחתיו מעזיבה** (כיסוי טיט) על הרצפה שהיא תקרת הקומה הראשונה, בעובי **שלשה טפחים** לפחות, שלא תישרף התיקרה שתחתיו. **ובכירה** צריך מתחתיה מעזיבה בעובי **טפח** לפחות;


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:9)

**ואם הזיק** בכל זאת — **משלם מה שהזיק. ר' שמעון אומר: לא אמרו כל השיעורין האלו, אלא שאם הזיק** — **פטור מלשלם,** שהרי נקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:10)

הלכה אחרת היא: **לא יפתח אדם חנות של נחתומין** (אופים) **ושל צבעין תחת אוצרו** (מחסנו) **של חבירו, ולא** יעשה **רפת בקר,** שכל אלה: החום, העשן, או הריח העולה מהם מזיק לדברים שבאוצר. ומעירים: **באמת** ההלכה היא, ש**ב**אוצר של **יין** — התירו לעשות תחתיו חנות של נחתומים ושל צבעים משום שאין החום שהם גורמים מזיק ליין, **אבל לא רפת בקר** שריחה רע ומזיק ליין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:11)

ד גמרא על דברי המשנה בענין העמדה של תנור וכירה בעליה שואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בתנור** שבעליה צריך שיהיו תחתיו **ארבעה** טפחים מעזיבה, **ובכירה שלשה! אמר אביי: כי תניא ההיא** [כאשר שנויה שם] הרי זה **ב**של **נחתומין,** שכיון שאופים כל היום מתחממים מתקני האפיה הרבה יותר, ש**תנור דידן כי** [של המשנה שלנו הוא כמו] **כירה** של **נחתומין,** ותנור של נחתומים צריך הפסק גדול יותר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:12)

ה שנינו: **לא יפתח חנות** של נחתומים ושל צבעים תחת אוצרו של חבירו. ועל כך **תנא** [שנה החכם]: **אם היתה רפת קודמת לאוצר** — **מותר,** ואין בעל הרפת צריך להרחיק משם. ובפרטי דבר זה **בעי** [שאל] **אביי:** אם **כיבד** (ניקה) **וריבץ,** כלומר, הכשיר והכין אותו **ל**צורך **אוצר,** ועדיין לא הניח בו את הדברים **מהו?** האם אומרים שנחשב שיש במקום כבר אוצר ואין אחרים עושים רפת שם, או שמא כל עוד אין אוצר מצוי שם אינו יכול לעכב בידי אחרים?


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:13)

וכן, אם **ריבה בחלונות** לשם איוורור, שמראה שכוונתו לעשות שם אוצר, **מהו?** וכן אם עשה **אכסדרה תחת האוצר, מהו?** וכן אם **בנה עלייה על גבי ביתו** לצורך איחסון, **מהו?** אף אחת מן השאלות הללו לא נפתרה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה. ומביאים כי מעין שאלות אלו **בעי** [שאל] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** אם הניח שם **תמרי ורמוני** [תמרים ורימונים], **מאי** [מה] יהא הדין? האם נחשב זה כהתחלה של אוצר, או לא? אף שאלה זו לא נפתרה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:14)

ו שנינו: **באמת, ביין התירו** לעשות תחתיו חנות של נחתומים או צבעים, אבל לא רפת בקר. ובהסבר דבר זה **תנא** [שנה החכם]: **ביין התירו מפני שמשביחו** החום והעשן, **ו**אולם **לא רפת בקר, מפני שמסריחו** ריח הרפת. **אמר רב יוסף: האי דידן** [זה היין שלנו] ממהר יותר להתקלקל, ולכן **אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה** [עשן של נר גם כן קשה לו, ומזיק לו]. **אמר רב ששת: ואספסתא** [ואספסת, שחת של תבואה] **כרפת בקר דמיא** [נחשבת] מפני שבמשך הזמן היא נרקבת ויוצרת סרחון.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:15
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:15)

ז משנה אם רוצה אחד הדיירים לפתוח **חנות שבחצר** — **יכול** השכן שבחצר **למחות בידו** מלעשות כן **ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין** לחנות; **אבל עושה** אדם בתוך ביתו **כלים, יוצא ומוכר** אותם **בתוך השוק,** אף על פי שאינו רשאי לעשות בחצרו חנות, **ואינו יכול** השכן **למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן לא מקול הפטיש** שאתה עושה בו כלים, **ולא מקול הריחים** שאתה טוחן בהם, **ולא מקול התינוקות,** שכל אחד רשאי לעשות בדירתו מה שירצה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 20b:16
[Steinsaltz on Bava Batra 20b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/20b:16)

ח גמרא ושואלים: **מאי שנא רישא** [מה שונה בראש, בתחילה] שנאמר שיכול לעכב בעדו מלפתוח חנות, ולומר לו שאינו יכול לישון בגלל קול הנכנסים, **ומאי שנא סיפא** [ומה שונה הסוף] שאינו יכול לטעון שאינו יכול לישון מפני התינוקות? **אמר אביי: סיפא אתאן** [בסוף באנו אנו עוסקים] במי שעושה ב**חצר אחרת,** שאינו יכול לעכב על בן חצר אחרת, אף שהוא בן אותו מבוי. **אמר ליה** [לו] **רבא: אי הכי** [אם כך] **ליתני** [שישנה]: **חצר אחרת** — **מותר,** ומדוע אמר בלשון זו? **אלא אמר רבא:**