## Steinsaltz on Bava Batra Daf 24b

###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:1)

**דשפוכאי** [שופכי היין] מן החביות השופכים את היין לנאדות, **ישראל נינהו** [הם], ולכן יש לתלות שהיין הוא של ישראל. ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה אמורים] דווקא **ברברבי** [בנאדות גדולים], **אבל** אם היו **זוטרי** [קטנים], **אימור** [אמור] ש**מעוברי דרכים** שרובם גויים **נפול** [נפלו], ואסורים. **ואי איכא רברבי בהדייהו** [ואם היו נאדות גדולים איתם], **אימור** [אמור]: שמא **באברורי הוה מנחי** [היו מונחים כמאזנים] את משא החמור, ונפלו יחד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:2)

א משנה **מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה** שענפיהם מרובים — **חמשים אמה. אבא שאול אומר: כל אילן סרק** מרחיקים **חמשים אמה. ואם העיר קדמה** ונטע אחרי כן את האילן סמוך מדי לעיר — **קוצץ** אחד מבני העיר את האילן, **ואינו נותן** לבעל האילן **דמים,** דמי האילן שקצץ. **ואם אילן קדם** והעיר אחר כך גדלה והתקרבה אליו — **קוצץ** את האילן **ונותן** לבעליו **דמים. ספק זה קדם וספק זה קדם** — **קוצץ ואינו נותן דמים.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:3)

ב גמרא שואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] מרחיקים את האילן מן העיר? **אמר עולא: משום נויי העיר,** שאין זה נוי לעיר שחומותיה אינן גלויות אלא מכוסות בענפי אילנות. ושואלים: **ותיפוק ליה** [ותצא לו] הלכה זו מטעם אחר, ששנינו במסכת ערכין ש**אין עושין שדה** של העיר **מגרש** (תחום פנוי שמסביב לעיר), **ולא** עושים **מגרש שדה** אלא יש להם מקום ושיעור קבוע (ראה במדבר פרק לה). ואם כן, כיון שנטע עצים במגרש העיר הרי הוא עושה את מגרש העיר שדה!


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:4)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **ל**דעת **ר' אלעזר** ש**אמר: עושין שדה מגרש ומגרש שדה,** אבל **הכא** [כאן] בקירוב מקום כל כך **משום נויי העיר לא עבדינן** [עושים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:5)

ומוסיפים: **ולרבנן נמי דאמרי** [ולחכמים גם כן שאומרים] ש**אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה,** אפשר לומר כי **הני מילי** [דברים אלה אמורים] ב**זרעים,** שאין זורעים זרעים במגרש העיר שייעשה כשדה, **אבל אילנות עבדינן** [עושים אנו], נוטעים במגרש, **והכא** [וכאן] **משום נויי העיר לא,** אין עושים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:6)

**ומנא תימרא דשאני** [ומנין אתה אומר ששונה הדין] **בין זרעין לאילנות? דתניא** [שכן שנינו בברייתא] בהלכות שבת: היה **קרפף** (חצר אחורית) ששטחו **יותר מבית סאתים שהוקף ל**שם **דירה,** שהגדר נעשתה כדי שידורו אנשים במקום, הרי כיון שיש לקרפף מחיצות — דינו כרשות היחיד, ומותר לטלטל בתוכו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:7)

אבל אם **נזרע רובו** של הקרפף — **הרי הוא כגינה ואסור** לטלטל בו, לפי שאז יש לו דין כרמלית, ואולם אם **ניטע רובו** — **הרי הוא כחצר ומותר.** משמע שנטיעת עצים בחצר אינה נחשבת כאלו עשו את המקום שדה, כפי שהוא בזריעה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:8)

ג שנינו במשנה: **ואם העיר קדמה** — **קוצץ** אחד מבני העיר את האילן **ואינו נותן** לבעליו כל **דמים וכו'.** ושואלים: **מאי שנא** [מה שונה] הדין **גבי** [אצל] **בור, דקתני** [ששנה בו] שאם נטע אילן סמוך לבורו של חבירו והבור קדם — **קוצץ** את האילן **ונותן** בעל הבור עבורו **דמים, ומאי שנא הכא דקתני** [ומה שונה כאן ששנה]: **קוצץ ואינו נותן דמים?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:9)

**אמר רב כהנא:** לפי הפתגם העממי, **קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא** [קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה]. כלומר, דבר שאינו שייך לאדם אחד, אלא לכמה אנשים — אין איש משגיח בו. ואף כאן, כיון שמדובר פה בדבר הנוגע לבני העיר בכללם, אין ממי לגבות את הכסף לשלם עבור העץ.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:10)

ושואלים: **ומאי קושיא** [ומה הקושיה מעיקרה]? **דלמא שאני הזיקא** [שמא שונה היזק] של **רבים מהזיקא** [מהיזק] של **יחיד,** שהמזיק את הרבים אינו מקבל כל פיצוי, מה שאין כן בבור של יחיד!


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:11)

**אלא אי איתמר** [אם נאמרו דבריו] של **רב כהנא** – **אסיפא איתמר** [על הסוף של המשנה נאמרו]: **אם האילן קדם** — **קוצץ ונותן דמים,** ועל כך יש לשאול: **ולימא להו** [ושיאמר להם] בעל האילן לבני העיר: **הבו** [תנו] **לי ברישא דמי** [בתחילה כסף] **והדר איקוץ** [ואחר כך אקצוץ]! על כך **אמר רב כהנא: קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא** [קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה]. שאין הרבים גובים ומשלמים מיד כמו היחיד, ונמצא זמן רב עובר עד שייקצץ האילן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:12)

ד שנינו במשנה: **ספק זה קדם וספק זה קדם** — **קוצץ ואינו נותן דמים.** ושואלים: **מאי שנא** [מה שונה] דין זה **מ**דין אילן סמוך ל**בור** ש**אמרת** במשנה להלן, שבמקרה של ספק **לא יקוץ?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:13)

ומשיבים: **התם** [שם] שבמקרה של **ודאי לאו למיקץ קאי** [לא לקציצה עומד האילן], כי אם קדם האילן לבור אין בעל הבור רשאי לקצצו — **ספיקו נמי** [גם כן] **לא אמרינן ליה** [אין אנו אומרים לו]: **קוץ** [קצוץ], **הכא** [כאן], שבמקרה של **ודאי למיקץ קאי** [לקציצה האילן עומד] גם אם קדם לעיר, אלא שיש ספק אם צריך לשלם את הכסף לבעלים — משום כך **ספיקו נמי** [גם כן] **אמרינן ליה** [אומרים אנו לו]: **קוץ** [קצוץ]. **ואי** [ואם] **משום דמי** [הכסף] שתובע עבור האילן, **אמרינן ליה** [אומרים אנו לו]: **אייתי** [הבא] **ראיה** שאילנך קדם **ושקול** [וקח] את הכסף. וכיון שאין בידו ראיה — אין נוטל דמים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:14)

ה משנה **מרחיקין את** ה**גורן** ה**קבוע מן העיר חמשים אמה,** כדי שהמוץ שזורים בגורן לא יזיק לבני העיר. ועוד: **לא יעשה אדם גורן קבוע** אפילו **בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמשים אמה** שטח שלו **לכל רוח** (צד), **ומרחיק** את הגורן **מנטיעותיו של חבירו, ומנירו** (שדה חרוש), **בכדי שלא יזיק.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:15
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:15)

ו גמרא ושואלים: **מאי שנא רישא** [מה שונה הדין בראש המשנה] שניתן שיעור הרחקה מסויים לגורן, **ומאי שנא סיפא** [ומה שונה בסוף המשנה] שלא ניתן שיעור להרחקה, אלא אמרו בדרך כלל "בכדי שלא יזיק"? **אמר אביי: סיפא אתאן** [בסוף באנו] **לגורן שאינו קבוע** שגם אותו צריך להרחיק משל חבירו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:16
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:16)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק] הוא **גורן שאינו קבוע? אמר ר' יוסי בר' חנינא: כל שאינו זורה ברחת** (כלי המיוחד לזרייה), אלא באופן אחר, ואין המוץ הולך רחוק כל כך. זה היה הסבר אחד לסתירה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:17
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:17)

**רב אשי אמר:** "בכדי שלא יזיק" אינו שיעור של מרחק, אלא נימוק, ובלשון **מה טעם קאמר** [הוא אומר]: **מאי טעמא** [מה הטעם] ש**מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה?** — **כדי שלא יזיק.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:18
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:18)

**מיתיבי** [מקשים] על אביי ממה ששנינו בברייתא: **מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה; וכשם שמרחיקין** אותו **מן העיר חמשים אמה, כך מרחיקין** אותו **מדלועיו** של חבירו **ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה, כדי שלא יזיק;** ומעתה: **בשלמא** [נניח] **לרב אשי ניחא** [נוח הדבר], שהרי כך הסביר את לשון המשנה, שאין הבדל שיעור בין ראשה וסופה, ולדבריו, אף מן הניר ומן הנטיעות מרחיק חמישים אמה. **אלא לאביי קשיא** [קשה]! ואומרים: אכן, **קשיא** [קשה הדבר] ואין הלשון מדוייקת.


###### Steinsaltz on Bava Batra 24b:19
[Steinsaltz on Bava Batra 24b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/24b:19)

לגופה של אותה ברייתא שואלים: **בשלמא** [נניח] שאמרנו שצריך להרחיק **ממקשואיו ומדלועיו,** וזה משום **דאזיל אבקא ואתי בליביה** [שהולך האבק של הגורן ובא וחודר בתוך ליבו] של הפרח **ומצוי ליה** [ומייבש אותו], **אלא מנירו אמאי** [מדוע] צריך להרחיק? **אמר ר' אבא בר זבדא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' אבא בר זוטרא: מפני**