## Steinsaltz on Bava Batra Daf 35b

###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:1)

**אית ליה דררא דממונא, ולההוא אית ליה דררא דממונא** [יש לו גרר, זיקה, ממשות, של ממון, ולאחר יש לו גם כן גרר של ממון], כלומר, יש צד בעלות לכל אחד מהם, ולכך יתנו בית הדין מחצית לכל אחד. **הכא** [כאן], במקרים האחרים — **אי דמר לא דמר, ואי דמר לא דמר** [אם של זה היא אינה של זה, ואם של זה לא של זה] ואם נחלק — נמצא בוודאות כי אחד מהם מקבל דבר שאינו שלו מיד בית הדין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:2)

ובענין זה של דבר ששניים רבים עליו, ואין חזקה ולא ראיה לאחד מהם, **אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי העיר נהרדעא]: **אם בא אחד מן השוק** שאין לו תביעה כלל **והחזיק בה** — **אין מוציאין אותה מידו. דתני** [ששנה] **ר' חייא: גזלן של רבים** שאין ידוע ממי גזל **לאו שמיה** [אין שמו אינו נחשב] **גזלן,** שאינו חייב בהשבה לאדם מסויים, ואי אפשר להוציא ממנו. ולכן אף במקרה זה, כיון שאין לאחד מהם ראיה שהקרקע שלו — אי אפשר להוציא מן הזר שלקח.


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:3)

**רב אשי אמר: לעולם** אף גזלן של רבים **שמיה** [שמו, נחשב] **גזלן** ומוציאים מידו, **ומאי** [ומה פירוש] **"לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **גזלן"?** לא לענין שאי אפשר להוציא מידו, אלא **שלא ניתן להשבון** לרבים שגזל מהם, שאינו יכול לעשות תשובה שלימה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:4)

א מכאן חוזרים שוב לפירוש המשנה, שנינו בה רשימת נכסים, ובתוכם שדות, ש**חזקתן שלש שנים מיום ליום וכו'. אמר ר' אבא:** יש מקרים שהחזקה נוצרת מיד, כגון **אי דלי ליה איהו גופיה צנא דפירי** [אם הביא לו למחזיק בשדה הוא עצמו, המערער, סל של פירות] מאותו שדה, **לאלתר הוי** [מיד הרי זו] **חזקה** ואין מקבלים את טענתו, שהרי הוא עצמו מסר לו. **אמר רב זביד: ואם טען** בעל השדה הראשון **ואמר:** **לפירות** בלבד **הורדתיו** לשדי (כגון שהוא אריס בשדה) — הרי זה **נאמן. והני מילי** [ודברים אלה אמורים] שיכול לטעון טענה זו, דווקא **בתוך שלש** שנים, **אבל לאחר שלש** שנים שהחזיק בה שנות חזקה — **לא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:5)

**אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא: אי לפירא אחתיה, מאי הוה ליה למעבד** [אם לפירות הורידו, מה היה לו לבעל השדה לעשות] שלא תיחשב זאת לחזקה לאחר שלוש שנים? **אמר ליה** [לו]: **איבעי ליה למחויי** [היה לו למחות] בתוך שלוש השנים הראשונות, ולהודיע שנתן לו רק זכות שימוש לפירות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:6)

**דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כך] שצריך למחות, **הני** [אותם] שטרות **של** **משכנתא** הנהוגה בעיר **סורא** שהמלווה מקבל קרקע של הלווה ומשתמש בה, ועל ידי כך גובה את חובו, **דכתב בהו** [שכותבים בהן כך]: **"במשלם שניא אלין תיפוק ארעא דא** [בסוף שנים אלה תצא קרקע זו] **בלא כסף** ותחזור לבעליה **",** **אי כביש ליה** [אם יחביא המלוה אותו] את **שטר** ה**משכנתא גביה** **ואמר** [אצלו ויאמר]: **לקוחה היא בידי,** ויש לו עדים שאכל שנות חזקה, **הכי נמי דמהימן** [כך גם כן נאמר שנאמן]? וכי **מתקני רבנן מידי דאתי ביה לידי פסידא** [מתקנים חכמים דבר שיבואו בו אנשים לידי הפסד]? **אלא** ודאי **איבעי ליה למחויי** [היה לו למחות] במשך השנים ולהודיע שהשדה שלו, **הכא נמי איבעי ליה למחויי** [כאן גם כן היה לו למחות].


###### Steinsaltz on Bava Batra 35b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 35b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/35b:7)

ב **אמר רב יהודה אמר רב: ישראל הבא מחמת גוי** שתביעתו לקרקע היא מחמת גוי שמכרה או נתנה לו — **הרי הוא כגוי, מה גוי** — **אין לו חזקה אלא בשטר, אף ישראל הבא מחמת גוי** — **אין לו חזקה אלא בשטר. אמר רבא, ואי** [ואם] **אמר ישראל** לקונה: