## Steinsaltz on Bava Batra Daf 36a

###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:1)

**לדידי** [לי עצמי] **אמר לי** ה**גוי דמינך זבנה** [שממך קנה אותה] — **מהימן** [נאמן]. ותוהים: **מי איכא מידי** [האם יש דבר] ש**אילו** ה**גוי** עצמו **אמר לא מהימן** [היה אומר אינו נאמן], **ואילו אמר ישראל משמיה** [משמו] של **גוי** הריהו **מהימן** [נאמן]?


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:2)

**אלא אמר רבא, אי** [אם] **אמר ישראל: קמי דידי זבנה** [לפני קנה אותה] ה**גוי מינך** [ממך] **וזבנה ניהלי** [ומכר אותה לי] — **מהימן** [נאמן], **מיגו דאי בעי אמר ליה** [מתוך שאם היה רוצה לשקר היה אומר לו]: **אנא זבינתה מינך** [אני קניתי אותה ממך].


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:3)

**ו**עוד בענייני נאמנות **אמר רב יהודה: האי מאן דנקיט מגלא ותובליא, ואמר** [מי שמחזיק מגל וחבל, ואומר]: **איזיל איגזרה לדקלא דפלניא דזבנתיה מיניה** [אלך ואגזור את פירות דקל של פלוני שקניתי אותו ממנו] — **מהימן** [נאמן], וטעמו של דבר: **לא חציף איניש למיגזר דקלא דלאו דיליה** [אין אדם מתחצף לגזור דקל שאינו שלו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:4)

**ו**עוד **אמר רב יהודה: האי מאן דאחזיק מגודא דערודי ולבר** [מי שמחזיק בשדה מקיר הערודים והחוצה] שהיו עושים גדרות סמוך לגבול השדה, כדי שלא יכנסו שם חמורי הבר וישחיתו, והחזיק אותו אדם בחלקה שמחוץ לגדר — **לא הוי** [אין זו] **חזקה** אף שלא מחו הבעלים בתוך שלוש שנים; **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **מימר אמר** [אומר] בעל השדה בליבו: **כל דזרע** [שהוא זורע] **נמי ערודי אכלי ליה** [גם כן הערודים אוכלים אותו] ולכן אינו מעכב בידי מי שמשתמש בחלקה זו, ואינו מוחה בידו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:5)

**ו**עוד **אמר רב יהודה:** אם **אכלה** כשהיא **ערלה** (בשלוש השנים הראשונות של העצים) — **אינה חזקה.** ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **אכלה ערלה,** או שאחת מן השנים בהן אכל את השדה היתה **שביעית** ועשה בה מלאכה האסורה בשביעית וכתוצאה ממנה גדלו פירות אותם הוא אכל, **ו**כן אם אכל מפירות **כלאים** שגדלו בה, שאסור לאכול את פירותיהם — **אינה חזקה,** שאין בעל השדה מקפיד על אדם הנהנה משדהו בדבר שאסור ליהנות ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:6)

**אמר רב יוסף:** אם **אכלה** את השדה בעודה **שחת** ולא המתין עד שתתבשל התבואה — **לא הוי** [אין זו] **חזקה. אמר רבא: ואי** [ואם] **בצואר** (במיצר) **מחוזא קיימא** [עומדת השדה] — **הוי** [הרי זו] **חזקה,** אם לא מחה הבעלים, מפני שהיו רגילים לקצור שם תבואה למאכל בהמות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:7)

**אמר רב נחמן: תפתיחא** [קרקע פתוחה, מבוקעת] אם השתמש — **לא הוי** [אין היא] **חזקה,** שאין תבואה גדלה היטב שם, ואין הבעלים מקפידים אם משתמש בה אחר. וכן אם קרקע שבה **אפיק כורא ועייל כורא** [מוציא, זורע בה כור, ומכניס ממנה כור] — **לא הוי** [אין זו] **חזקה,** שמפני גריעות הקרקע, שאין בה רווח, לא דאגו הבעלים למחות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:8)

**ו**עוד אמר: **הני דבי ריש גלותא** [ואותם אנשים מבית ראש הגולה] — **לא מחזקי בן ולא מחזקינן בהו** [אין הם עושים חזקה בנו, בשדותינו, ואין אנו עושים חזקה בהם], שמפני שהיו תקיפים ואלימים, פעמים שלוקחים שדה שלא כדין ויראים הבעלים למחות בהם. ומצד שני מחמת עושרם פעמים לא היו מקפידים אם אחר משתמש בשדותיהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:9)

א שנינו במשנה ש**העבדים** הם כקרקע לענין חזקה. ושואלים: האם **עבדים יש להם חזקה** כלל**? והאמר** [והרי אמר] **ריש לקיש: הגודרות** (בעלי חיים ההולכים מעצמם ממקום למקום), **אין להן חזקה,** שכיון שהן יוצאות ונודדות מעצמן, שמא תפס אותן המחזיק בהן שלא כדין! **אמר רבא:** הכוונה היא ש**אין להן** לגודרות **חזקה לאלתר** [מיד], שההחזקה בהן כשלעצמה אינה הוכחה לבעלות עליהן, **אבל יש להן חזקה לאחר שלש שנים** שהחזיק בהן, שבפרק זמן כזה צריכים היו הבעלים למחות בהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:10)

**אמר רבא: אם היה** עבד **קטן מוטל בעריסה** — **יש לו** למחזיק בו **חזקה לאלתר** [מיד]. ותוהים: **פשיטא** [פשוט הוא] הרי הוא אינו הולך ממקום למקום! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרך] הדבר להיאמר אלא למקרה **דאית ליה אימא** [שיש לו אם], **מהו דתימא** [שתאמר]: **ניחוש דלמא אימיה עיילתיה להתם** [נחשוש שמא אימו הכניסה אותו לשם] ושכחה אותו במקום, על כן **קא משמע לן אימא לא מנשיא ברא** [השמיע לנו רבא שאם אינה שוכחת את בנה], ואם הוא נמצא שם, ולא מחה הבעלים מיד — מן הסתם כדין הוא נמצא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:11)

מסופר: **הנהו עיזי** [עיזים] ש**אכלו חושלא** [תבואה קלופה] שהיתה שטוחה בשדה **ב**עיר **נהרדעא. אתא מרי חושלא תפסינהו** [בא בעל התבואה תפסן, את העיזים] **והוה קא טעין טובא** [והיה טוען הרבה], תובע סכומים גדולים שטען שהזיקו לו העיזים. **אמר אבוה** [אביו] של **שמואל: יכול לטעון עד כדי דמיהן** של העזים שתפס, **דאי בעי אמר** [שאם היה רוצה לשקר היה יכול לומר]: **לקוחות** **הן בידי,** ובכח טענה זאת — נאמן, אבל לא יותר מכן. ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה** ואם כן לא יכול היה לטעון כך! ומשיבים: **שאני עיזי דמסירה** [שונות הן עיזים שהן מסורות] **לרועה,** ולכן אינן נודדות בעצמן, ואינן בכלל גודרות, ויש להן חזקה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:12)

ומקשים: **והא איכא צפרא ופניא** [והרי יש בוקר וערב] שאף שהרועה מוציא אותן מחוץ לעיר, מכל מקום בבוקר ובערב הן הולכות לבדן בעיר כל אחת למקומה, ושמא תפסן משם! ומשיבים: הרי מעשה זה היה **בנהרדעא** ושם **טייעי שכיחי** [ערבים נוודים מצויים] והם היו חשודים לגנוב את העיזים, **ו**לכן **מידא לידא משלמי** [מיד ליד נותנים, מעבירים אותן] ואין מניחים להן ללכת לבד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:13)

ב שנינו במשנה ש**ר' ישמעאל אומר: שלשה חדשים** בשנה ראשונה, שנים עשר בשניה ושלושה בשלישית — דיים לחזקת שלוש שנים בשדה בעל. ור' עקיבא אומר: חודש בשנה הראשונה והשלישית ושנים עשר בשניה. ושואלים: **לימא** [האם לומר] כי בענין **ניר,** חרישה, **איכא בינייהו** [יש ביניהם מחלוקת], ש**ר' ישמעאל סבר** [סבור]: **ניר לא הוי** [איננו] **חזקה,** ולכן צריך לשהות שלושה חדשים עד שתצמח תבואה, **ו**אילו **ר' עקיבא סבר** [סבור] שאפילו **ניר הוי** [הריהו] **חזקה** ודי לו בחודש?


###### Steinsaltz on Bava Batra 36a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/36a:14)

ותוהים: **ותסברא** [וכי יכול אתה לסבור כן]? אם כן, **לר' עקיבא** שסבור לדרך זו שהחרישה היא עצמה חזקה, **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] אמר **חודש?**