## Steinsaltz on Bava Batra Daf 3a

###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:1)

**דאיצטנע מינך** [שאסתתר ממך] באותה שעה, אם אני רוצה לעשות אז דבר שאינני רוצה שתראהו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:2)

א עד כאן היתה שיטה אחת של הדיון בפירושה של המשנה. **לישנא אחרינא אמרי לה** [לשון אחרת אומרים אותה כך]: **סברוה** [חשבו] הלומדים כי **מאי** [מה] פירוש **"מחיצה"** האמורה במשנה — **פלוגתא** [חלוקה], וראיה לדבר **דכתיב** [שנאמר]: **"ותהי מחצת העדה"** (במדבר לא, מג), **ו**פירוש המשנה לפי זה הוא ש**כיון** ש**רצו** לחצות, לחלק — **בונין את הכותל בעל כורחן.** ומעירים: **אלמא** [מכאן] ש**היזק ראיה שמיה** [שמו נקרא] **היזק.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:3)

ומקשים: **אימא** [אמור]: **מאי** [מה פירוש] **"מחיצה"? גודא** [גדר], **דתנן** [שכן שנינו בברייתא]: **מחיצת הכרם שנפרצה** — **אומר לו "גדור", נפרצה** — **אומר לו "גדור", נתיאש הימנה ולא גדרה** — **הרי זה קידש** (אוסר) את התבואה משום כלאי הכרם, **וחייב באחריותה.** והרי ש"מחיצה" — כותל היא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:4)

**ו**לפי זה **טעמא** [הטעם דווקא] במקרה ש**רצו** בונים כותל, **הא** [הרי] אם **לא רצו** לעשות כותל — **אין מחייבין אותו; אלמא** [מכאן] ש**היזק ראיה לאו שמיה** [אין שמו, אינו נקרא] **היזק!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:5)

על כך משיבים: **אי הכי** [אם כך] ש"מחיצה" פירושה כותל, הלשון **"בונין את הכותל"** אינה נכונה, ובמקומה **"בונין אותו" מבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! ומקשים מן הצד השני: **אלא מאי** [מה] אתה מפרש ש"מחיצה" פירושה **פלוגתא** [חלוקה]? **אי הכי** [אם כך], הלשון **"שרצו לעשות מחיצה"** אינה מדוייקת, **"שרצו לחצות" מבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! ומשיבים: דבר זה הוא **כדאמרי אינשי** [כפי שאומרים האנשים]: **תא נעביד פלוגתא** [בוא נעשה חלוקה], ואם כן אפשר לומר גם בלשון משנתנו שרצו לעשות חלוקה ביניהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:6)

ולפי הבנה זו, ש"מחיצה" משמעה חלוקה, שואלים: **ואי** [ואם] **היזק ראיה שמיה** [שמו, נקרא] **היזק, מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] אם **רצו** בונים כותל? **אפילו לא רצו נמי** [גם כן] יעשו כותל ביניהם! **אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: משנתנו** — **כשאין בה** בחצר **דין חלוקה** מצד עצמה, ששותף אינו יכול לחייב את חבירו לחלקה ביניהם, לפי שהיא קטנה מן השיעור הראוי לחלוקה לכל שותף (ארבע אמות רבועות). ולכן דווקא **והוא** במקרה ש**רצו** חולקים את החצר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:7)

ושואלים: לפי פירוש זה **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] — **דכי לית ביה** [שכאשר אין בו, במקום] **דין חלוקה** בכל זאת **כי** [כאשר] **רצו פליגי** [חולקים]? אולם דבר זה **תנינא** [שנינו כבר] במשנה אחרת: **אימתי** אין מחלקים בפחות משיעור? **בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים** — **אפילו פחות מכאן חולקין!** ודוחים: **אי מהתם, הוה אמינא** [אם משם בלבד הייתי אומר] **אפילו פחות מכאן** חולקים **במסיפס** (בסבכה) **בעלמא** [בלבד] שאינה מונעת היזק ראיה, ועל כן **קא משמע לן הכא** [השמיע לנו כאן] שאם רצו לחלוק, בונים דווקא **כותל.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:8)

ושואלים: אם כן, **וליתני הא ולא ליתני הך** [ושישנה את זו ושלא ישנה את ההיא]? שהרי ממשנתנו למדים יותר מאשר מן המשנה ההיא! ומשיבים: באמת לא היה צריך לשנות אותה לגופה, אלא **סיפא** [סופה] של אותה משנה **איצטריכא ליה** [הוצרכה לו], ששנה שם: **וכתבי הקדש** של שותפים הכתובים כולם על כרך אחד, **אף על פי ששניהם רוצים** לחלק — **לא יחלוקו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:9)

**(לישנא אחרינא** [לשון אחרת] יש לחלקה האחרון של שמועה זו: **וכי** [וכאשר] **רצו** לחלוק **מאי הוי** [מה בכך]? מה האילוץ הנוצר משום כך שיבנו כותל? **ליהדר ביה** [שיחזור בו] כל אחד מהם שהתחרט ואינו רוצה לחלוק! **אמר רב אסי אמר ר' יוחנן:** מדובר כאן שלא רק שהסכימו בדברים על כך, אלא גם **בשקנו מידו** שעשו מעשה של קנין לגבי הסכמה זו, ואז אין הצדדים יכולים עוד לחזור בהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:10)

ומקשים: **אדאשמעינן** [עד שהוא משמיע לנו] **בשאין בה דין חלוקה והוא** במקרה ש**רצו, לישמעינן** [שישמיע לנו] **ביש בה דין חלוקה ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא רצו!** ומשיבים: **אי אשמעינן** [אם היה משמיע לנו] רק **ביש בה דין חלוקה ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא רצו, הוה אמינא** [הייתי אומר]: במקרה **שאין בה דין חלוקה אפילו רצו** לחלוק **נמי** [גם כן] **לא** יעשו מחיצה בעל כרחו של אחד מהם, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:11)

ושואלים: **ומי מצית אמרת הכי** [והאם יכול אתה לומר כך]? **והא קתני סיפא** [והרי שנינו בסוף, במשנה להלן]: **אימתי?** — **בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים** — **יחלוקו. מאי לאו** [האם לא] מדובר על **כותל** שיכולים לכפות זה את זה לבנות כותל? ודוחים: **לא,** אפשר לפרש שם **אמסיפס בעלמא** [על סבכה בלבד] ולא בכותל ממש.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:12)

ומקשים: כיוון שאנו מפרשים כך את משנתנו, אם כן **ליתני האי** [שישנה את זו, משנתנו] **ולא ליתני האי** [ישנה את זו], שהרי נאמר בה יותר משנאמר באותה משנה! ומשיבים: **סיפא** [סופה] של אותה משנה **אצטריכא ליה** [הוצרכה לו], ששנה שם: **ובכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים** — **לא יחלוקו).**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:13)

וממשיכים: **במאי אוקימתא למתניתין** [במה העמדת והסברת, את משנתנו]? — **בשאין בה דין חלוקה, אי** [אם] **בשאין בה דין חלוקה, כי רצו מאי הוי** [כאשר הם רוצים מה יש בכך]? כלומר, מדוע יכול כל אחד מהם להכריח את חבירו לבנות כותל? **נהדרו בהו** [שיחזרו בהם]! **אמר רב אסי אמר ר' יוחנן:** מדובר כאן באופן **שקנו מידן,** ואין יכולים לחזור בהם לאחר מעשה קנין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:14)

ושואלים: **וכי** [וכאשר] **קנו מידן מאי הוי** [מה יש בכך]? הלא **קנין דברים בעלמא** [בלבד] **הוא**, שהרי לא היה פה קנין של דבר, של חפץ מסויים, אלא הסכמה על תכנית לעתיד, ובדבר כזה אין קנין ממש! ומשיבים: **בשקנו מידן ברוחות** [בצדדים], כלומר, לא רק הסכימו על חלוקה כעיקרון, אלא אף סיכמו ביניהם איזה צד יהא שייך לכל אחד מהם. ונמצא שהיה הקנין על דבר שיש בו ממש, על חלקת אדמה מסויימת. **רב אשי אמר: כגון שהלך זה בתוך** החלק **שלו** **והחזיק** (עשה על ידי כך מעשה חזקה) **וזה** הלך **בתוך שלו והחזיק.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:15)

ב שנינו במשנה: **מקום שנהגו לבנות** גויל גזית כפיסין לבינין **כו'.** ומסבירים את המילים: **גויל** פירושו — **אבני דלא משפיא** [אבנים שאינן מסותתות]. **גזית** — **אבני דמשפיא** [אבנים מסותתות], **דכתיב** [שנאמר]: **"כל אלה אבנים יקרת כמדות גזית** מגוררות במגרה**"** (מלכים א' ז, ט). ומכאן למדים שאבני גזית הן אבנים שיישרו ושייפו אותן. **כפיסין** פירושו — **ארחי** [אריחים, חצאי לבנים]. **לבינין** פירושו בארמית — **ליבני** [לבנים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:16
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:16)

**אמר ליה** [לו] **רבה בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: ממאי** [ממה], מנין יודע אתה ש**גויל אבני דלא משפיא נינהו** [אבנים שאינן מסותתות הן] **והאי טפח יתירא** [וטפח יתר זה] של כותל גויל על כותל של גזית **למורשא דקרנתא** [לבליטות הקרנות] הוא. שמאחר והאבנים אינן מהוקצעות ומיושרות הריהן בולטות קצת החוצה, ולכן רוחב הקיר ששה טפחים? **דילמא פלגא** [שמא חצי] של **גזית הוא,** שאבני גויל הן דווקא אבנים מסותתות שעוביין הוא רק שני טפחים וחצי (מחצית ממידת אבני גזית), **והאי** [וזה] ה**טפח יתירא** [היתר] בכותל של גויל, **לביני אורבי** [לבין השורות] **הוא,** שבונים מכל צד באבנים דקות, ומשאירים טפח אחד באמצע למלא אותו בטיט ומלט להחזיקן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:17
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:17)

והוכחה לאפשרות של הסבר זה היא **כדקאמרינן** [כפי שאנו אומרים]: **כפיסין** פירושו — **ארחי** [אריחים] שעוביין רק כחצי לבינה, **לבינין** פירושו — **ליבני** [לבנים], **והאי** [וזה] ה**טפח יתירא** [היתר] שעושים בכותל של כפיסים **לביני אורבי** [לבין שורות האריחים] הוא!


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:18
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:18)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], ש**כפיסין** הם **ארחי** [אריחין] **מנלן** [מנין לנו זאת]? **אלא גמרא גמירי לה** [במסורת למודים אנו אותה]. **גויל נמי** [גם כן] שהם **אבני דלא משפיא** [אבנים שאינן מסותתות] — **גמרא גמירי לה** [במסורת למודים אנו אותה]. זו היתה לשון אחת.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:19
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:19)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] ש**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב אויא לרב אשי: ממאי** [מנין] יודע אתה **דהאי כפיסין ארחי נינהו** [שכפיסין אלה אריחים הם] ברוחב חצי לבינה, **והאי** [וזה] ה**טפח יתירא** [היתר] שעושים בכותל של כפיסים **לביני אורבי** [לבין השורות] הוא? **דילמא מאי** [שמא מה פירוש] **כפיסין** — **אבני דלא משפיין** [אבנים שאינן מסותתות], **והאי** [וזה] ה**טפח יתירא** [היתר] **למורשא דקרנתא** [לבליטת הקרנות], **כדקאמרינן** [כפי שאנו אומרים]: **גויל** — **אבני דלא משפיין** [אבנים שלא מסותתות], **גזית** — **אבני דמשפיין** [אבנים מסותתות], **והאי** [וזה] ה**טפח יתירא** [היתר] **למורשא דקרנתא** [לבליטת הקרנות] הוא?


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:20
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:20)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], ש**גויל** הוא **אבני** [אבנים] ש**לא משפיין מנלן** [מסותתות, מנין לנו]? **אלא גמרא גמירי לה** [במסורת למודים אנו אותה], **הכא נמי גמרא גמירי לה** [כאן גם כן במסורת למודים אנו אותה].


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:21
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:21)

**אמר אביי, שמע מינה** [למד מכאן]: **כל** שעושים **ביני אורבי** [בין השורות] — הוא רוחב **טפח.** ומעירים: **הני מילי** [דברים אלה אמורים דווקא] **בטינא** [בטיט], אם מניח בין שורות האריחים מילוי של טיט, **אבל בריכסא בעי טפי** [במילוי של אבנים קטנות צריך יותר]. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **הני מילי בריכסא** [דברים אלה אמורים דווקא באבנים קטנות], **אבל בטינא** [בטיט] **לא בעי כולי האי** [צריך כל כך] ויכול לעשות פחות מעובי טפח.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:22
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:22)

ג אגב כך שואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**בגזית** ש**כל ארבע אמות גובה, אי הוי פותיא חמשא** [אם היה הרוחב חמישה] טפחים — **קאי** [עומד], **אי** [אם] **לא** — **לא קאי** [עומד], שזה היחס שצריך להיות בין גובה הקיר ועוביו? **והא,** [והרי] קיר של **אמה טרקסין** שהיתה במקדש **דהואי** [שהיה] **גבוה תלתין אמהתא** [שלושים אמות], **ולא הוה פותיא** [היה רחב] **אלא שית פושכי, וקם** [ששה טפחים, והיה עומד]! ומשיבים: **כיון דאיכא** [שיש שם] **טפח יתירא** [יתר] — הרי זה **קאי** [עומד] אפילו בגובה רב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:23
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:23)

ושואלים: **ובמקדש שני מאי טעמא** [מה טעם] **לא עבוד** [עשו] **אמה טרקסין** כמו במקדש ראשון? ומשיבים: **כי קאי** [כאשר עומד] ברוחב זה — **בתלתין קאי** בשלושים אמה הוא עומד], **טפי לא קאי** [ביותר מזה אינו עומד], ומקדש שני גבוה היה יותר ממקדש ראשון, והיו צריכים לעשות מחיצה גבוהה יותר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 3a:24
[Steinsaltz on Bava Batra 3a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/3a:24)

ומעירים: **ומנלן דהוה** [ומנין לנו שהיה] בית מקדש שני **גבוה טפי** [יותר] מהראשון? — **דכתיב** [שנאמר]: **"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"** (חגי ב, ט), ובפירושו של פסוק זה נחלקו **רב ושמואל, ואמרי לה** [ויש אומרים] שנחלקו בכך **ר' יוחנן ור' אלעזר, חד** [אחד] מהם **אמר:** הכוונה שגדול יהיה כבודו **בבנין** — שהבנין השני היה גבוה יותר מן הראשון, **וחד** [ואחד] מהם **אמר:**