## Steinsaltz on Bava Batra Daf 43b

###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:1)

ושואלים: **אמאי** [מדוע]? הלא **שמירה בבעלים היא,** שהרי כל אחד מהם מחוייב כלפי השני בשמירת החפצים המשותפים, וכלל הוא שאם הבעלים עובדים עבור השומר — אינו חייב באחריות! **אמר רב פפא:** מדובר במקרה **דאמר ליה** [שאומר לו] השותף: **שמור לי היום ואני אשמור לך למחר,** ונמצא שבכל יום כל אחד מהם הוא השומר היחידי של הדברים, ואין כאן שמירה בבעלים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם **מכר לו** לחבירו **בית,** או **מכר לו שדה** — **אין מעיד לו עליה** אם יבוא אדם אחר ויטען ששלו הוא, **מפני שאחריותו עליו** שאם יזכה התובע בשדה יצטרך הוא לפצות את הקונה, ולכן הוא נחשב כנוגע בדבר. אבל אם **מכר לו פרה** או **מכר לו טלית** — **מעיד לו עליה, מפני שאין אחריותו עליו.** ושואלים: **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [מה שונה ההתחלה ומה שונה הסוף]? מדוע מניחים שיש לו אחריות יתירה על הבית יותר מאשר על הפרה?


###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:3)

**אמר רב ששת: רישא** [בתחילה] מדובר **בראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי, ואתא** [ובא] אדם נוסף **יהודה, וקא מערער** וטוען שהשדה שלו היא, ועל כך אומרת הברייתא ש**לא ליזיל** [ילך] **שמעון** הנגזל **לאסהיד ליה** [להעיד לו] **ללוי** שאכן השדה שייכת ללוי בדין, משום שנוגע הוא בדבר, **דניחא ליה דהדרא** [שנוח לו שתחזור השדה] ללוי, כדי שאחר כך יוכל להוציאה מידו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:4)

ושואלים: **וכיון דאסהיד ליה** [שהעיד לו] לשדה זו כי של **לוי הוא, היכי מצי מפיק לה מיניה** [כיצד יוכל להוציא אותה לבסוף ממנו]? ומשיבים: מדובר במקרה ש**אמר** בעדותו לטובת לוי: **ידענא דהאי ארעא דלאו** [יודע אני שקרקע זו לא] של **יהודה היא,** אבל אינו מעיד במפורש שהיא של לוי, וכך יש לו אפשרות להוציא את הקרקע מיד לוי. ושואלים: **ובההוא זכותא דקא מפיק לה** [ובאותה זכות שהוא מוציא אותה] **מלוי, ליפקה** [שיוציא אותה] **מיהודה** עצמו, ומדוע נחשוד בו שהוא נוגע בדבר כאשר מעיד לטובת לוי?


###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:5)

ומשיבים: יש לחשוש **דאמר** [שאומר] שמעון זה בלבו: **השני** (כלומר, לוי) **נוח לי** ואותו אוכל לתבוע לאחר זמן, ו**הראשון** (יהודה) **קשה הימנו,** ולא אוכל להוציא מידו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 43b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/43b:6)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי מדובר במקרה שלא יוכל להוציא את הקרקע מיד יהודה, אם תגיע לידו, ו**כגון** באופן **דאית ליה סהדי למר ואית ליה סהדי למר** [שיש לו עדים לזה ויש לו עדים לזה], שיש עדים לשמעון שהשדה היא שלו, אבל גם יהודה מביא עדים שהשדה שייכת לו, **ואמור רבנן** [ואמרו חכמים] שבמקרה כזה **ארעא היכא דקיימא תיקום** [הקרקע היכן שעומדת תעמוד] ותישאר ברשות המחזיק בה. ולכן מעונין שמעון שהשדה תישאר בידי לוי ויוציאנה מידיו, וכשתהא בידיו — שוב לא יוכל יהודה להוציאה ממנו. ובמקרה כזה נוגע שמעון בדבר, ואינו יכול להעיד לטובת לוי.