## Steinsaltz on Bava Batra Daf 44a

###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:1)

ושואלים: אם כדברי רב ששת, ברייתא זו עוסקת בנגזל שאינו יכול להעיד לטובת המחזיק בקרקעו, מדוע להעמיד זאת במי שמכר לו הגזלן את הקרקע? **ולוקמה** [ושיעמיד אותה] התנא **בגזלן** עצמו, שאין הנגזל רשאי להעיד עליה לטובתו, משום שיש לו נגיעה בדבר, שסבור שיוכל להוציא ממנו את הקרקע!


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:2)

ומשיבים: **משום דקא בעי למיתנא סיפא** [שרצה לשנות את הסוף]: **מכר לו פרה, מכר לו טלית** — מעיד לו עליה, ששם מדובר **דוקא** בגזלן ש**מכר, דהוה ליה** [שהרי הוא, שיש בכך] גם **יאוש** בעלים בגזילה, **ו**גם **שינוי רשות,** ואז איבד הנגזל את זכותו לגוף החפץ הגזול, וממילא אין לו נגיעה בדבר, ויכול להעיד לטובת הקונה. **אבל** אם **לא מכר,** ואין כאן שינוי רשות, **דהדרא ליה** [שחוזרת אליו] הגזילה — **לא** רשאי להעיד עליה לטובת הגזלן, שהרי הוא עדיין נוגע בדבר, שרצונו שיהא החפץ ביד הגזלן ויוכל אחר כך להוציא ממנו. משום כך **תנא רישא נמי** [שנה בראש גם כן] במקרה ש**מכר.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:3)

ומקשים: **וסיפא נמי נהי דמייאש מגופיה, מדמיה מי מייאש** [ובסוף גם כן, שהעמדנו ביאוש ושינוי רשות, אם אמנם שהתייאש מגופו של החפץ, מדמיו האם מתייאש]? שאף שעל ידי יאוש ושינוי רשות איבד את זכותו לחפץ, הרי זה לענין הזכות על גוף החפץ, אבל לא לענין התביעה לדמיו, ונמצא שיש לו עדיין נגיעה בדבר! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה **דמית** [שמת] ה**גזלן,** ואז אינו יכול לתבוע אף את דמי הגזילה, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הגוזל ומאכיל את בניו,** **ו**כן אם **הניח לפניהם** בירושה — **פטורים** הבנים **מלשלם.** וכיון שכך נמצא שאין לנגזל כל זכות עוד על החפץ, ויכול להעיד לטובת הקונה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:4)

ושואלים: אם כך הוא, ולשיטת רב ששת בהכרח מדובר כאן בגזלן שמת, מדוע העמיד התנא מקרה בו מכר הגזלן את הגזילה לאדם אחר? **ולוקמה** [ושיעמיד אותה, את כל הברייתא] **ביורש** מן הגזלן בעצמו, שאם הוריש לו קרקע, שלעולם חוזרת לבעליה — אין הנגזל מעיד עליה לטובתו, מפני שאז יכול להוציא מידו. ואם היה זה חפץ — יכול להעיד לטובתו, משום שממילא לא יוכל לדרוש ממנו דבר!


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:5)

ומעירים: **הניחא למאן דאמר** [אמנם זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**רשות יורש לאו** [לא] **רשות לוקח דמי** [נחשבת] שהיורש נחשב כהמשכו של המוריש ולא כקונה — **שפיר** [יפה], מפני שהחפץ נחשב כאילו נשאר ברשות הגזלן, וחייב היורש להחזירו לנגזל. **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**רשות יורש כרשות לוקח דמי** [נחשבת], **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי, כאמור, ניתן להעמיד את הדברים במקרה פשוט של גזלן שמת והוריש את הגזילה לבניו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:6)

**ועוד קשיא ליה** [היה קשה לו] **לאביי** על עיקר פירושו של רב ששת, שברייתא זו עוסקת בגזילה, וקושי זה בא מצד הנימוק שנותנת הברייתא לדין זה: וכי טעם ההבדל בין שני המקרים בברייתא הוא **מפני שאחריותו עליו ואין אחריותו עליו?** הרי **מפני שהיא** (הגזילה) **חוזרת לו** לנגזל **ואינה חוזרת לו מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]!


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:7)

**אלא** יש לדחות את דברי רב ששת, ולפרש את הברייתא **כ**מו שאמר **רבין בר שמואל,** ש**אמר רבין בר שמואל משמיה** [משמו] של **שמואל: המוכר שדה לחבירו,** ואף **שלא באחריות** — בכל זאת **אין** המוכר **מעיד לו** לטובת הקונה **עליה,** אם בא אדם אחד וטוען לבעלות עליה. ואף שלא יצטרך לפצות אותו אם יזכה בה האחר, מכל מקום יש לו נגיעה בדבר, **מפני שמעמידה בפני בעל חובו,** שאם השדה נשארת ביד הקונה — יכול בעל חובו של המוכר לגבות ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 44a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/44a:8)

**ו**ממשיכה הברייתא ומוסיפה כי דין זה הוא **דוקא** ב**בית או שדה** מפני שמעמידם בפני בעל חובו שיכול לגבות מהם, **אבל פרה וטלית, לא מיבעיא** [נצרכה לומר]