## Steinsaltz on Bava Batra Daf 45b

###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:1)

ש**המפקיד אצל חבירו בעדים** — **אינו צריך להחזיר לו בעדים,** ומשום כך יכול לטעון שהחזיר? **לא סלקא דעתך** [לא יעלה על דעתך] כך **אלא המפקיד אצל חבירו בעדים, צריך להחזיר לו בעדים,** ולכן אינו יכול לטעון שהחזיר אם אין לו עדים על כך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:2)

**מיתיבי** [מקשה] **אביי** ממה ששנינו בברייתא: **ראה עבדו ביד אומן** או **טליתו ביד כובס,** ו**אומר לו: מה טיבו אצלך?** ואומר לו המחזיק **"אתה מכרתו לי",** או **"אתה נתתו לי במתנה"** — **לא אמר כלום,** וחייב להחזיר לו, שהרי כפי ששנינו אין לאומן חזקה. אבל אם אמר האומן **"בפני אמרת לו** לאדם אחר **למוכרו וליתנו לו** (לי) **במתנה"** — **דבריו קיימין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:3)

ולפני הצגת הקושיה, מבררים את הברייתא: **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [מה שונה ההתחלה שהאומן אינו נאמן, ומה שונה הסוף] שיהא האומן נאמן?


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:4)

**אמר רבה: סיפא** [בסוף] מדובר **ביוצא** (נמצא) העבד או הטלית **מתחת ידי אחר** ולא מתחת יד האומן, **וקאמר ליה** [ואומר לו] ה**אחר: בפני אמרת לו** לאומן **למוכרו** או **ליתנו** לי **במתנה,** והטעם שנאמן בדבריו, אף שמודה שלקח מן האומן: **מיגו דאי בעי אמר ליה** [מתוך שאם היה רוצה היה יכול לומר לו] **"מינך זבנתיה"** [ממך במישרין קניתי אותו], ונאמן היה בדבר, שהרי איננו אומן. **כי אמר ליה נמי** [כאשר אומר לו גם כן] **"בפני אמרת לו למוכרו"** — **דבריו קיימין,** **ומהימן** [ונאמן].


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:5)

ולעצם השאלה: **קתני מיהת רישא** [שונה הוא על כל פנים בראש הברייתא]: **ראה** עבדו ביד אומן או טליתו ביד כובס, רק אז אין האומן נאמן, ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאיכא** [אם שיש] עדים שמסר לו את העבד לאימון או את הטלית לכיבוס, **למה לי ראה? ניתי** [שיביא] **עדים** שמסר לו לשם כך **ונשקול** [ויקח] את שלו! **אלא לאו דליכא** [האם לא מדובר שאין] **עדים, וכי ראה מיהא תפיס ליה** [וכאשר רואה על כל פנים הוא תופס אותו]! ומכאן משמע שלא כדברי רבה שהדבר תלוי במסירה בעדים, אלא די בכך שרואה ממש את חפציו בידי האומן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:6)

ודחה רבה: **לא, לעולם** מדובר **דאיכא** [שיש] **עדים** על מסירת החפץ, אלא שיש לכך עוד תנאי נוסף: **והוא דראה** [שרואה] עכשיו את החפץ בידו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:7)

הקשה לו אביי: **והא את** [והרי אתה עצמך] **הוא** ש**אמרת: המפקיד אצל חבירו בעדים, צריך לפורעו** (להחזיר לו) **בעדים,** ולדבריך אם מסר לו בעדים, די במה שאין לו עדים שהחזיר לו! **אמר ליה** [לו]: **הדרי** [חזרתי] **בי** מסברה זו, אבל עדיין אני מחזיק בדעתי שמדובר במשנתנו דוקא במוסר לאומן בעדים, ואם אין עדים על כך — יש לאומן חזקה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:8)

**מתיב** [מקשה] **רבא לסיועי** [לסייע] **לרבה** ממה ששנו בברייתא: **הנותן טליתו לאומן** לתיקון, **אומן אומר: שתים** (שני דינרים) **קצצת** (קצבת) **לי** כשכר, **והלה אומר: לא קצצתי לך אלא אחת. כל זמן שהטלית ביד אומן** — **על בעל הבית להביא ראיה.** ואם **נתנה לו** האומן, יש לחלק: אם תובעו **בזמנו,** כלומר, ביום שהשיב לו את הטלית — **נשבע** האומן **ונוטל.** אם **עבר זמנו** ובא ותובע שכרו לאחר הזמן — **המוציא מחבירו עליו הראיה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 45b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/45b:9)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאיכא** [אם שיש] **עדים** בזמן שנמסרה הטלית לאומן, **ליחזי** [שיראו] את ה**עדים מאי קאמרי** [מה הם אומרים], שמן הסתם גם הם שמעו כמה קצב לו בשכרו.