## Steinsaltz on Bava Batra Daf 49a

###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:1)

**אין נאמנים** על אמירה זו, שאינם יכולים בעדותם לבטל תוקפו של שטר שהם עצמם מודים שנכתב ונחתם על ידם. וכן אם אומרים העדים על שטר מכר שחתמו עליו: **"מודעא היו דברינו",** כלומר, נמסרה בפנינו מודעה שמכר זה נעשה באונס — **אין נאמנין.** ואם כן, כיצד אנו אומרים כאן ששטר המודעה מבטל את תוקפו של שטר הקנין שנכתב ונחתם על ידם כדין?


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:2)

ומתרצים: **הני מילי** [דברים אלה], שאין העדים נאמנים, אמורים כאשר העדים אומרים זאת בעדות **על פה,** ש**לא אתי** [באה] עדות שב**על פה ומרעא לשטרא** [ומריעה את כוחו של שטר] כתוב, **אבל** אם היתה המודעה **בשטרא** [בשטר] — **אתי שטרא ומרעא לשטרא** [בא שטר המודעה ומרע את כוחו של השטר האחר].


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:3)

כיון שהזכרנו הלכה זו דנים בה **גופא** [לגופה], **אמר רב נחמן:** אם אמרו עדים החתומים על השטר **"אמנה היו דברינו"** — **אין נאמנין,** ואם אמרו **"מודעא היו דברינו"** — **אין נאמנין;**


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:4)

**ומר בר רב אשי אמר:** אם אמרו **"אמנה היו דברינו"** — **אין נאמנין,** אבל אם אמרו **"מודעא היו דברינו"** — **נאמנין, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **שזה** שטר מודעה **ניתן ליכתב,** שאפשר ומותר לכתוב אותו, על מנת לבטל מכירה הנעשית באונס, אבל **זה** שטר אמנה **לא ניתן ליכתב** כלל, כי עצם כתיבתו של שטר כזה הוא מעשה עוולה, היכול להזיק לאחרים, ואסור לכותבו, וכל הכותבו כאילו מעיד על עצמו שרשע הוא, ואין עדותו מתקבלת.


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:5)

א שנינו ש**לא לאיש חזקה בנכסי אשתו וכו'.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], **כיון דאית ליה לפירא** [שיש לו זכות לאכול את פירות נכסיה] כשהיא נשואה לו, יודעים כולם כי רק **פירא** [פירות] **הוא דקאכיל** [שאוכל] אבל אין לו זכות בגוף השדה, ומה חזקה הוא קונה על ידי אכילת הפירות?


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:6)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו אלא אף במקרה **דכתב** [שכותב] **לה** הבעל לאשתו: **דין ודברים אין לי בנכסייך**, שמוותר הוא על זכות ההנאה מפירות נכסיה, ולכן ניתן היה לחשוב שאם נכנס אחר כך לנכסיה ואכל מהם — שמא זו הוכחה שקנה ממנה אותם. ולכן נצרכה המשנה לומר שאין מכך הוכחה, שיש לומר כי מפני יחסי הנישואין לא מחתה בו על שאכל את הפירות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:7)

ושואלים: **וכי כתב לה מאי הוי** [וכאשר כותב לה לשון זו מה בכך]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **האומר לחבירו: "דין ודברים אין לי על שדה זו", ו**כן אם אומר **"אין לי עסק בה", ו**כיוצא בזה אם אומר **"ידי מסולקות ממנה"** — **לא אמר כלום,** שאין אמירה בלשון זו מחייבת מבחינת ההלכה, ואם יש לו זכויות או תביעות, לא בטלו על ידי כך. ונמצא שאף במקרה זה אין שום חידוש בדין משנתנו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 49a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49a:8)

**אמרי לה דבי** [אומרים אותה החכמים מבית מדרשו] של **ר' ינאי: מתניתין** [משנתנו] עוסקת במקרה בו יועיל נוסח זה, והוא **בכותב לה** לאשתו נוסח זה **ועודה ארוסה,** לפני שהיתה לו זכות קנין בנכסיה. **וכ**דברי **רב כהנא,** ש**אמר רב כהנא:**