## Steinsaltz on Bava Batra Daf 49b

###### Steinsaltz on Bava Batra 49b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49b:1)

**נחלה** (ירושה) **הבאה לו לאדם ממקום אחר,** כלומר, נחלה שעתידה לבוא לו ועדיין לא הגיעה לו בפועל, **אדם מתנה עליה** לפני כן **שלא יירשנה,** שיכול אדם לסלק עצמו מזכות שתבוא לו בעתיד, כל עוד אינה רכושו כעת. **וכ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא: כל האומר "אי אפשי** (אין רצוני) **בתקנת חכמים** שתיקנו לטובתי **כגון זאת"** — **שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 49b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49b:2)

ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **"כגון זאת"?** לאיזו תקנה הוא מתכוון? ומסבירים: **כ**דברי **רב הונא אמר רב,** ש**אמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה "איני ניזונת** מנכסיך **ואיני עושה** מלאכה עבורך", שתקנת חכמים — שתהא האשה ניזונת מנכסי בעלה, ותמורת זה היא עושה מלאכה — נעשתה לטובתה של האשה, ויכולה האשה לומר שאינה רוצה בתקנה כזו. וכן בכל דבר שתיקנו חכמים לטובתו של אדם, כגון זכותו של הבעל לפירות של נכסי האשה — יכול הוא לומר שאינו רוצה בתקנת חכמים זו. ועל כך אמרה משנתנו, שאף במקרה כזה — לא תהא חזקה לבעל שאכל מפירות נכסי אשתו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 49b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49b:3)

א שואלים: שנינו שאין לבעל חזקה בנכסי אשתו, שעצם העובדה שהשתמש בהם אינה ראיה לבעלות, ומכאן יש להבין כי **הא** [הרי] באמצעות **ראיה** של עדים או שטר שהאשה נתנה או מכרה לו את הנכסים **יש** לבעל זכות בנכסים. ויש לשאול: מדוע תועיל ראיה זו? **תימא** [תאמר] האשה: **"נחת רוח עשיתי לבעלי",** שמכרה או שנתנה לו את הנכס, אבל באמת לא התכוונה לכך בלב שלם, אלא עשתה לפי שעה, כדי שלא תהיה מריבה ביניהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 49b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49b:4)

**מי** [האם] **לא תנן** [שנינו במשנה]: אם **לקח** (קנה) שדה **מן האיש, וחזר ולקח** אותו שדה **מן האשה,** כלומר, את זכותה לגבות כתובתה משדה זה לאחר מות הבעל, או לאחר גירושין — אף על פי כן **מקחו בטל, אלמא אמרה** [מכאן יוצא שהאשה יכולה לומר]: **"נחת רוח עשיתי לבעלי"** שחתמתי על שטר המכר כדי שיוכל למכור את השדה, ובאמת לא התכוונתי לכך. **הכא נמי תימא** [כאן גם כן תאמר]: **"נחת רוח עשיתי לבעלי** שמכרתי או נתתי לו את השדה"!


###### Steinsaltz on Bava Batra 49b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/49b:5)

ומשיבים: **הא איתמר עלה** [הרי נאמר עליה], **אמר רבה בר רב הונא: לא נצרכה** הלכה זו שיכולה האשה לטעון "נחת רוח עשיתי", **אלא באותן שלש שדות,** שבהן יש דין מיוחד זה: **אחת** שדה **שכתב לה בכתובתה** שפירש בכתובה שמשדה זה תגבה את הכתובה,