## Steinsaltz on Bava Batra Daf 50a

###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:1)

**ואחת שיחד לה בכתובתה** אף שלא כתב את הדבר בכתובה, אבל ייחד שדה זה לאחר מכן לצורך תשלום הכתובה, **ואחת שהכניסה לו שום משלה** שהביאה איתה מבית אביה, וייחד הבעל שדה זה לערוב לתשלומים כ"נכסי צאן ברזל". ששלושה שדות אלה האשה מקפידה יותר שלא יימכרו, וגם אם נמכרו בהסכמתה אנו אומרים שלא נתרצתה, ולא היה זה אלא לעשות נחת רוח לבעלה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:2)

ושואלים: **למעוטי מאי** [למעט את מה]? אלו נכסים אין אומרים בהם שמכירת הבעל בטלה? **אילימא למעוטי** [אם תאמר למעט] **שאר נכסים** שלו, שמשועבדים לכתובתה, שנאמר שמכרו בטל — **כל שכן דהויא ליה** [שתהיה לו] **איבה** אם לא תסכים למכירה, **דאמר** [שהוא, הבעל, אומר] **לה: עיניך נתת בגירושין ובמיתה,** שאת אינך מניחה לי למכור מפני שאת חושבת על מותי או על גירושין, ולכן יש לומר גם בהם שהמיקח בטל, אף שאינה מסכימה באמת למכר!


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:3)

**אלא** תאמר ששלושה שדות אלו שהוזכרו שמיקחם בטל באו **למעוטי** [למעט] **נכסי מלוג** נכסי האשה, שלבעל יש רשות ליהנות מפירותיהם אבל גופם שייך לאשה (אלא שאם מתה בחייו הוא יורש אותם) שאם הסכימה האשה למכירה — המכר קיים, **האמר** [הרי אמר] **אמימר: איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג** — **לא עשו ולא כלום!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:4)

ומשיבים: **כי איתמר** [כאשר נאמרו] דברי **אמימר** היה זה לומר שאין כל אחד מהם לבד יכול למכור, ולכן **היכא דזבין איהו ומית אתיא איהי ומפקא** [היכן שמכר הוא ומת באה היא ומוציאה] מן הלקוחות, **אי נמי זבנה איהי** [או גם כן במקרה שמכרה היא] **ומתה, אתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן** [בא הוא ומוציא על ידי תקנת חכמים], **וכ**דברי **ר' יוסי בר חנינא,** ש**אמר ר' יוסי בר חנינא:** כשישבה הסנהדרין **באושא התקינו, האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה** — **הבעל מוציא מיד הלקוחות.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:5)

**אבל היכא דזבינו תרוייהו לעלמא** [היכן שמכרו שניהם לאדם אחר], **אי נמי זבנה איהי לדידיה** [או גם כן אם מכרה היא לו] — **זבינה זביני** [מכרה מכר]. ובמקרה זה דייקנו מן המשנה כי אם יביא הבעל ראיה שאשתו מכרה לו מנכסי מלוג — תעמוד הקרקע בידיו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:6)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **אמימר אמר כ**דעת **ר' אלעזר** שמי שאין בידו גם גוף הדבר וגם זכות הנאה מפירותיו — אינו יכול למכור. ואילו משנתנו היא כדעת חכמים החולקים עליו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:7)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **המוכר את עבדו** הכנעני, **ופסק עמו** המוכר עם הקונה **שישמשנו** עוד **שלשים יום** לאחר זמן המכר,


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:8)

ואז היכה אותו למוות, **ר' מאיר אומר: הראשון,** המוכר, **ישנו בדין יום או יומים** שאמרה התורה שהמכה את עבדו הכנעני ולא מת העבד מיד, אלא נשאר חי יום או יומים — פטור האדון מדין מיתה (ראה שמות כא, כ–כא). וזה שמכרו נחשב אדוניו **מפני שהוא** עדיין **תחתיו** ומשמש אותו בפועל, **והשני** שקנאו, **אינו בדין יום או יומים,** אלא דינו כהורג אדם סתם, שחייב מיתה, אף אם מת העבד זמן רב אחר כך, **מפני שאינו** בפועל **תחתיו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:9)

וטעמו של ר' מאיר, כי **קסבר** [סבור הוא]: **קנין פירות כקנין הגוף דמי** [נחשב], שכל המחזיק בזכויות השימוש וההנאה שבדבר, נחשב כבעלים באותה שעה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:10)

**ר' יהודה אומר: השני,** הקונה, **ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא,** העבד, **כספו, הראשון אינו בדין יום או יומים** משום **שאינו כספו,** ואף שהוא משתמש בו — אינו נחשב כלל כבעליו. וטעמו של ר' יהודה — **קסבר** [סבור הוא]: **קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Batra 50a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/50a:11)

**ר' יוסי אומר:**