## Steinsaltz on Bava Batra Daf 51a

###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:1)

**ודייני גולה אמרו: מחזיקין. אמר רב: הלכה כדייני גולה. אמרו ליה** [לו] **רב כהנא ורב אסי לרב: הדר ביה מר משמעתיה** [חזר בו אדוני משמועתו] שאמר שאין מחזיקין בנכסי אשת איש? **אמר להו** [להם]: **מסתברא אמרי** [מסתבר הדבר אמרתי] לגבי מקרים מסויימים, שיש חזקה אף בנכסי אשת איש. שהסביר רב את הדבר, כמו שלאחר דורות הסבירו **רב יוסף,** כאמור לעיל, כשהחזיק שלוש שנים לאחר מות הבעל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:2)

א שנינו במשנה: **ולא לאשה** חזקה **בנכסי בעלה וכו'.** ומקשים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאין לה חזקה, **כיון דאית** [שיש] **לה** זכות **מזוני** [למזונות] מנכסי בעלה, הרי **מזוני** [מזונות] **הוא דקא אכלה** [שהיא אוכלת] ואין מכאן הוכחה לחזקת בעלות! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו במשנה אלא במקרה ש**יחד לה ארעא אחריתי** [קרקע אחרת] **למזונה** ועל כך אמרה המשנה שאף שהיא אוכלת משדה שלא ייחד לה — אין לה חזקה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:3)

ומדייקים ממה ששנינו במשנתנו: חזקה אין לאשה בנכסי בעלה, **הא** [הרי] **ראיה יש,** שאם הביאה ראיה בשטר שבעלה מכר לה את השדה — הרי הוא שלה. ויש לשאול: מדוע תהא זו ראיה? **לימא** [נאמר] כי **לגלויי זוזי** [לגלות את הכסף] שיש בידה **הוא דבעי** [שרוצה]! שאם מציע לה את השדה למכירה, והיא תתרצה בדבר — יתגלה לו שיש לה כסף משלה, שלא סיפרה לו קודם על קיומו. ובאמת אינו מתכוון למכור מאומה, אלא לוקח ממנה כסף השייך לו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:4)

האם **שמעת מינה** [שומע אתה מכאן] ש**המוכר שדה לאשתו** — **קנתה, ולא אמרינן** [ואין אנו אומרים] כי **לגלויי זוזי** [לגלות את הכסף] שיש בידה **הוא דבעי** [שרוצה]? ודוחים: **לא, אימא** [אמור] ודייק מן המשנה: **הא** [הרי] **ראיה יש,** אבל לא בשטר מכר, אלא **בשטר מתנה** אם הוציאה שטר שנתן לה את השדה במתנה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:5)

ובענין זה מסופר, **אמר ליה** [לו] **רב נחמן לרב הונא: לא הוה מר גבן באורתא בתחומא, דאמרינן מילי מעלייתא** [היה אדוני אצלנו בערב בבית המדרש בתוך התחום, שאמרנו דברים מעולים] ולא שמעת. **אמר ליה** [לו] רב הונא: **מאי מילי מעלייתא אמריתו** [מהם הדברים המעולים שאמרתם]? אמר לו כך אמרתי: **המוכר שדה לאשתו** — **קנתה, ולא אמרינן** [ואין אנו אומרים] כי **לגלויי זוזי** [לגלות את הכסף] שיש בידה **הוא דבעי** [שרוצה].


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:6)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הדבר, ואין בכך חידוש, **דל זוזי מהכא ותיקני בשטרא** [הוצא את הכסף מכאן ותקנה בשטר]! שגם אם לא שילמה לו הכסף (או שאין הכסף באמת שייך לה) מכל מקום יש לה קנין בשדה מחמת השטר. **מי** [האם] **לא תנן** [שנינו במשנה]: **נכסים שיש להן אחריות** (מקרקעין) **נקנין בכסף** לבד **ובשטר** לבד **ובחזקה** לבד?


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:7)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **ולאו איתמר עלה** [וכי לא נאמר עליה], **אמר שמואל: לא שנו אלא בשטר מתנה, אבל בשטר מכר** — **לא קנה עד שיתן לו דמיה?** ענה לו רב הונא: **ולאו מותיב** [והאם לא מקשה] על כך **רב המנונא** ממה ששנינו בברייתא: **בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס, אף על פי שאין** **בו,** בנייר, **שוה פרוטה: "שדי מכורה לך",** או **"שדי קנויה לך"** — **הרי זו מכורה ונתונה?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:8)

ענה לו רב נחמן: **ולאו** [והאם לא] **הוא** עצמו, רב המנונא, **מותיב לה** [הקשה על כך] **והוא** עצמו **מפרק לה** [תירץ זאת] שמדובר **במוכר שדהו מפני רעתה?** שהשדה היה גרוע כל כך שבאמת לא היה לו ערך והמוכר רצה להיפטר ממנו, ובמקרה כזה גומר בדעתו להקנות אף בלא לקבל את המעות לידיו, אבל במקרים אחרים — לא. ונמצא שיש חידוש בדברינו, שהמוכר שדה לאשתו — קנתה, ואין אומרים שרק לגלות את כספה רצה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:9)

ומעירים: **רב ביבי** היה **מסיים בה** בפירוש ברייתא זו **משמיה** [משמו] של **רב נחמן,** ובלשון אחרת אמרו ש**רב אשי אמר** זאת: מדוע קנה בשטר לבד? כי אנו מניחים ש**במתנה בקש ליתנה לו, ולמה כתב לו בלשון מכר?** — **כדי ליפות** את **כחו,** שלענין אחריות עדיף שטר מכר משטר מתנה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:10)

**מיתיבי** [מקשים]: **לוה מן העבד ו**אחר כך **שחררו,** או לוה **מן האשה וגרשה** — **אין להן עליו כלום** ויכול שלא להחזיר להם; **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **לאו** [האם לא] **משום דאמרינן** [שאנו אומרים] כי **לגלויי זוזי** [לגלות את הכסף] שיש בידם **הוא דבעי** [שרצה], ולא נתכוון ללוות באמת, אלא להוציא על ידם כסף השייך לו?


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:11)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם], משום שמצטרפת לכך סברה נוספת, והיא ש**לא ניחא ליה לשווייה נפשיה** [נוח לו לאדם לעשות את עצמו] **"עבד לוה לאיש מלוה"** (משלי כב, ז), ולכן מסתבר שלא רצה באמת ללוות, אלא לגלות את הכסף שביד העבד או האשה. אבל אין סברה זו קיימת במי שמוכר דבר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 51a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 51a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/51a:12)

מסופר, **שלח רב הונא בר אבין: המוכר שדה לאשתו** — הרי זו **קנתה**