## Steinsaltz on Bava Batra Daf 71b

###### Steinsaltz on Bava Batra 71b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 71b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/71b:1)

**אם איתא** [אכן] נאמר ש**לא שייר** המוכר קרקע לעצמו, **לימא ליה** [שיאמר לו] הקונה: **"עקור אילנך** [אילנותיך], **שקול וזיל** [קח ולך]


###### Steinsaltz on Bava Batra 71b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 71b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/71b:2)

**",** שהרי הם יונקים מהקרקע שלי ומכחישים אותה בכך! ומאחר שהמוכר שייר לעצמו את האילנות, בוודאי התכוון להשאיר לעצמו גם את הקרקע השייכת לאילנות אלה. ומנסים להביא ראיה, **תנן** [שנינו במשנה], **ר' שמעון אומר: המקדיש את השדה** — **לא הקדיש** בכלל השדה **אלא חרוב המורכב וסדן השקמה,** אבל לא שאר דברים המצויים בו ואינם חלק ממנו. **ותני עלה** [ושנויה ברייתא עליה], **אמר ר' שמעון: מה טעם** הוקדשו דווקא החרוב והשקמה? **הואיל ויונקין משדה הקדש,** ואם לא הקדישם נמצא שהאילנות שלו יונקים מן ההקדש. אלא בוודאי בהכרח הם כלולים בתוך ההקדש כשהקדיש את השדה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 71b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 71b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/71b:3)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] כדברי רב הונא, שכאשר משאיר לעצמו אילנות **שיורי שייר** [משייר] את הקרקע שסביבם כדי שיוכלו לינוק מקרקע שלו, מה טעמו של ר' שמעון? הלא **כי קא ינקי** [כאשר הם יונקים] **—** **מדנפשיה קא ינקי** [משלו הם יונקים] מן הקרקע ששייר, ולא מן ההקדש!


###### Steinsaltz on Bava Batra 71b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 71b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/71b:4)

ומשיבים: צריכים אנו לחזור מן ההנחה שרב הונא אמר דבריו לדעת הכל, אלא **ר' שמעון** ש**אמר** — **כר' עקיבא** רבו הוא שאמר, שמוכר בעין יפה מוכר, ואינו משייר לעצמו יותר ממה שפירש, ואף לא קרקע לצורך החרוב, והוא הדין למקדיש. ולכן בהקדש — ודאי התכוון להקדיש גם את החרוב, כדי שלא יינק מקרקע של הקדש. **ורב הונא** ש**אמר** — **כרבנן** [כשיטת


###### Steinsaltz on Bava Batra 71b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 71b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/71b:5)

חכמים] הוא שאמר, שהמוכר בעין רעה מוכר, וכשמשייר דבר־מה בשדהו — משייר גם קרקע הנצרכת לו. ותוהים: **כרבנן, פשיטא** [אם כדעת חכמים פשוט שכך הוא] ומה צורך להשמיענו זאת! ומשיבים: יש חידוש בדבר, שכן **נפקא מינה** [יוצא מכאן] מדברי רב הונא, **דאי נפלי הדר שתיל להו** [שאם האילנות נופלים או מתים יכול לחזור ולשתול אותם] ואין אנו אומרים ששייר קרקע לצורך אילנות אלה שנפלו בלבד, אלא הקרקע שייכת לו לכל דבר.