## Steinsaltz on Bava Batra Daf 78a

###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:1)

**וכי תימא** [ואם תאמר], **ביטול מקח לרבנן לית להו** [לחכמים אין להם] במקרה זה, שאין לדעתם בכגון זה לא אונאה ולא ביטול מיקח, **ו**האם **לא? והתנן** [והרי שנינו במשנה], **ר' יהודה אומר: המוכר ספר תורה, בהמה ומרגלית** — **אין להן אונאה. אמרו לו** חכמים: **לא אמרו אלא את אלו** שהוזכרו קודם לכן באותה משנה, קרקעות, עבדים ושטרות. אבל בכל דבר אחר (ובכלל זה מכירת צמד ובקר) יש דין אונאה ודין ביטול מיקח!


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:2)

ומתרצים: יש להסביר, כי **מאי** [מה פירוש] **"אין דמים ראיה" נמי דקתני** [גם כן ששנו] חכמים במשנתנו? **דהוי** [שהריהו] **ביטול מקח. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר, מדוע לדעת חכמים אין במקרה זה של צמד ובקר ביטול מקח, משום ש**כי אמור רבנן** [כאשר אמרו חכמים] שיש דין **אונאה וביטול מקח** — הרי זה דווקא כאשר ההבדל במחיר הוא **ב**שיעור **כדי שהדעת טועה,** ורק כשאפשר שהיתה זו טעות או רמיה יש בכך דין אונאה. **אבל** כשההבדל גדול כל כך **בכדי שאין הדעת טועה** — **לא** דנים כלל בדין אונאה, ומדוע? — **אימור** [אמור] ש**מתנה יהב ליה** [נתן לו] שנותן לו סכום גדול עבור דבר שערכו קטן.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:3)

א משנה **המוכר את החמור** — **לא מכר** עימו את **כליו,** כלומר, את כלי הריתמה ושאר חפצים שרגילים להניח עליו. **נחום המדי אומר: מכר** את **כליו. ר' יהודה אומר: פעמים** שכליו **מכורין, פעמים** ש**אינן מכורין. כיצד?** — **היה חמור לפניו וכליו עליו, ואמר לו: "מכור לי חמורך זה"** — **הרי כליו מכורין** עימו. אם אומר לו: "האם **חמורך הוא?** אני רוצה לקנותו" — **אין כליו מכורין,** שהרי הוא כקונה חמור סתם, בלי להתייחס לכליו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:4)

ב גמרא ובהסבר המחלוקת במשנתנו, אם כליו של חמור מכורים יחד עמו, **אמר עולא: מחלוקת** זו היא דווקא **ב**יחס ל**שק** שעליו, **ודיסקיא** זוג שקים שמשני צידיו, **וכומני** שהוא אוכף העשוי לישיבת נשים, שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור] ש**סתם חמור לרכוב קאי** [הוא עומד], ולכן כלים אלה שאינם לרכיבה אלא למשא, אינם נמכרים עם החמור. **ונחום המדי סבר: סתם חמור למשאוי** (למשא) **קאי** [הוא עומד], ולכן כלים אלה של משא נמכרים עמו. **אבל אוכף ומרדעת** (מעין שטיח שתחת האוכף), **קילקלי** (ריתמה) **וחבק** (רצועה שקושרים בה את האוכף) — **דברי הכל מכורין,** שאלו משמשים גם למשא וגם לרכיבה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:5)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא, אמר: **"חמור וכליו אני מוכר לך"** — **הרי זה מכר את האוכף ואת המרדעת ואת הקילקלי ואת החבק, אבל לא מכר שק ודיסקיא וכומני. ובזמן שאמר לו: "היא וכל מה שעליה** מכורים לך **"**— **הרי כולן מכורין.** ונדייק מכאן: **טעמא** [הטעם, דווקא] **דאמר ליה** [שאומר לו] **"חמור וכליו",** שהזכיר את הכלים במפורש, **הוא דקני** [שקונה] **אוכף ומרדעת, הא** [אבל] אם **לא אמר ליה הכי** [לו כך] — **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:6)

ומשיבים: **הוא הדין דאף על גב** [שאף על פי] ש**לא אמר ליה** [לו] **"חמור וכליו"** — **נמי** [גם כן] **אוכף ומרדעת מכורין, והא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו], **דאף על גב דאמר ליה** [שאף על פי שאמר לו] **"חמור וכליו",** מכל מקום **שק ודיסקיא וכומני לא קני** [קנה].


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:7)

כיון שהוזכר כמה פעמים כומני, שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"כומני"** זה? **אמר רב פפא בר שמואל: מרכבתא דנשי** [אוכף שעשוי לרכיבת נשים] שיושבות לרוחב הבהמה, ולא כדרך רכיבה רגילה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:8)

ועוד לענין המחלוקת במשנתנו, האם המוכר את החמור מכר גם את כליו, **איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים] שאלה זו: האם דווקא **ב**מקרה שהכלים **עודן עליו,** על החמור, היא **מחלוקת, אבל בשאינן עליו** — **מודה להו** [להם] **נחום המדי** לחכמים שהכלים אינם מכורים, **או דלמא** [שמא] דווקא **בשאינן עליו** היא **מחלוקת, אבל בעודן עליו** — **מודו ליה רבנן** [מודים לו חכמים] **לנחום** המדי שהכלים מכורים? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בברייתא: **ובזמן שאמר לו "הוא וכל מה שעליו"** — **הרי כולן מכורין,** ומשמע שהכלים מצויים עליו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:9)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] כי **בעודן עליו מחלוקת, הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא]? — כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא,** שלמרות שבסתם אינו קונה את הכלים, אם אמר במפורש "הוא וכל מה שעליו" — קונה. **אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] כי **בשאין עודן עליו מחלוקת, אבל בעודן עליו דברי הכל מכורין, הא מני** [זו כשיטת מי היא]? הרי אף לדעת חכמים, גם אם לא אמר במפורש — קנה את הכלים שעליו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:10)

ומשיבים: **לעולם בשאין עודן עליו מחלוקת, ו**הברייתא שיטת **רבנן** [חכמים] **היא,** אלא שמדובר בה במקרה שאין הכלים מצויים על החמור, ולפי זה יש לשנות מעט את נוסח הדברים **ואימא** [ואמור כך]: **ובזמן שאמר לו "הוא וכל מה שראוי להיות עליו",** כלומר, מה שהוא נושא עליו כרגיל — כולם מכורים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 78a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 78a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/78a:11)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו במשנתנו, **ר' יהודה אומר: פעמים מכורין, פעמים שאינן מכורין,** והוא מפרט: כיצד? היה חמור לפניו וכליו עליו וכו', **מאי לאו אמאי דקאמר** [האם לא על מה שאמר] ה**תנא קמא קאי** [הראשון עומד, מתייחס] **ר' יהודה?** ומכאן שהמחלוקת בין התנא הראשון ונחום המדי היא במקרה שהכלים על החמור! ודוחים: **לא, ר' יהודה**