## Steinsaltz on Bava Batra Daf 7b

###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:1)

**מר ינוקא ומר קשישא בריה** [בניו] של **רב חסדא לרב אשי: נהרדעי לטעמייהו** [חכמי נהרדעא הולכים לטעמם, לשיטתם], שרב חמא מנהרדעא הולך בשיטת שמואל שהיה גם הוא בן עיר זו. ש**אמר רב נחמן אמר שמואל: האחין שחלקו** את רכוש אביהם — **אין להן לא** זכות **דרך זה על זה** אף שכך השתמשו במקום לפני החלוקה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:2)

**ולא** זכות **חלונות זה על זה** למנוע מן האחר לבנות מולם, **ולא** זכות שימוש ב**סולמות זה על זה, ולא** להעביר **אמת המים זה על זה** דרך חלק האח, **והזהרו בהן שהלכות קבועות הן.** וכשיטה זו סבר גם רב חמא, שכל אחד מהאחים עושה בשלו ואין לשני זכות למנוע בעדו. **ו**אילו **רבא אמר: יש להן** בכל אלה. מתוך שהוזכרו פסקיו של רב חמא מביאים עוד פסק הלכה בשמו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:3)

**ההוא שטרא דיתמי דנפיק עליה תברא** [שטר חוב של יתומים שחייבים להם כסף, שיצא עליו שובר] שהוא פרוע, **אמר רב חמא: אגבויי לא מגבינן ליה ומיקרע לא קרעינן ליה** [לגבות אין אנו גובים בו עבורם ולקרוע אין אנו קורעים אותו]. ומסבירים: **אגבויי** [לגבות] **לא מגבינן ליה** [מגבים אנו בו], משום **דנפק תברא עליה** [שיצא שובר עליו]. **מיקרע** [לקרוע] **לא קרעינן ליה** [קורעים אנו אותו], **דכי גדלי יתמי דילמא מייתו** [שכאשר יגדלו היתומים שמא יביאו] **ראיה** שהשובר מזוייף **ומרעי ליה** [וירעו, יבטלו, אותו], את השובר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:4)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרבינא: הלכתא מאי** [מה ההלכה]? **אמר ליה** [לו]: **בכולהו** [בכל] המקרים שבסוגייתנו **הלכתא** [הלכה] **כרב חמא, לבר מתברא** [חוץ מענין השובר], משום **דסהדי בשקרי לא מחזקינן** [שעדים כשקרנים אין אנו מחזיקים] וכיון שיש עדים החתומים על השובר הזה — סומכים עליהם, וקורעים את השטר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:5)

**מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב מרי אמר: בהא נמי הלכתא** [בזו גם כן הלכה] **כרב חמא,** משום שיש כאן צד של ספק חשש לכשרות השובר, **דאם איתא דתברא מעליא** [שאם יש לומר שאכן שטר מעולה] **הוא** — **איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון** [היה צריך הלווה להוציא אותו עוד בחיי אביהם], **ומ**כיון ש**לא אפקיה** [הוציא אותו] בשעתו, **שמע מינה זיופי זייפיה** [למד מכאן שזייף אותו], ואף שאין זו ראיה גמורה, על כל פנים יש לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:6)

א משנה בני החצר **כופין אותו** (את כל אחד מבני החצר) **לבנות** יחד עמם **בית שער** (מבנה בפתח החצר, בו נמצא השומר) **ודלת לחצר.** ואילו **רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל החצרות ראויות לבית שער,** ויש לדון לפי צורך החצר. וכן בני העיר **כופין אותו** את כל אחד מבני העיר לשלם מממונו כדי **לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:7)

ולענין זה, **כמה** זמן **יהא** אדם גר **בעיר ויהא** נידון **כאנשי העיר** להתחייב להשתתף בהוצאות אלה? — **שנים עשר חדש.** אבל אם **קנה בה בית דירה** באותה עיר — **הרי הוא כאנשי העיר מיד.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:8)

ב גמרא על האמור במשנה שואלים: **למימרא** [האם לומר] מכאן שעשיית **בית שער מעליותא** [מעלה דבר טוב] **היא? והא ההוא חסידא דהוה** [והרי אותו חסיד שהיה] **רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה** [שהיה מדבר איתו], **עבד** [עשה] אותו חסיד **בית שער, ותו** [ושוב] **לא משתעי בהדיה** [היה מדבר איתו], משום שעל ידי כך גורם שהעניים לא יוכלו להיכנס! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] כשעושה בית שער **מגואי** [מבפנים] בתוך החצר] ואז יכול העני להגיע עד פתח החצר, **הא** [זה] כשעושה אותו **מבראי** [מבחוץ] וחוסם לעני את הגישה לפתח החצר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:9)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **הא והא מבראי** [זה וזה מבחוץ], **ולא קשיא** [קשה]: **הא דאית ליה** [זה שיש לו לבית השער] **דלת, הא דלית ליה** [זה שאין לו] **דלת. אי בעית אימא** [אם תרצה אמור]: **הא והא דאית ליה** [זה וזה שיש לו] **דלת, ולא קשיא** [קשה]: **הא דאית ליה** [זה שיש לו] **פותחת** (מפתח) שרק על ידה ניתן לפתוח את הדלת, **הא דלית ליה** [זה שאין לו] **פותחת. אי בעית אימא** [אם תרצה אמור]: **הא והא דאית ליה** [זה וזה שיש לו] **פותחת, ולא קשיא** [קשה]: **הא** [זה] שה**פותחת דידיה מגואי** [מבפנים] ואין העני יכול לפתוח, **הא** [וזה] שה**פותחת דידיה מבראי** [שלו מבחוץ].


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:10)

ג שנינו במשנה ש**כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. תניא** [שנויה ברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל** ה**חצרות ראויות לבית שער, אלא, חצר הסמוכה לרשות הרבים** — היא **ראויה לבית שער,** שיש טעם בדבר, שלא יהו רבים מסתכלים שם. **ושאינה סמוכה לרשות הרבים** — **אינה ראויה לבית שער.** ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מדוע אף הם אינם מחלקים כך? ומשיבים: אף כשאין החצר סמוכה לרשות הרבים **זימנין דדחקי** [פעמים שנדחקים] **בני רשות הרבים ועיילו ואתו** [ובאים ונכנסים] לחצר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:11)

ד שנינו במשנה: **כופין אותו לבנות לעיר** חומה ודלתיים ובריח. **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח. ורבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה, אלא עיר הסמוכה לספר** — **ראויה לחומה, ושאינה סמוכה לספר** — **אינה ראויה לחומה.** ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מדוע אף הם אינם מחלקים כך? ומשיבים: אף בעיר שאינה סמוכה לספר **זימנין דמקרו ואתי גייסא** [פעמים שמזדמן ובא גיס, גדוד צבא], ולכן טוב לעיר שתהיה לה חומה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:12)

ובענין זה **בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' אלעזר מר' יוחנן: כשהן,** בני העיר, **גובין** עבור חומות העיר, **לפי נפשות** (מספר האנשים) **גובין, או דילמא** [שמא] **לפי שבח ממון** (גובה הכסף, הרכוש) שיש לכל אחד מבני העיר **גובין?** **אמר ליה** [לו]: **לפי ממון גובין, ואלעזר בני, קבע בה מסמרות,** כלומר, שכך הלכה פסוקה, ואין להזיזה ממקומה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:13)

**איכא דאמרי בעא מיניה** [יש שאומרים ששאל אותו] **ר' אלעזר מר' יוחנן** כך: **כשהן גובין, לפי קירוב בתים** לחומה **הן גובין,** וככל שהבית קרוב יותר לחומה משלם יותר, **או דילמא** [שמא] **לפי ממון גובין? אמר ליה** [לו]: **לפי קירוב בתים הן גובין,** **ואלעזר בני, קבע בה מסמרות.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:14)

ה מסופר: **ר' יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן** [הטיל את התשלומים עבור החומה גם על החכמים], **אמר** לו **ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא** [חכמים אינם צריכים שמירה], **דכתיב** [שנאמר]: **"**ולי מה יקרו רעיך אל... **אספרם מחול ירבון"** (תהלים קלט, יז–יח), ויש לשאול: **אספרם למאן** [למי]? **אילימא** [אם תאמר] **לצדיקים** ובא הכתוב לומר **דנפישי מחלא** [שהם מרובים מן החול], **השתא כולהו** [הרי כל] **ישראל כתיב בהו** [נאמר בהם]: **"כחול אשר על שפת הים"** (בראשית כב, יז), **צדיקים עצמם** שהם חלק מעם ישראל **מחול ירבון?!** כיצד ייתכן שהם יהיו מרובים יותר?


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:15
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:15)

**אלא הכי קאמר** [כך אמר]: **אספרם למעשיהם של צדיקים** — **מחול ירבון, ו**מכאן תלמד **קל וחומר: ומה חול ש**הוא **מועט** — **מגין על** היבשה מפני **הים,** שאין הים נכנס ליבשה, **מעשיהם של צדיקים שהם מרובים** — **לא כל שכן שמגינים עליהם,** ולפיכך אינם צריכים שמירה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 7b:16
[Steinsaltz on Bava Batra 7b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/7b:16)

**כי אתא לקמיה** [כאשר בא ריש לקיש לפני] **ר' יוחנן** סיפר לו אותו המעשה, **אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא תימא ליה מהא** [אמרת לו מפסוק זה], שנאמר: **"אני חומה ושדי כמגדלות"** (שיר השירים ח, י), וכך פירשוהו: **"אני חומה"** — **זו תורה, "ושדי כמגדלות"** —