## Steinsaltz on Bava Batra Daf 80b

###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:1)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כוורת דבורים** — **ר' אליעזר אומר: הרי היא כקרקע** לענין דרכי קנין ועוד, **ו**לכן **כותבין עליה פרוזבול,** שהוא שטר שתיקנו חכמים שמוסר מלווה לבית הדין על חובות שחייבים לו, כדי שלא תשמטם שנת השמיטה, ואין כותבים אותו אלא אם יש ללווה קרקע כלשהי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:2)

**ואינה מקבלת טומאה במקומה,** שכל זמן שהיא צמודה לקרקע הריהי כקרקע שאינה נטמאת, **והרודה** (מוציא דבש) **ממנה בשבת** — **חייב חטאת** כמי שעוקר דבר מן הקרקע. ולשיטה זו אין הדבש נחשב כאוכל לקבל טומאה, שהרי מחובר הוא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:3)

**וחכמים אומרים:** כוורת היא כשאר מיטלטלים, ולכן **אין כותבין עליה פרוזבול, ואינה כקרקע** לענין מכר, אלא נמכרת כמיטלטלים, **ומקבלת טומאה** אף **במקומה, והרודה ממנה בשבת** — **פטור.** ולפיכך אף הדבש שבתוכה תלוש הוא, ומקבל טומאה, וכדברי רב כהנא לעיל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:4)

אגב ענין זה מביאים את מה ש**אמר ר' אלעזר: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר?** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויטבל אותה ביערת הדבש"** (שמואל א יד, כז), שטבל יונתן את מטהו בחלת דבש, **וכי מה ענין יער אצל דבש,** ומדוע קוראים לחלה "יערת דבש"? **אלא לומר לך** שהדבש שבכוורת הריהו כיער, **מה יער** — **התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף** כוורת **דבש** — **הרודה ממנו בשבת חייב חטאת.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:5)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **דבש הזב מכוורתו** — **אינו לא אוכל ולא משקה; בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **אביי ניחא** [נוח הדבר], שהרי הוא אומר שמדובר בשתי החלות שבכוורת שהן מיוחדות לדבורים,


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:6)

**אלא ל**שיטת **רבא קשיא** [קשה], שהרי אף לדברי ר' אליעזר, מאחר שיצא הדבש מן הכוורת שוב אין דינו כמחובר! **אמר רב זביד: כגון שזב** הדבש מן הכוורת **על גבי כלי מאוס** ואינו ראוי לאכילת אדם. **רב אחא בר יעקב אמר: כגון שזב על גבי קשקשין** עשבים וקש, שאינו ניתן למאכל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:7)

**מיתיבי** [מקשים] עוד ממה ששנינו: **דבש** ש**בכוורתו** — **אינו לא אוכל ולא משקה,** אם **חישב עליו לאכילה** — **מטמא טומאת אוכלין.** חישב עליו **למשקין** — **מטמא טומאת משקין; בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **אביי ניחא** [נוח הדבר], שאף כאן מדובר באותן שתי חלות, שאם חזר וחשב על הדבש שרצונו לאוכלו — הריהו חוזר להיחשב כמאכל אדם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:8)

**אלא לרבא** שהסביר כי הברייתא לפיה הדבש נחשב מאכל ולא משקה דעת ר' אליעזר היא — **קשיא** [קשה] מברייתא זו, שהיא בוודאי כדברי חכמים, ובניגוד לדברי רב כהנא!


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:9)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** **רבא, תריץ הכי** [תרץ, הסבר, כך] את הברייתא גם כן לשיטת ר' אליעזר: אם **חישב עליו לאכילה** — **אינו מטמא טומאת אוכלין,** אם חישב עליו **למשקין** — **אינו מטמא טומאת משקין.** ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב כהנא: דבש בכוורתו** — **מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה,** שאינו צריך לחשוב עליו שיהא כמאכל אדם, אלא הוא נחשב כאוכל מעצמו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:10)

א שנינו במשנה שהקונה מחבירו **זיתים לקוץ** — **מניח** מן הזית למוכר **שתי גרופיות. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הלוקח אילן מחבירו לקוץ** — **מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ** למעלה ממנו, והאילן יחזור ויצמח מאותו טפח. אם קנה ממנו **בתולת השקמה** שעדיין לא נקצצה — מגביה **שלשה טפחים.** קנה ממנו **סדן השקמה** שכבר נקצץ פעם ושורשיו חזקים — מגביה **שני טפחים.** **בקנים ובגפנים** — חותך **מן הפקק** (הקשר) שיש בהם **ולמעלה,** והם יחזרו ויצמחו מן הקשר. **בדקלים ובארזים** — **חופר ומשרש** (עוקר את השורש), **לפי שאין גזען מחליף** (חוזר וצומח) לאחר קציצה, וכיון שלא יצמחו עוד — אינו צריך להשאיר דבר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:11)

ושואלים: **ו**ב**בתולת השקמה** האם **שלשה טפחים בעינן** [צריכים אנו]? **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה,** שהרי על ידי כך צומחת השקמה יותר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:12)

**ר' יהודה אומר: כדרכו אסור** לקצוץ, **אלא מגביה עשרה טפחים וקוצץ, או גומם** (חותך) **מעם הארץ** בגובה הקרקע, ואינו משאיר דבר מלמעלה, שבאופנים אלו אין מעודדים את הגידול, ואף מזיקים לו. ומעתה נדייק מכאן: **מעם הארץ הוא דקשי** [שקשה] לאילן ואינו מצמיח, **הא אידך מעלי לה** [הרי אופן אחר מעולה לו] אפילו בפחות משלושה טפחים!


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:13)

**אמר אביי,** כך צריך לפרש: **שלשה טפחים מעלי** [מועיל] **לה,** **מעם הארץ ודאי קשי** [קשה] **לה** ומותר אף בשביעית. **מכאן ואילך,** כלומר, גבוה יותר מן הארץ עד שלושה טפחים — הרי זה **לא מקשי קשי** [קשה] **לה ולאו עלויי מעלי** [ולא מועיל] **לה,** **גבי** [אצל] איסור **שביעית עבדינן מידי** [אנו **עושים דבר]** ש**ודאי קשי** [קשה] **לה** כדי שוודאי לא תצמח יותר על ידי כך, **גבי** [אצל] **מקח וממכר עבדינן מידי** [אנו **עושים דבר]** ש**ודאי מעלי** [מועיל] **לה,** שכך היא דעת המוכר, כדי שתחזור ותצמח.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:14)

ועוד שנינו בברייתא: **בדקלים ובארזים חופר ומשרש, לפי שאין גזען מחליף.** ותוהים: **ו**כי **ארז אין גזעו מחליף? והא דריש** [והרי דרש] **ר' חייא בר לולייני, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"** (תהלים צב, יג)? **אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז, למה נאמר תמר?**


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:15
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:15)

ומסביר: **אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות, אף צדיק אין עושה פירות** ואין למעשיו שכר בעולם הבא, **לכך נאמר תמר** שהוא עושה פירות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:16
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:16)

**ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז, הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף, אף צדיק אין גזעו מחליף,** שאם מת **לא יהיה בנו אחריו כמותו,** **לכך נאמר ארז!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:17
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:17)

ומשיבים: **אלא הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **בשאר מיני ארזים,** כלומר, לא במין מסויים זה שאין גזעו מחליף, אלא במינים אחרים. **כ**דברי **רבה בר רב הונא:** ש**אמר רבה בר רב הונא, אמרי בי** [אומרים בבית מדרשו] של **רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים** בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו**"** (ישעיה מא, יט), **"ארז"** הוא הקרוי בארמית **ארזא, "שיטה"** קרויה בארמית **תורניתא, "הדס"** — **אסא, "עץ שמן"** הוא **אפרסמא** [אפרסמון], **"ברוש"** — **ברתי, "תדהר"** הוא הקרוי בארמית **שאגא, "ותאשור"** — **שורבינא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 80b:18
[Steinsaltz on Bava Batra 80b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/80b:18)

ושואלים: **הני** [אלה] **שבעה הוי** [הם] ולא עשרה! **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי אמר, הוסיפו עליהן** כמיני ארזים: **אלונים, אלמונים, אלמוגים.** ומסבירים: **אלונים** הם הקרויים בארמית **בוטני, אלמונים** הם הקרויים **בלוטי, אלמוגים** —