## Steinsaltz on Bava Batra Daf 86a

###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:1)

ואולם אם **פירקן** את המשאות מעל החמורים והפועלים **והכניסן לתוך ביתו,** במקרה זה, אם **פסק** דמים **עד שלא מדד** — **אין שניהן יכולין** עוד **לחזור בהן,** אבל אם **מדד עד שלא פסק** — **שניהן יכולין לחזור בהן. ו**נלמד מכאן שכשם ש**כליו** של **מוכר ברשות לוקח לא קנה** המוכר, שהרי משעה שפירקם והכניסם לביתו זכה הלוקח בפירות, אפילו בכליו של המוכר, ומכאן שהרשות היא הקובעת ולא הכלי, לכן גם **כליו** של **לוקח נמי** [גם כן] **ברשות מוכר לא קנה!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:2)

**אמר רב נחמן בר יצחק:** אפשר לומר כאן שאין מדובר שהניח את הפירות ברשות הלוקח כשהם עדיין בכלי המוכר, אלא **בששפכן** על הקרקע, אבל בכלים — לא היה הלוקח קונה. **איקפד** [הקפיד] **רבא** על דחיה זו של רב נחמן בר יצחק: **מידי** [כלום] **"שפכן" קתני** [שנינו]? הלא **"פירקן" קתני** [שנינו]! משמע שפירק את הדברים שהיו על החמרים, והם השקים של המוכר, בתוך רשותו של הלוקח! **אלא אמר מר בר רב אשי:** אפשר לדחות באופן אחר, שכאן מדובר לא בדברים שהיו נתונים בשקים, אלא **במתאכלי דתומי** [בצרורות של שום] שהיו קשורים זה בזה ולא בשק.


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:3)

לגופו של דבר **אמר ליה** [לו] **הונא בריה** [בנו] של **מר זוטרא לרבינא: מכדי** [הואיל] ו**"פירקן" קתני** [שנינו], שהקנין נעשה על ידי פריקת החפצים, ואם כן הוא **מה לי** אם **פסק** וקבע מחיר **ומה לי לא פסק? אמר ליה** [לו]: ההבדל הוא כך, אם **פסק** וקבע מחיר — **סמכא דעתיה** [סומכת דעתו] והסכמת הלב היא שעושה את הקנין, **לא פסק** — **לא סמכא דעתיה** [סומכת דעתו] ועדיין לא נגמר הקנין. ומכל מקום שוב לא מצאנו ראיה גמורה לבעיית כלי לוקח ברשות מוכר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:4)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: תא שמע** [בוא ושמע], פתרון לדבר ממה ש**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] פסק הלכה: **כליו של אדם קונה לו בכל מקום.** ונברר: הלשון "בכל מקום" **לאתויי מאי** [להביא את מה]? **לאו לאתויי** [האם לא להביא] **רשות מוכר?** ענה לו רב אשי: **התם** [שם] מדובר במקרה מיוחד, **דאמר ליה** [שאמור לו המוכר]: **זיל קני** [לך וקנה], ובמקרה כזה בוודאי יש קנין. אבל אנו מדברים בסתם, ולא נפתרה איפוא הראיה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:5)

א **תנן התם** [שנינו שם במשנה במסכת קידושין]: **נכסים שיש להן אחריות** (מקרקעין) — **נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. ושאין להן אחריות** — **אין נקנין אלא במשיכה.** ועל כך הוסיפו הלכה, ש**בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה** [היו שונים אותה ההלכה משמו] של **רב חסדא, בפומבדיתא מתנו לה משמיה** [היו שונים אותה משמו] של **רב כהנא, ואמרי לה משמיה** [ויש אומרים אותה משמו] של **רבא** וכך לשונה: **לא שנו** שמיטלטלין נקנים במשיכה, **אלא** ב**דברים שאין דרכן להגביה,** כלומר, שאין דרך להגביה אותם, מחמת כובדם וכדומה, **אבל דברים שדרכן להגביה** — **בהגבהה אין** [כן] קונה אותם, **במשיכה לא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:6)

**יתיב** [יושב היה] **אביי וקאמר להא שמעתא** [ואומר את ההלכה הזו], **איתיביה** [הקשה לו] **רב אדא בר מתנה לאביי** ממה ששנינו: **הגונב כיס** (שק קטן) **בשבת** — **חייב** בתשלום עבור הכיס, למרות שהיה חילול שבת בדבר והגנב חייב מיתה על עבירה זו, ואף שכרגיל במקום מיתה פטור מן התשלומים. ומדוע? — **שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת,** שהרי קודם הגביה את החפץ לגונבו ורק אחר כך הוציאו לרשות הרבים, אבל אם


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:7)

**היה מגרר** (גורר, מושך) **ויוצא, מגרר ויוצא** — **פטור, שהרי איסור שבת** של הוצאה לרשות הרבים, **ו**איסור **גניבה** שקנה את החפץ כשהוציאו מרשות בעליו **באין כאחד,** ובמקרה זה חל עליו רק החיוב החמור יותר, שהוא חיוב המיתה על חילול השבת.


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:8)

ויש להקשות: **והרי כיס דבר** [שבן] **הגבהה הוא, ואפילו הכי** [כך] רואים ש**קני** [קונה] אותו **במשיכה** ("מגרר ויוצא")! **אמר ליה** [לו] אביי: כאן מדובר **במיתנא** [בחבל], שמשכו בחבל. אמר לו רב אדא בר מתנה: **אנא נמי במיתנא קא אמינא** [אני גם כן בחבל אני אומר]! שאף אם משכו בחבל, מכל מקום רואים שיש בו קנין במשיכה בלא הגבהה. **אמר ליה** [לו] אביי: אני התכוונתי לומר שמדובר במשנה זו **במידי דבעי מיתנא** [בדבר שצריך חבל], כלומר, בכיס גדול כזה, שאי אפשר להגביה אותו אלא למושכו בחבל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 86a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 86a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/86a:9)

ומציעים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **ברשות מוכר** — **לא קנה עד שיגביהנה, או עד שיוציאנה מרשותו; אלמא** [מכאן יוצא] כי **מידי דבר** [דבר שהוא בן] **הגבהה, אי בעי** [אם רוצה] **בהגבהה קני ליה** [קונה אותו], **ואי בעי** [ואם רוצה] **במשיכה קני ליה** [קונה אותו]! **אמר רב נחמן בר יצחק:** אין להוכיח מכאן, שאפשר לומר כי **לצדדין קתני** [שנה], שאין כאן מתן שתי אפשרויות באותו דבר עצמו, אלא בשני מקרים שונים: **מידי דבר** [דבר שהוא בן] **הגבהה** — קונה אותו **בהגבהה, מידי דבר** [דבר שהוא בן] **משיכה** — קונה אותו **במשיכה.**