## Steinsaltz on Bava Batra Daf 87a

###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:1)

**ול**מלאכה זו בזמן ה**גורן יפה** (שווה) השכר הוא **סלע** (ארבעה דינרים) ליום — **אסור להנות הימנו,** כלומר, אסור שיעבוד הפועל עמו באופן זה, משום שהוא כעין ריבית, שהפועל משיב לבעלים בעבודה יקרה יותר תמורת הכסף הניתן לו מוקדם יותר. **אבל אם שכרו** כבר **מהיום** לעבוד עבורו **בדינר ליום** למשך זמן ממושך, עד ימות הגורן, אף על פי ש**לגורן** יהא שכרו **יפה סלע** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:2)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] כמו שאמרו רב ושמואל, ש**"כור בשלשים, סאה בסלע אני מוכר לך"** — **ראשון ראשון קנה,** שכל סאה נקנית לעצמה, **הכא נמי** [כאן גם כן] כששכרו מהיום, נאמר: **קמא קמא מיפסק פסק** [ראשון ראשון פוסק הוא], כלומר, אין זה תשלום אחד גדול, שהרי קוצב לו שכר לכל יום בנפרד, ונמצא איפוא שהוא כמשלם ריבית עבור הקדמת התשלום, **ואסור להנות הימנו** (ממנו), ולפיכך מה ששנו בברייתא **"מ** היום ב**דינר ליום ולגורן יפה סלע** — **מותר, אמאי** [מדוע]? **והא אגר** [והרי שכר] **"נטר** [המתן] **לי" הוא!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:3)

**אמר רבא: ותסברא** [וכי סבור אתה] ש**זלזולי** [לזלזל] **בשכירות מי אסיר** [האם אסור]? האם אדם אינו רשאי לזלזל בשכר עבודתו ולקבל פחות כאשר הוא רוצה להבטיח לעצמו עבודה? ואם כן, אין כאן בעצם איסור ריבית כלל! ושואלים: אם אין בכך איסור ריבית, **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [מה שונה בתחילה, כשלא אמר "מהיום", שאסור הדבר, ומה שונה בסוף]?


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:4)

ומשיבים: **רישא דלא קא עביד בהדיה מהשתא** [בתחילה, כיון שאינו עובד איתו מעכשיו] **מיחזי כי אגר** [נראה הדבר כמו שכר] **"נטר** [המתן] **לי",** **סיפא דקא עביד בהדיה מהשתא, לא מיחזי כי "אגר נטר** [בסוף, כיון שהוא עובד אצלו מעכשיו, אינו נראה כמו שכר המתן] **לי".**


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:5)

א שנינו במשנה ש**אם היה** הפשתן **מחובר בקרקע ותלש כל שהוא** — **קנה.** ושואלים: **משום** ש**תלש כל שהוא קנה?** הרי לא עשה מעשה קנין בכל הפשתן, וכיצד קונהו? **אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דאמר ליה** [שאמר לו] המוכר: **לך, יפה** (נקה) **לך קרקע כל שהוא, ו**בכך **קני כל מה שעליה,** שעל ידי עבודתו בתלישת הפשתן הוא נחשב כשוכר את הקרקע, ואגב כך קונה כל מה שעליה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:6)

ב משנה **המוכר** דברי מאכל ומשקה, כגון: **יין ושמן לחבירו** ומחירם ידוע, **והוקרו או שהוזלו** במחירם, ורוצה אחד מהם לחזור בו מן המכירה, **אם** ההתייקרות או ההוזלה היו **עד שלא** (טרם) **נתמלאת המדה** — הרי הסחורה עדיין שייכת **למוכר** ויכול לחזור בו אם הוא רוצה בכך. ואילו **משנתמלאת המדה** — הריהי שייכת כבר **ללוקח** ואין המוכר יכול לחזור בו. **ואם היה סרסור** (מתווך) **ביניהן,** אם **נשברה החבית** באמצע — **נשברה לסרסור** והוא חייב באחריותה, וישלם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:7)

**ו**הלכה נוספת בענייני מכירה: כל המוכר יין ושמן וכיוצא בהם **חייב להטיף לו** לקונה **שלש טיפין** נוספות מתוך המידה לאחר עירוי השמן. ולאחר שהטיף שלש טיפות אם **הרכינה** את החבית על צידה **ומיצית,** שנתמצה עוד מעט שמן בפנים — **הרי הוא של** ה**מוכר** ואינו צריך לתת זאת לקונה. **והחנווני** שעיסוקו בכך **אינו חייב להטיף שלש טיפין** משום שהוא טרוד ומוכר הרבה ואין לו זמן לעסוק בכך. **ר' יהודה אומר:** **ערב שבת עם חשכה** שאז הכל טרודים וממהרים — **פטור** מלהטיף שלוש טיפות אלה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:8)

ג גמרא ומבררים את דין המשנה במידה, אם נתמלאת או לא, **הא** [זו] ה**מדה** שמודדים בה, **דמאן** [של מי] היא? **אילימא** [אם תאמר] ש**מדה** של ה**לוקח** היא, מדוע **עד שלא נתמלאת** ה**מדה** — **למוכר?** הלא ה**מדה** של ה**לוקח היא,** וקנה כל מה שנכנס בתוך כליו, גם כאשר לא נתמלאו! **ואלא** תאמר שהיא **מדה** של ה**מוכר,** אם כן **משנתמלאת** ה**מדה** מדוע מה שבתוכה נקנה **ללוקח?** הלא **מדה** של ה**מוכר היא** ועדיין לא נכנס הדבר לרשותו או לכליו של הלוקח!


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:9)

**אמר ר' אלעא:** מדובר פה **במדת סרסור,** שהמתווך ביניהם, הוא בעל המידה, ואינה שייכת לא למוכר ולא לקונה. אלא שהוא משאילה למוכר על מנת למדוד בה, ומשעה שנתמלאת — הרי זה לקונה, כדי שיעביר מה שיש בה לכליו שלו. ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנה בסוף בהמשך המשנה]: **ואם היה סרסור ביניהם, נשברה החבית** — **נשברה לסרסור, מכלל** הדבר אתה למד **דרישא לאו** [שבתחילה לא] **בסרסור עסקינן** [עוסקים אנו]! ומשיבים: **רישא** [בתחילה] מדובר ב**מדה** של סרסור **בלא** ה**סרסור** עצמו, **סיפא** [סופה] **בסרסור עצמו** שהיה עימם בשעת המכירה, ולכן האחריות מוטלת עליו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 87a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 87a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/87a:10)

ד שנינו במשנה שאם **הרכינה** את החבית על צידה **ומיצית** — **הרי הוא של מוכר.** מסופר: **כי סליק** [כאשר עלה] **ר' אלעזר** מבבל לארץ ישראל **אשכחיה** [מצא אותו] את **זעירי, אמר ליה** [לו]: **מי כאן** ה**תנא** [שונה משניות] **דאתנייה** [ששנה לו] **רב** הלכה זו לענין **מדות?** לפי שרצונו לברר עמו ענין קשה בהלכה זו. **אחוייה** [הראה לו] את **רב יצחק בר אבדימי. אמר ליה** [לו] רב יצחק בר אבדימי: **מאי קא קשיא** [מה קשה] **לך** בהלכה זו? אמר לו: **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הרכינה ומיצית** — **הרי הוא של מוכר,**