## Steinsaltz on Bava Batra Daf 8a

###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:1)

**אלו תלמידי חכמים?** ומעירים: **וריש לקיש** שלא דרש מכאן **סבר לה** [סבור שיש לפרש זאת] **כ**מו ש**דרש רבא: "אני חומה"** (שיר השירים ח, י) — **זו כנסת ישראל, "ושדי כמגדלות"** (שיר השירים ח, י) — **אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:2)

ועל מעשה כגון זה מסופר: **רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן** [הטיל את תשלום מס הקרקע גם על החכמים], **אמר ליה** [לו] **רב נחמן בר יצחק: עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי** [על התורה ועל הנביאים ועל הכתובים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:3)

**אדאורייתא** [על התורה], **דכתיב** [שנאמר]: **"אף חבב עמים כל קדשיו בידך"** (דברים לג, ג), וכך פירושו, **אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא:** **רבונו של עולם, אפילו בשעה שאתה מחבב עמים** ונותן להם ממשלה על ישראל — **כל קדושיו** של ישראל, כלומר, תלמידי החכמים, **יהיו בידך** בלבד, והם אינם נחשבים תחת שליטת העמים, ופטורים מלהשתתף במס. ויש לפרש כך את המשך הפסוק כעוסק בתלמידי חכמים: **"והם תכו לרגלך"** (דברים לג, ג) — **תני** [שנה] **רב יוסף: אלו תלמידי חכמים, שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה, "ישא מדברתיך"** (דברים לג, ג) — **לישא וליתן בדבורותיו** (בדבריו) **של מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:4)

ועוד עברת **אדנביאי** [על דברי הנביאים], **דכתיב** [שנאמר]: **"גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים"** (הושע ח, י), ועל כך **אמר עולא: פסוק זה בלשון ארמית נאמר,** ש"יתנו" משמעו כמו בארמית: ישנו, ילמדו. וכך צריך להבין אותו: **"אי תנו" כולהו** [אם ילמדו כולם, כל ישראל] — **עתה אקבצם, ואם מעט מהם** ילמדו — **יחלו** (יפטרו) **ממשא מלך ושרים** משמע שאלה שלומדים אין עליהם משא המלך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:5)

ועוד עברת **אדכתובי** [על דברי הכתובים], **דכתיב** [שנאמר]: **"מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם"** [מיסי מנדה בלו והלך לא ישלוט להטיל עליהם] (עזרא ז, כד) על הכהנים והלויים משמשי המקדש. **ואמר רב יהודה:** **מנדה** — **זו מנת המלך,** מס שנותנים למלך, **בלו** — **זו כסף גולגלתא** [גולגולת], **והלך** — **זו ארנונא,** מס שמשלמים מפעם לפעם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:6)

מסופר: **רב פפא רמא כריא חדתא איתמי** [הטיל דמי כריית באר חדשה גם על היתומים], **אמר ליה** [לו] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי לרב פפא: ודילמא** [ושמא] **לא מידויל** [יישאבו שם מים] ונמצא שהיתה זו הוצאה לחינם. ושאר בני העיר שהם מבוגרים יכולים למחול, אבל יתומים אינם מוחלים! **אמר ליה** [לו]: **מישקל שקילנא מנייהו** [לקחת אני לוקח מהם מהיתומים], **אי מידויל** [אם יישאבו מים] — **מידויל** [יישאבו], **ואי** [ואם] **לא** — **מהדרנא לה ניהלייהו** [אחזיר אותו, את הכסף, להם].


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:7)

**אמר רב יהודה: הכל** משלמים **לאגלי גפא** [לבניית שערי החומות], **אפילו מיתמי** [מיתומים] גובים, **אבל רבנן לא צריכי נטירותא** [חכמים אינם צריכים שמירה] ולכן הם פטורים מתשלום זה. **הכל** משלמים **לכריא פתיא** [לכריית בורות] מים, **אפילו מרבנן** [מחכמים] דורשים דבר זה, שגם הם נזקקים למים, ולכן צריכים להשתתף בכך. ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] דבר זה **אלא דלא נפקי באכלוזא** [שאין יוצאים לצורך חפירת הבאר בהמון] לעשות בעצמם את החפירה, אלא רק אוספים כסף, **אבל** אם **נפקי באכלוזא** [יוצאים בהמון] לעשות זאת — **רבנן לאו** [חכמים לא] **בני מיפק באכלוזא נינהו** [בני יציאה בהמון הם] והם פטורים מעבודה זו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:8)

מסופר: **רבי פתח אוצרות** שלו **בשני בצורת** לחלק, **אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד, בעלי הלכה, בעלי הגדה** ויקבלו ממני, **אבל עמי הארץ אל יכנסו. דחק ר' יונתן בן עמרם** שלא הכירו רבי היטב **ונכנס, אמר לו: רבי, פרנסני! אמר לו** רבי: **בני, קרית** במקרא? **אמר לו** בלשון ענוה: **לאו** [לא]. **שנית? אמר לו: לאו.** אמר לו רבי: **אם כן, במה** (בזכות מה) **אפרנסך? אמר לו** [לו]: **פרנסני ככלב וכעורב** שגם הם מקבלים אוכל אף כי אינם לומדים. התרגש רבי מן הדברים ו**פרנסיה** [פרנס אותו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:9)

**בתר דנפק** [אחרי שיצא] ר' יונתן **יתיב** [ישב] **רבי וקא** [והיה] **מצטער ואמר: אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ!** **אמר לפניו ר' שמעון בר רבי: שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו? בדקו ואשכח** [ומצאו] שכך באמת היה. ואז **אמר רבי: יכנסו הכל,** שמא מי שאינו נראה כתלמיד חכם הריהו באמת תלמיד חכם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:10)

ולעצם שיטתו של רבי בענין זה מעירים: **רבי** הולך **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רבי: אין פורענות בא לעולם אלא בשביל** (בגלל) **עמי הארץ. כההוא** [כמעשה זה] של **דמי כלילא** [מס הכתר] **דשדו אטבריא** [שהטילו על העיר טבריה], **אתו לקמיה** [באו ראשי העיר לפני] **רבי ואמרו ליה** [לו]: **ליתבו רבנן בהדן** [שיתנו גם החכמים איתנו], **אמר להו** [להם]: **לא. אמרו ליה** [לו]: **ערוקינן** [בורחים אנו] ואז יפול התשלום על תלמידי החכמים, **אמר להו** [להם]: **ערוקו** [ברחו]. **ערקו פלגיהון** [ברחו מחציתם של בני העיר], **דליוה פלגא** [ביטלו את חצי המס] משאר בני העיר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:11)

**אתו הנהו פלגא קמי** [באו אותם חצי שנשארו בעיר לפני] **רבי, אמרו ליה** [לו]: **ליתבו רבנן בהדן** [שיתנו חכמים איתנו], **אמר להו** [להם]: **לא.** אמרו לו: **ערוקינן** [בורחים אנו], אמר להם: **ערוקו** [ברחו]. **ערקו כולהו** [ברחו כולם], **פש ההוא כובס** [נשאר כובס אחד] שם בעיר, **שדיוה** [הטילו] את כל המס על ה**כובס.** **ערק** [ברח] **כובס, פקע כלילא** [בטל מס הכתר]. **אמר רבי: ראיתם, שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ,** שהרי משיצאו מן העיר, בטל המס לגמרי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:12)

א שנינו במשנה: **וכמה** זמן **יהא בעיר ויהא כאנשי העיר** — שנים עשר חודש. **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **החמרת והגמלת** (שיירת חמורים ושיירת גמלים) **העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה** של עיר הנידחת **והודחה עמהן** עם בני העיר, שאף הם עבדו עבודה זרה — **הן,** בני השיירה, **בסקילה,** כדין כל עובדי עבודה זרה יחידים, **וממונן פלט** (ניצל) ואינם נידונים כיושבי עיר הנדחת, שדין אנשי עיר הנדחת בסייף, וגם ממונם הולך לאיבוד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:13)

**ואם נשתהו** בני השיירה **שם** באותה העיר **שלשים יום** — הרי **הן** נידונים **בסייף וממונן אבד** כשאר בני העיר, והרי שדי בישיבה בעיר שלושים יום כדי להיחשב כבן העיר!


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:14)

**אמר רבא, לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא לבני מתא** [זה כדי להיחשב לאחד מבני העיר] — שנים עשר חודש, **הא ליתובי מתא** [זה להיחשב כאחד מתושבי העיר] — שלושים יום. **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא]: **המודר הנאה מ"אנשי העיר", כל שנשתהא שם שנים עשר חדש** — **אסור ליהנות ממנו,** נשתהה **פחות מכאן** — **מותר.** אם נדר **מ"יושבי העיר", כל שנשתהא שם שלשים יום** — **אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן** — **מותר ליהנות ממנו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:15)

ושואלים: **ולכל מילי** [דבר] **מי בעינן** [האם צריכים אנו] שישב בעיר **שנים עשר חדש? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: היושב בעיר **שלשים יום** — צריך לשלם **לתמחוי,** לקערת אוכל שנותנים לעניים, ישב שם **שלשה חדשים** — נותן כסף **לקופה** של צדקה, ישב **ששה** חדשים — נותן **לכסות** לעניים, ישב **תשעה** חדשים — נותן **לקבורה** של עניים, ישב **שנים עשר** חודש — נותן **לפסי** (עמודי) **העיר,** כלומר, הקמת גדירות וכיוצא בזה, להגנה! **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: כי תנן נמי מתניתין** [כאשר שנינו גם כן במשנתנו] **שנים עשר חדש** — **לפסי העיר תנן** [שנינו] שגובים לצורך חיזוק ושמירה, ולא לדברים אחרים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:16
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:16)

**ואמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: הכל** משלמים **לפסי העיר ואפילו מיתמי** [מיתומים] גובים, **אבל רבנן** [חכמים] — **לא** ישלמו, משום **דרבנן לא צריכי נטירותא** [שהחכמים אינם צריכים שמירה]. **אמר רב פפא: לשורא ולפרשאה ולטרזינא** [לחומה ולפרש בשביל העיר ולשומר הנשק] — **אפילו מיתמי** [מיתומים] גובים, **אבל רבנן לא צריכי נטירותא** [חכמים אינם צריכים שמירה]. **כללא דמילתא** [כללו של הדבר]: **כל מילתא דאית להו** [דבר שיש להם] **הנאה מיניה** [ממנו] — גובים **אפילו מיתמי** [מן היתומים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:17
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:17)

מסופר: **רבה רמא** [הטיל] בתוך השאר גם תשלום **צדקה** מסויים **איתמי דבי** [על היתומים של בית] **בר מריון, אמר ליה** [לו] **אביי, והתני** [והרי שנה] **רב שמואל בר יהודה: אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים** כיון שאינם חייבים במצוות! **אמר ליה** [לו]: **אנא לאחשובינהו קא עבידנא** [אני להחשיב אותם עשיתי] כדי שיבואו לכבדם שהם אנשים חשובים הנותנים צדקה הרבה, ולא לטובת העניים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 8a:18
[Steinsaltz on Bava Batra 8a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/8a:18)

אגב כך מספרים: **איפרא הורמיז אימיה** [אימו] של **שבור מלכא** [מלך פרס] **שדרה ארנקא דדינרי לקמיה** [שלחה ארנק דינרים לפני] **רב יוסף, אמרה** לו: **ליהוי** [שיהיה] **למצוה רבה** [גדולה]. **יתיב** [ישב] **רב יוסף וקא מעיין** [והיה מעיין] **בה** בשאלה זו, **מאי** [מה פירוש] **"מצוה רבה"** [גדולה] שיוכל לקיים בה את התנאי במתנה זו? **אמר ליה** [לו] **אביי: מדתני** [ממה ששנה] **רב שמואל בר יהודה: אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים, שמע מינה** [למד מכאן] כי