## Steinsaltz on Bava Batra Daf 91b

###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:1)

**מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברינטא** (רב החובל שלה). ועוד בענין מנהיגים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:2)

נאמר בשבחיו של מקום: על מה שנאמר **"והמתנשא לכל לראש"** (דברי הימים א כט, יא) **אמר רב חנן בר רבא אמר רב: אפילו ריש גרגותא** (הממונה על חלוקת המים להשקייה) **משמיא מוקמי ליה** [משמים מעמידים אותו], שכל מי שנעשה ראש, אפילו בדבר קטן — משמים הוא מתמנה. ושבים לדון בעניינם של אלימלך ובניו, שלדעת ר' שמעון בר יוחי נענשו על שיצאו מן הארץ שלא כדין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:3)

**אמר רב חייא בר אבין אמר ר' יהושע בן קרחה: חס ושלום** שזה היה חטאם, **ש**כן **אפילו** אם **מצאו** אלימלך ובניו **סובין** לאכול **לא יצאו** מן הארץ, **ואלא מפני מה נענשו?** מטעם אחר — **שהיה להן לבקש רחמים על דורם ולא בקשו, שנאמר: "בזעקך יצילך קבוציך"** (ישעיה נז, יג).


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:4)

**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: לא שנו** שאסור לצאת מן הארץ **אלא** בזמן ש**מעות בזול,** כאשר הכסף מצוי, **ופירות ביוקר** וכמו ששנינו: סאתים בסלע. **אבל** בזמן ש**מעות ביוקר** ואין אנשים יכולים להרוויח די כסף כדי לקנות אוכל **אפילו עמדו ארבע סאין בסלע** — **יוצאין** לחוץ לארץ על מנת לחיות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:5)

**(סימן** לרשימה של דברים שאמר ר' יוחנן שהוא זוכר מן העבר: **סלע פועל חרובא טליא אמרין).** שכך **אמר ר' יוחנן: נהירנא כד הוו קיימין ארבע סאין** [זוכר אני כאשר היו עומדים, נמכרים ארבעה סאים] **בסלע, והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית** [והיו מרובים נפוחי רעב בטבריה מפני שלא] היה להם אפילו מטבע קטנה כ**איסר** לקנות בה. **ו**עוד **אמר ר' יוחנן: נהירנא כד** [זוכר אני כאשר] **לא הוו מיתגרין פועליא למדנח קרתא** [היו נשכרים פועלים למזרח העיר], **מריח פיתא** [הפת] שהיה בא ממערב **מייתין** [היו מתים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:6)

ואגב כך מספרים עוד דברי זכרונות, **ואמר ר' יוחנן: נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא, והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי** [זוכר אני כאשר היה שובר ילד חרוב, והיה נמשך חוט דבש על שתי זרועותיו]. **ואמר ר' אלעזר: נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא, ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא** [זוכר אני כאשר היה עורב לוקח בשר, והיה נמשך חוט של שומן מראש החומה שעמד עליה ועד לארץ]. **ואמר ר' יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית** [זוכר אני כאשר היו מטיילים נער ונערה בשוק, כבן שש] **עשרה וכבר** [וכבן] **שבע עשרה, ולא הוו חטאן** [היו חוטאים]. **ואמר ר' יוחנן: נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא** [זוכר אני כאשר היו אומרים בבית המדרש]: **דמודי להון** [מי שמודה להם לגויים] — **נפיל בידיהון** [נופל בידיהם]. **דמתרחיץ עליהון** [זה שסומך עליהם] — **דיליה דילהון** [שלו נעשה שלהם]. ושבים לדון בעניינים שבמגילת רות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:7)

**כתיב** [נאמר]: **"מחלון וכליון"** (רות א, ב), **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"**ו**יואש ושרף** אשר בעלו למואב**"** (דברי הימים א ד, כב), ומשמע שהם אותם אנשים שנשאו נשים ממואב. **רב ושמואל** נחלקו בכך, **חד** [אחד מהם] **אמר: "מחלון" ו"כליון" שמן** האמיתי, **ולמה נקרא שמן "שרף" ו"יואש"? "יואש"** נקרא כך משום **שנתיאשו מן הגאולה** בארץ, שהרי קבעו דירתם במואב וישבו שם שנים רבות. **"שרף"** נקרא כך מפני **שנתחייבו שריפה למקום** משום שעזבו את הארץ.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:8)

**וחד** [ואחד מהם] **אמר: "יואש" ו"שרף" שמן** האמיתי, **ולמה נקרא שמן "מחלון" ו"כליון"? "מחלון"** — **שעשו גופן** (עצמם) **חולין** שהרי יצאו לחוץ לארץ שהיא טמאה, **ו"כליון"** — **שנתחייבו כליה למקום.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:9)

ומעירים: **תניא כמאן דאמר** [שנויה ברייתא כמי שאומר]: **"מחלון" ו"כליון" שמן; דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים"** (דברי הימים א ד, כב)? ומסבירים: **"ויוקים"** — **זה יהושע, שהקים** ושמר את ה**שבועה לאנשי גבעון** (ראה יהושע פרק ט), **"ואנשי כזבא"** — **אלו אנשי גבעון,** **שכזבו ביהושע,** שהרי רימוהו באומרם שהם מארץ רחוקה. **"ויואש ושרף"** — **אלו מחלון וכליון, ולמה נקרא שמן "יואש" ו"שרף"? "יואש"** — על שם **שנתיאשו מן הגאולה, "שרף"** — משום **שנתחייבו שריפה למקום.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:10)

**"אשר בעלו למואב"** — כוונתו **שנשאו נשים מואביות. "וישבי לחם"** — **זו רות המואביה, ששבה ונדבקה בבית לחם יהודה. "והדברים עתיקים"** — **דברים הללו עתיק יומיא** [עתיק ימים, הקדוש ברוך הוא] **אמרן,** שגזירה היתה מלפניו, **דכתיב** [שנאמר]: **"מצאתי דוד עבדי"** (תהלים פט, כא), **וכתיב** [ונאמר] לשון מציאה גם בבנות לוט: **"שתי בנתיך הנמצאת"** (בראשית יט, טו), לומר שנמצא שורש דוד מראשית הדורות וכבר היה נועד דוד לצאת ממואב, בנם של לוט ובתו (ראה בראשית יט, לז).


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:11)

אגב הזכרת פסוק זה מביאים את מה שנאמר בהמשך: **"המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם"** (דברי הימים א ד, כג), ומבארים: **"המה היוצרים"** — **אלו בני יונדב בן רכב שנצרו** (שמרו) את **שבועת אביהם** (ראה ירמיהו ל״ה:ו׳).


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:12)

**"ישבי נטעים"** — **זה שלמה, ש**היה **דומה לנטיעה במלכותו. "וגדרה"** — **זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל** על ידי לימודם ותקנותיהם. **"עם המלך במלאכתו ישבו שם"** — **זו רות המואביה שראתה במלכות שלמה** שהיה **בן בנו של בן בנה, שנאמר** בשלמה: **"וישם כסא לאם המלך"** (מלכים א ב, יט), **ואמר ר' אלעזר:** הכוונה היא **לאמה של** שושלת ה**מלכות,** שהיא רות, שממנה צמחה השושלת כולה. ומתוך שעסקו בזמנים שיש בהם רעב בארץ, מסיימים את הפרק בברכה באותם עניינים עצמם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר בפרשת הברכות **"ואכלתם מן התבואה ישן"** (ויקרא כה, כב) הכוונה היא **בלא סלמנטון.** ושואלים בגמרא: **מאי** [מה פירוש] **"בלא סלמנטון"? רב נחמן אמר: בלא רצינתא** [תולעים] האוכלות את התבואה. **ורב ששת אמר: בלא שדיפא** [שידפון] המקלקל את טעמה של התבואה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:14)

ומעירים: **תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב ששת,** וכן **תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן.** ומפרטים, **תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן.** מה שנאמר **"ואכלתם** מן התבואה **ישן"** (ויקרא כה, כב), **יכול** אולי מכלל הדברים משמע ש**יהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שכלה?** — **תלמוד לומר** בהמשך הפסוק: **"עד בוא תבואתה",** לומר: **עד שתבא תבואה מאליה** ואין מצפים לה, שנתקיימה הברכה ואין התולעת אוכלת את החיטה מן האוצר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:15
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:15)

**תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב ששת: "ואכלתם מן התבואה ישן"** — **יכול** אולי מכלל הדברים משמע ש**יהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שרע** שאינו טוב, מפני השדפון שמקלקל את התבואה? — **תלמוד לומר: "עד בוא תבואתה"** — **עד שתבא תבואה מאליה,** שלא היה שדפון בתבואה שבאוצר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:16
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר בפרשת הברכות **"ואכלתם ישן נושן"** (ויקרא כו, י), **מלמד שכל המיושן מחבירו הוי** [הריהו] **יפה מחבירו. ואין לי אלא דברים שדרכן ליישנן,** כלומר, שדרך העולם היא שמשאירים אותם להתיישן כגון יין, **דברים שאין דרכן ליישנן** כגון פירות, **מנין** שיהו טובים ככל שיתיישנו? — **תלמוד לומר: "ישן נושן" מכל מקום,** שהארץ תשמור את פירותיה שלא יתקלקלו כלל ואף יוסיפו וישתבחו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 91b:17
[Steinsaltz on Bava Batra 91b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/91b:17)

ומה שנאמר **"וישן מפני חדש תוציאו"** (ויקרא כו, י) **מלמד שהיו אוצרות מלאין ישן וגרנות מלאין חדש, והיו ישראל אומרים: היאך נוציא זה מפני זה? אמר רב פפא: כל מילי עתיקא מעליא** [דבר ישן מעולה בטיבו] מן החדש, **לבר מתמרי ושיכרא והרסנא**