## Steinsaltz on Bava Batra Daf 95a

###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:1)

**התם** [שם במכירת בית הכור] אמנם **"הן חסר הן יתיר" אמר ליה** [לו] לקונה, **מיהו** [מכל מקום] דווקא עד **רביע ל****א חשיב** [חשוב], ולכן נכלל באותה הסתייגות, אבל **יתר מרביע חשיב** [חשוב], ש


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:2)

**כיון דחזי ליה לאיצטרופי** [שראוי לו להצטרף] **בתשעת קבין,** שקצת יותר מרובע הקב לסאה מצטרף בבית כור (שלושים סאים) עד לבית תשעה קבים, וקרקע בת תשעת קבים **הויא לה ארעא חשיבתא באפי נפשא והדרא** [הריהי קרקע חשובה בפני עצמה ולכן היא חוזרת]. אבל אין ללמוד מכאן ליתר מרובע טינופת בסאה, שאין היא חשובה לעצמה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:3)

ומציעים עוד ראיה לדברי רב הונא, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **האונאה,** שהונה מוכר את הקונה (או להיפך), והיה התשלום לא כפי ערך הדבר הנמכר, אם היה ההבדל בין הסכום שניתן לשוויו האמיתי **פחות משתות** (שישית) — **נקנה** ה**מקח,** ונמחלת האונאה, **יותר משתות** — **בטל** ה**מקח** לגמרי. אם היה ההבדל **שתות** בדיוק — **קנה ומחזיר** זה שהונה את ה**אונאה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:4)

ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] מחזיר בדיוק בשישית את כל סכום האונאה? **ליהדר** [שיחזיר] רק **עד פחות משתות,** שהרי בפחות משישית נמחלת האונאה! **שמע מינה** [למד מכאן]: **כל היכי דבעי לאהדורי** [מקום שצריך להחזיר] — **כולה מהדר** [את הכל הוא מחזיר] ואיננו משייר, ובדומה לדברי רב הונא!


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:5)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה]?! **התם מעיקרא** [שם, באונאה, מתחילה] **שוה בשוה אמר ליה** [לו], הכוונה היתה שיימכר המיקח בדיוק בשוויו, **מיהו** [ואולם] אונאה בשיעור **פחות משתות** — **לא ידיעה** [ידועה], אינה ניכרת **במנה, ומחיל איניש** [ומוחל אדם] על הבדל זה. **שתות** — **ידיעה, ולא מחיל איניש** [ידועה, ניכרת, ואין אדם מוחל]. **יתר משתות** — **מקח טעות הוא ובטל מקח.** אבל בפסולת שבפירות, הכל יודעים שיש מעט פסולת בפירות, ומראש מקבל על עצמו הקונה פסולת זו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:6)

ומציעים עוד ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **המקבל שדה מחברו ליטע** אותה תמורת שכר מסויים — **הרי זה** המזמין את העבודה **מקבל עליו עשר בוריות** (אילנות שאינם עושים פרי) **ל**כל **מאה,** שלא הכל מצמיח פרי. היו הבוריות **יותר מכאן** מעשר למאה — **מגלגלין עליו את הכל** ונוטע מחדש את כל האילנות שלא הצליחו. משמע שאם מחזיר —


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:7)

מחזיר הכל, וכדברי רב הונא! **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** במקרה זה אין ראיה, שכן **כל יתר מכאן** מעשר למאה, הרי זה **כבא ליטע מתחלה דמי** [נחשב], שהרי זה כאילו נותר שדה שלם שלא נטעו עדיין, וכיון שבא לנטוע מתחילה, ודאי שצריך לנטוע את השדה כראוי ולא להשאיר אילנות לא ראויים. אבל בפחות מעשרה — אין זה נחשב כנטיעה של שדה שלם, ואפשר לומר שמוחל. ואולם במכירה, כאשר יש יותר מרובע טינופת לסאה, אינו חשוב לעצמו כל כך.


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:8)

א שנינו במשנה שהקונה **מרתף של יין** מקבל עליו עשר חביות קוססות (חמוצות מעט) למאה. ומתקשים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה המכר]? **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **"מרתף של יין" סתם** — **קשיא** [קשה], **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **"מרתף זה של יין"** — **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:9)

ומפרטים: **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **"מרתף זה"** — **קשיא** [קשה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **"מרתף של יין אני מוכר לך"** — הרי זה **נותן לו יין שכולו יפה.** אמר לו **"מרתף זה של יין אני מוכר לך"** — **נותן לו יין הנמכר בחנות,** כלומר, שהוא חמוץ קצת (קוסס), ואפילו כולו היה כזה. ואם אמר לו **"מרתף זה אני מוכר לך"** ולא פירש שהוא יין — **אפילו** היה **כולו חומץ הגיעו** (כך מקבל אותו) הקונה, ואינו יכול לחזור בו. ואם כן דין משנתנו אינו מתאים לאף אחד מהמקרים הללו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:10)

ומסבירים: **לעולם** מדובר במשנתנו ש**אמר ליה** [לו] המוכר לקונה **"מרתף של יין" סתם, ותני ברישא** [ושנה בראשה ] של ה**ברייתא** ששנינו בה שנותן לו יין שכולו יפה, והוסף: **ומקבל עליו עשר קוססות למאה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:11)

ושואלים: **ובסתם מי** [האם] **מקבל** עליו הקונה קוססות? **והא תאני** [והרי שנה] **ר' חייא: המוכר חבית יין לחברו** — **נותן לו יין שכולו יפה!** ומשיבים: **שאני** [שונה] **חבית, דכולא חד חמרא** [שכל היין שבתוכה יין אחד] **הוא** ולכן אינו יכול לתת לו יין שיהא מקצתו חמוץ מעט.


###### Steinsaltz on Bava Batra 95a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 95a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/95a:12)

על העמדה זו של משנתנו מקשים: **והא תני** [והרי שנה] **רב זביד** ברייתא **דבי** [של בית המדרש] של **ר' אושעיא:** אם אמר **"מרתף של יין אני מוכר לך"** — **נותן לו יין שכולו יפה, "מרתף זה של יין אני מוכר לך"** — **נותן לו יין שכולו יפה,** אבל **מקבל עליו עשר קוססות למאה,**