## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 102a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:1)

**סתם עצים להסקה הן עומדין,** ואף עצים שמשמשים לתאורה עיקר שימושם הוא להסקה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:2)

**אמר רב כהנא: ו**דינם בשביעית של **עצים להסקה** **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה** (לשרות פשתן במשקיהם, כגון יין) **ולא לכבוסה** (כביסה). **ור' יוסי אומר: נותנין פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבוסה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:3)

ומבררים: **מאי טעמא דרבנן** [מה הטעם של חכמים]? — **אמר קרא** [הכתוב] בדין שביעית: **"**והיתה שבת הארץ לכם **לאכלה"** (ויקרא כה, ו), ללמדנו מיעוט: **ולא למשרה, "לאכלה"** — **ולא לכבוסה. ו**אילו **ר' יוסי** המתיר **אומר** במענה לכך: **אמר קרא** [הכתוב]: **"לכם"** וכוונתו: **לכל צרכיכם** ובכללם משרה וכביסה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:4)

ושואלים: **ורבנן נמי** [וחכמים גם כן] **הכתיב** [הרי נאמר] **"לכם",** ומה עושים הם בכתוב זה? ומשיבים: **"לכם" דומיא** [בדומה] למה שנאמר **"לאכלה",** ללמדנו שהלכה זו נאמרה דווקא **במי שהנאתו וביעורו שוין** (יחד), **יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן.** כי ביעורם של הפירות הוא כשמביאים אותם למשרה או לתוך הכביסה, והנאתם היא רק לאחר גמר המלאכה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:5)

ושואלים עוד: **ור' יוסי נמי** [גם כן] **הכתיב** [הרי נאמר] **"לאכלה",** וכיצד מפרש הוא כתוב זה? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך:** הכתוב **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [נצרך לו לכפי ששנינו בברייתא]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **"לאכלה"** — **ולא למלוגמא** (תחבושת). **אתה אומר: "לאכלה"** — **ולא למלוגמא, או אינו אלא "לאכלה"** — **ולא לכבוסה?** לכך יש להשיב: **כשהוא אומר: "לכם"** — **הרי כבוסה אמור,** שגם היא בכלל צרכיכם, **הא** [הרי] **מה אני מקיים "לאכלה",** הרי זה בא למעט: **"לאכלה"** — **ולא למלוגמא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:6)

והוא מסביר: **ומה ראית לרבות הכבוסה** שהיא מותרת **ולהוציא את המלוגמא** שהיא אסורה, ולמה לא נאמר ההיפך? ומשיבים: **מרבה אני את הכבוסה ששוה בכל אדם,** שכל אדם נזקק לה, **ומוציא אני את המלוגמא שאינו שוה בכל אדם** אלא רק בחולה ופצוע.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:7)

ואגב שהובאה מחלוקת זו, מעירים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כדעת מי הולכת ברייתא זו ששנויה]: **"לאכלה"** — **ולא למלוגמא, "לאכלה"** — **ולא לזילוף** (הזיית יין לבישום הבית), **"לאכלה"** — **ולא לעשות ממנה אפיקטויזין** (סם הקאה), **כמאן** [כדעת מי]? — **כ**דעת **ר' יוסי,** משום **דאי כרבנן** [שאם תאמר כשיטת חכמים], **איכא נמי** [יש גם כן] אופנים נוספים של איסור להשתמש בפירות שביעית כגון **משרה וכבוסה.** ולפי זה עצי הסקה שמשמשים לכל אדם הם לדברי ר' יוסי בגדר "לכם", ומותר להשתמש בהם לכך, ולדברי חכמים כיון שאין הנאתם וביעורם שווים — אין משתמשים בהם לכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:8)

א שנינו במשנה בענין הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור, ולהיפך, שלדעת ר' מאיר נותן לו דמי צמרו, ואילו **ר' יהודה אומר** ש**אם השבח** יתר על היציאה — נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח — נותן לו את השבח. **(סימן סבן).**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:9)

ומסופר: **יתיב** [ישב] **רב יוסף אחורי ר' אבא** בעת שישבו **קמיה** [לפני] **רב הונא, ויתיב** [וישב] **רב הונא וקאמר** [ואמר]: **הלכה כ**שיטת **ר' יהושע בן קרחה** בענין שיוזכר הלאה, **והלכה כ**שיטת **ר' יהודה** שבמשנתנו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:10)

**אהדרינהו** [החזיר] **רב יוסף לאפיה** [את פניו] כמראה שאין דעתו נוחה מן הדברים, ו**אמר** כך: **בשלמא** [נניח] **ר' יהושע בן קרחה אצטריך** [הוצרך] להיאמר שהלכה כמותו, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] ש**יחיד ורבים הלכה כרבים,** ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבמקרה זה **הלכה כיחיד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:11)

כיון שהוזכר הדבר שואלים: אותה הלכה שנפסקה כשיטת **ר' יהושע בן קרחה מאי** [מה] **היא?** — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהושע בן קרחה אומר: מלוה בשטר אין נפרעין מהן,** מן הגויים את חובם ליהודי ביום חגם ובסמוך לו, משום שמשמחים אותם בכך שנפטרו מחובם, והולכים הגויים ומודים על כך לעבודה זרה. אבל **מלוה על פה נפרעין מהן** אם הם מוכנים לפרוע לו, **מפני שהוא כמציל מידם,** שהרי אין בידו ראיה לחובו. וחכמים סבורים שאין נפרעים מהם כלל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:12)

ושוב חוזרים לדברי רב יוסף, **אלא הלכה** במשנתנו **כ**שיטת **ר' יהודה למה לי?** מדוע היה צריך רב הונא לומר זאת? הלא **מחלוקת ואחר כך סתם היא, ו**כלל הוא: **מחלוקת ואחר כך סתם** — **הלכה כסתם!** כיצד?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:13)

**מחלוקת** יש בענין זה **בבבא קמא** [בשער הראשון של מסכת נזיקין] כלומר, אצלנו בענין הנותן צמר לצבע כדי **לצבוע לו** לו אותו בצבע **אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום** — **ר' מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו, ר' יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה** — **נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח** — **נותן לו את השבח. ו**נשנה הדבר אחר כך כ**סתם בבבא מציעא** [בשער האמצעי], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כל המשנה** ממה שסוכם בינו לבין חבירו — **ידו על התחתונה, וכל החוזר בו** מהסכם שעשה — **ידו על התחתונה** והרי זה כשיטת ר' יהודה שבמשנתנו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:14)

ומבררים: **ורב הונא** מה הוא משיב לכך? ומשיבים: **אצטריך** [הוצרך] להיאמר במפורש שהלכה כר' יהודה שבמשנתנו, ומדוע? — **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] ש**אין סדר למשנה,** שאין לומר שחלק אחד מוקדם לחלק אחר, **ו**לכן אפשר היה לומר גם במקרה שלפנינו כי **סתם ואחר כך מחלוקת היא,** שקודם נשנתה המשנה שבבבא מציעא ואחריה נשנתה משנתנו, ובמקרה כזה אין פוסקים כסתם. ואומרים: **ורב יוסף** מה הוא משיב לכך? **אי הכי** [אם כך] אם אתה אומר שאין סדר במשנה כלל, אם כן **כל מחלוקת ואחר כך סתמא** [סתם], שהכלל הוא שהלכה כסתם, **נימא** [נאמר]: **אין סדר למשנה, ו**שמא **סתם ואחר כך מחלוקת היא** ואין הלכה כסתם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:15)

**ורב הונא** משיב לכך: **כי לא אמרינן** [כאשר אין אנו אומרים] ש**אין סדר למשנה** — הרי זה דווקא **בחדא מסכתא** [במסכת אחת], שבאותה מסכת יש סדר, **אבל בתרי מסכתות אמרינן** [בשתי מסכתות אומרים אנו] שאין סדר למסכתות, וכאן מדובר בשתי מסכתות שונות. **ו**אילו **רב יוסף** סבור ש**כולה** [כל] סדר **נזיקין חדא מסכתא** [מסכת אחת] **היא,** ובבא קמא ובבא מציעא אינם אלא שני חלקים מתוך מסכת אחת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:16)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], לא מטעם מחלוקת ואחר כך סתם, אלא מטעם אחר אמר שברור לנו שההלכה כר' יהודה — **משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא** [ששנה אותה רבי יחד עם הלכה פסוקה אחרת]: **כל המשנה** — **ידו על התחתונה, וכל החוזר בו** — **ידו על התחתונה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 102a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102a:17)

ב ומביאים ענין הקשור למחלוקת ר' מאיר ור' יהודה במשנתנו **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הנותן מעות לשלוחו**