## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 102b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:1)

כדי **ליקח** (לקנות) **לו** בהן **חטין** ויהא השליח כעין שותף בעיסקה זו תמורת טירחתו — **ולקח מהם שעורין,** או שנתן לו מעות כדי לקנות בהן **שעורין** — **ולקח מהם חטין,** במקרה זה **תניא חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **אם פחתו,** כלומר, אם נגרם הפסד כתוצאה מהשינוי במה שנקנה שלא כדין — **פחתו לו,** לשליח, **ואם הותירו,** שנגרם רווח כתוצאה מהשינוי שעשה השליח — **הותירו לו,** שבשינוי ששינה מרצון המשלח הריהו כאילו ביטל את שליחותו ולקח שלא כדין את הכסף לעצמו, ומה שעשה — לעצמו עשה. **ותני חדא** [ושנויה ברייתא אחת אחרת]: **אם פחתו** — **פחתו לו, ואם הותירו** — **הותירו לאמצע,** ששניהם חולקים בכך, והרי כאן סתירה בין הברייתות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:2)

**אמר ר' יוחנן: לא קשיא** [אין זה קשה], כלומר, אין כאן סתירה, **הא** [זו] — כדעת **ר' מאיר, והא** [וזו] — כדעת **ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:3)

ומפרטים: **הא** [זו] הברייתא הראשונה שבכל מקרה נזקף השינוי לשליח היא כשיטת **ר' מאיר דאמר** [שאומר] במשנתנו **שינוי** מדעת בעל הבית **קונה,** אף לאומן, כגון שצבע צמר בצבע שונה מרצון בעל הבית וצריך להשיב לו דמי צמרו, ולכן אף השליח ששינה מדעת משלחו קנה את הדבר לעצמו, **והא** [וזו] הברייתא השניה היא כדעת **ר' יהודה דאמר** [שאומר] **שינוי אינו קונה** ומה שקנה השליח בשינוי נקנה למשלח, אלא שמכל מקום אם נגרם הפסד בגלל עיסקה זו, שנעשתה שלא כדעת המשלח — ישא השליח בהפסדים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:4)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **ר' אלעזר: ממאי** [ממה] אתה מוכיח זאת? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' מאיר** ששינוי מהוראת הבעלים קונה לאומן — **אלא במידי דחזי ליה לגופיה** [בדבר שראוי לו למשלח עצמו] לשימושו, כגון לצבוע צמר ללובשו, או לעשות כסא לשבת עליו, שלא נזקק אלא לדבר שביקש. **אבל** דבר שלוקח **ל**שם **סחורה** — **לא אמר,** שהרי בסחורה אין המשלח מעוניין בסחורה מסויימת אלא ברווח שיש בעיסקה, ואם יש רווח בדבר אף שנעשה שינוי מרצון המשלח — יסבור גם ר' מאיר שיש לבעל הכסף חלק בו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:5)

**אלא אמר ר' אלעזר,** יש לדחות הסבר זה ולומר הסבר אחר: **הא והא** [זו וזו], שתי הברייתות, כשיטת **ר' מאיר, ולא קשיא** [ואין זה קשה], **כאן** בברייתא הראשונה ששנינו שהשינוי קונה לשליח, מדובר שנתן לו מעות לקנות חטים (או שעורים) **לאכילה** ולצורך עצמו, **כאן,** בברייתא השניה שעולה ממנה שאין השליח קונה בשינוי מדובר שנתן לו מעות כדי לקנות לו חטים **לסחורה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:6)

ומסופר: **מחכו עלה במערבא** [היו צוחקים על כך בארץ ישראל] **ל**מה שאמר **ר' יוחנן אליבא** [לפי שיטת] **ר' יהודה,** ששינוי מדעת המשלח אינו קונה לשליח, ומה שקנה השליח נקנה אף למשלח למחצית הרווח, במקרה ששינה השליח משעורים לחיטים: **וכי מי הודיעו לבעל חטין** (המוכר) **שיקנה חטין לבעל מעות,** שהרי בעל החיטים לא ידע שנותן המעות אינו בעל המעות, וכיצד הוא יודע ויכול להתכוון להקנות את המיקח לבעל המעות הראשון וכיון שלא התכוון להקנות לבעל המעות — כיצד הוא זוכה במחצית הרווח?! **מתקיף לה** [מקשה על כך], על תמיהה זו שבארץ ישראל **רב שמואל בר ססרטי: אי הכי** [אם כך] **אפילו** אם שלחו לקנות **חטין ו**קנה **חטין נמי** [גם כן] **לא** יזכה ברווח, שהרי גם כאן אפשר לומר: מי אמר לבעל החיטים שיקנה את החיטים לבעל המעות!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:7)

**אמר ר' אבהו: שאני** [שונה] מקרה של **חטין וחטין, דשליחותיה קא עביד** [שאת שליחותו של משלחו, השליח עושה] **וכי** [וכמו] **בעל הבית דמי** [הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:8)

**תדע** שכן הוא, ששליח שמקיים את שליחותו הוא נחשב כבעל הבית, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אחד המקדיש** את כל **נכסיו, ואחד המעריך את עצמו** (שנודר שהוא נותן את ערכו למקדש, כמבואר בויקרא פרק כז), **אין לו** לגזבר ההקדש שגובה ממנו לגבות לא **בכסות אשתו** של המקדיש או המעריך, **ולא בכסות בניו, ולא בצבע שצבע לשמן** (עבורם), **ולא בסנדלים חדשים שלקחן** (קנה אותם) **לשמן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:9)

ויש לשאול גם כאן: **ואמאי** [ומדוע] יהיה הדין כך? **לימא הכא נמי** [נאמר כאן גם כן]: **מי הודיעו לצבע שיקנה צבעו לאשה** ולא לבעל, והרי את מעותיו קיבל מהבעל ולא מהאשה והבנים? **אלא לאו** [האם לא] **משום דאמרינן** [שאנו אומרים] שבכל מקום שנשלח אדם ואינו משנה מרצון משלחו **דשליחותיה קא עביד** [שאת שליחותו של המשלח הוא עושה], **וכיד אשתו דמי** [נחשב] הבעל, וכיון שהתכוון הבעל לקנות הצבע עבור אשתו — נקנה לה בשליחותו? **הכא** [כאן] בנשלח לקנות חיטים וקנה חיטים **נמי שליחותיה קא עביד** [גם כן שליחותו של המשלח הוא עושה] **וכיד בעל הבית דמי** [הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:10)

**אמר ר' אבא: לא,** מדינו של מקדיש ומעריך אין להוכיח, שכן אפשר לומר ש**כל המקדיש נכסיו,** מתחילה **אין דעתו על כסות אשתו ובניו,** ומכיון שכך מעיקרם לא נכנסו לכלל הקדש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:11)

**מתקיף לה** [מקשה על כך, על סברה זו] **ר' זירא: וכי דעתו של אדם על תפיליו** להקדיש אותם? **ו**בכל זאת **תנן** [שנינו במשנה]: **המקדיש נכסיו** — **מעלין** (מעריכים) **לו** גם את ה**תפילין** שלו בתוך מה שגובים ממנו! **אמר ליה** [לו] **אביי: אין** [כן], **דעתו של אדם על תפילין** להקדישן עם שאר נכסיו, ומדוע? **המקדיש נכסיו סבר** [סבור]: **מצוה קא עבידנא** [אני עושה] ולכן הוא כולל בכך גם את התפילין שלו, שגם הם ענין של מצוה. **ו**אולם **אין דעתו של אדם על כסות אשתו ובניו** — **משום איבה,** שחושש שתהיה איבה בינו ובינם, ומשום כך מתחילה אינו מקדיש את בגדיהם ואת סנדליהם החדשים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:12)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אושעיא: והלא** אף **חייבי ערכין שנו כאן, ותנן** [ושנינו במשנה]: **חייבי ערכין ממשכנין אותן** בעל כורחם, עד שישלמו מה שנדרו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:13)

ויש לשאול: **וכי דעתו של אדם** בשעה שהוא מעריך את עצמו אף **על עצמו למשכנו?!** ומכאן מוכח שאין מתחשבים בנימוק שלא היתה דעתו של אדם להקדש זה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:14)

**אלא אמר ר' אבא,** כך יש לומר: **כל המקדיש נכסיו** — **נעשה כמי שהקנה להן** לאשתו ובניו **כסות אשתו ובניו מעיקרא** [מתחילה, קודם לכן] ולכן הם אינם בכלל ההקדש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:15)

ובענין זה של שיטת בני ארץ ישראל שהקונה עבור חבירו — אין חבירו קונה, מביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הלוקח** (הקונה) **שדה בשם** (לצורך) **חבירו** — **אין כופין אותו למכור. ואם אמר לו** בזמן הקניה **"על מנת"** — **כופין אותו למכור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:16)

ושואלים: **מאי קאמר?** [מה נאמר פה, מה משמעות הדברים]? **אמר רב ששת, הכי קאמר** [כך אמר]: **הלוקח שדה מחבירו בשם ריש גלותא** [ראש הגולה], שהוא אומר למוכר שהוא קונה עבור ראש הגולה, או בשמו של אדם תקיף אחר — **אין כופין אותו** אנשי **ריש גלותא** [ראש הגולה] **למכור** לקונה זה, כלומר, לחזור ולכתוב שטר ולהעביר על שמו של הקונה את השדה. **ואם אמר** הקונה למוכר בשעה שקנה ממנו את השדה **"על מנת"** שהתנה את הקניה בכך שראש הגולה ירשום על שמו את השדה — **כופין את ריש גלותא** [ראש הגולה] **למכור** את השדה, כלומר, לכתוב שטר על שם הקונה האמיתי. ודנים בברייתא זו לפי הפירוש שנתן לה רב ששת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:17)

**אמר מר** [החכם]: **הלוקח שדה בשם ריש גלותא** — **אין כופין אותו ריש גלותא** [ראש הגולה] **למכור,** ומדייקים: **מכלל דמקנא קניא ליה** [מכאן שהיא, השדה קנויה לו], למרות שקנה בשמו של ראש הגולה. אם כן, **לימא פליגא דבני מערבא** [האם נאמר שחולקת שיטה זו על בני ארץ ישראל] **דאמרי** [שאומרים]: **וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל הבית,** ואף כאן, מי הודיעו לבעל השדה שהוא קונה לעצמו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:18)

ודוחים: **אי** [אם] **משום הא** [כך] הרי זה **לא קשיא** [אינו קשה], שכן יש לפרש דבר זה **כגון דאודעיה** [שהודיעו] **לבעל שדה, ואודעינהו לסהדי** [והודיע לעדים] שבאמת הוא קונה לשם עצמו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:19)

**אלא** דבר אחר בפירוש זה קשה: **אימא סיפא** [אמור את סופה של אותה הלכה]: **"על מנת"** — **כופין אותו ריש גלותא** [ראש הגולה] **למכור,** ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] כופים אותו? **ולימא ריש גלותא** [ושיאמר ראש הגולה]: **לא יקרייכו בעינא** [את כבודכם אני רוצה], **ולא זילותייכו בעינא** [את זלזולכם אני רוצה], שאתם משתמשים בשמי לכבוד, ומצד שני, מזלזלים בי אחר כך ומכריחים אותי להעשות כמוכר שדות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 102b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 102b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/102b:20)

**אלא אמר אביי, הכי קאמר** [כך הוא אומר] כך יש לפרש את הברייתא: **הלוקח שדה** וכותב את השטר **בשם חבירו,** שהוא **ריש גלותא** [ראש הגולה] —