## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 105b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:1)

אם לאחר שכבר נאסר החמץ **נשבע עליו** בשקר שלא גזלו, **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה** [שאם ייגנב ממנו החמץ הזה עצמו צריך לשלם לו], שהרי אינו יכול לומר לו "הרי שלך לפניך" אלא כשהחמץ נמצא בעינו, ואם אינו קיים — משלם כשעת הגזילה כל מחירו, אם כן נמצא ש**ממונא קא כפר ליה** [ממון הוא שכופר לו] וחייב עליו חומש ואשם. **או דלמא השתא מיהת הא מנח** [שמא עכשיו בשעת השבועה הרי מונח הוא] **ועפרא בעלמא** [ועפר בלבד] **הוא, ו**נמצא ש**לא כפר ליה ממונא** [לו ממון]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:2)

ומעירים: **מילתא דאיבעיא ליה** [דבר שהיה מסופק לו] **לרבא, פשיטא ליה** [היה פשוט לו] **לרבה.** ש**אמר רבה:** אם טוען לחבירו: **"שורי גנבת", והוא,** הנטען, **אומר: "לא גנבתי",** ושואל אותו בעל השור:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:3)

**"**אם כן **מה טיבו** (עניינו) **אצלך"?** כלומר, מהו עושה אצלך? ואמר לו: **"שומר חנם אני עליו"** ונשבע על כך ואחר כך הודה ששיקר — **חייב,** ומדוע? שאף שמודה שהשור שייך לחבירו, כיון שאומר שהוא שומר חינם **הרי** בכך **פטר עצמו מגניבה ואבידה,** ולכן אם ייגנב השור מרשותו לא יצטרך לשלם, שהרי הוא שומר חינם בלבד, ונמצא שהוא בכל זאת מרוויח ממון בטענת השקר שלו, שהרי בתור גזלן היה חייב אף במקרה שאירע אונס לשור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:4)

וכיוצא בזה אם אמר לו: **"שומר שכר אני עליו"** — עדיין **חייב** משום שבועת שקר, מדוע? **שהרי** בטענתו זו **פטר עצמו משבורה ומתה,** כלומר, אם תמות הבהמה באונס, שכן שומר שכר פטור באונסים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:5)

ואפילו אם אמר: **"שואל אני עליו"** ושואל חייב באונסים — **חייב** על שבועתו, **שהרי פטר עצמו** בטענתו זו אם הבהמה **מתה מחמת מלאכה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:6)

**אלמא** [מכאן יוצא] כי **אף על גב דהא קאים** [אף על פי שעכשיו הוא קיים בעינו], ולא הרויח הטוען כלום בטענתו, מכל מקום **כיון דאי מיגניב ממונא קא כפר** [שאם ייגנב ממנו נמצא שממון הוא כופר] במה שהוא טוען שהוא שומר חינם, **השתא נמי ממונא קא כפר** [עכשיו גם כן נחשב כאילו ממון הוא כופר]. ואם כן **הכא** [כאן] בבעייתו של רבא בגזילת חמץ ושבועה לאחר שעבר עליו הפסח, **נמי** [גם כן] נאמר: **אף על גב דעפרא בעלמא** [אף על פי שעכשיו עפר בלבד] **הוא** מצד הדין, מכל מקום **כיון דאי מיגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא** [שאם ייגנב צריך לשלם לו ממון מעולה], **השתא נמי ממונא קא כפר ליה** [עכשיו גם כן ממון הוא כופר לו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:7)

אומרים: **יתיב** [יושב היה] **רבא וקאמר להא שמעתא** [ואומר את ההלכה הזו] של רבה. **איתיביה** [הקשה לו] **רב עמרם לרבא** ממה ששנינו בברייתא לענין אשם גזילות, מה שנאמר בתורה **"וכחש בה"** (ויקרא ה, כב) הרי זה בא למעט — **פרט למודה בעיקר** טענת הבעלים,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:8)

**כיצד?** — אמר לו: **"שורי גנבת", והוא,** הנטען, **אומר: "לא גנבתי".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:9)

אומר לו: **"מה טיבו אצלך"?** אומר לו הנטען: **"אתה מכרתו לי",** או **"אתה נתתו לי במתנה",** או **"אביך מכרו לי",** או **"אביך נתנו לי במתנה",** או "השור הזה **אחר פרתי רץ** והגיע לכאן", או **"מאליו בא אצלי",** או **"תועה בדרך מצאתיו",** או **"שומר חנם אני עליו",** או **"שומר שכר אני עליו",** או **"שואל אני עליו", ונשבע** על כך, **ו**אחר כך **הודה** שהיתה זו שבועת שקר שגזלו, **יכול יהא חייב** חומש ואשם? — **תלמוד לומר: "וכחש בה"** — **פרט למודה בעיקר.** כי במקרה זה הרי מודה בעיקר הטענה שהשור אינו שלו, והפרטים שנשבע עליהם לשקר אינם עיקר. והרי רבה אמר שהטוען "שומר אני עליו" חייב משום שבועת שקר חומש ואשם, למרות שהודה שהחפץ של חבירו הוא!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:10)

**אמר ליה** [לו] רבא לרב עמרם: **תדורא** [שוטה]! **כי תניא** [כאשר שנויה הברייתא] **ההיא** שאינו חייב בטענת שומר — הרי זה במקרה **דקאמר ליה** [שאומר לו]: אכן שורך הוא זה ו**הילך** (והא לך), הריני מחזיר אותו לך ונמצא שאינו עשוי להרוויח דבר בטענתו, **כי קאמינא** [כאשר אני אומר] — הרי זה באופן **דקיימא** [שהשור עומד] **באגם,** כלומר במקום אחר. שאינו אומר לו קח אותו מיד, ובינתיים אינו נותן לו דבר, ורק טוען טענה. ובמקרה זה, שאם לא היה טוען שקר, עשוי היה להתחייב לו ממון — נחשב הדבר ככפירת ממון, וחייב על כך חומש ואשם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:11)

על פירוש זה של הברייתא מקשים: אחת הטענות שטוען הנתבע היא: **"אתה מכרתו לי", מאי** [מה] **מודה בעיקר איכא** [יש כאן] בטענה זו? הרי בכך אינו מודה כלל ואדרבא הוא טוען שהשור שלו! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה], אלא במקרה **דאמר ליה** [שאומר לו]: אמנם אתה מכרתו לי אבל **לא נתתי לך** עדיין **דמי** [כסף] עבורו, ולכן **שקיל תורך וזיל** [קח את שורך ולך].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:12)

ועוד שואלים: אם אומר לו **"אתה נתתו לי** במתנה **",** או **"אביך נתנו לי** במתנה **",** **מאי** [מה] **מודה בעיקר איכא** [יש פה]? הרי הוא טוען שהשור שלו! ומשיבים: **דאמר ליה** [שאומר לו] הנטען: קיבלתי אותו במתנה **על מנת דעבידנא** [שאעשה] **לך נייח דנפשא** [נחת רוח], **ולא עבדי** [עשיתי] **לך,** וכיון שלא מלאתי את התנאי — **שקיל תורך וזיל** [קח את שורך ולך].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:13)

ועוד שואלים: אם אמר לו: **"תועה בדרך מצאתיו",** מה טענה היא זו? **לימא** [יאמר] לו הבעלים: **איבעי לך לאהדוריה** [צריך היית להחזיר אותו לי] **לי!** **אמר אבוה** [אביו] של **שמואל, באומר: שבועה, אבידה מצאתי, ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירנה לך,** ומשום כך לא החזרתי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:14)

א ובענין זה של מי שנשבע ואינו כופר בממון ממש, **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר בן עזאי: שלש שבועות הן** בשבועת העדות, שמשביע עד שיודע שאבידתו בידי אדם אחר, והלה כופר ואחר כך מודה: הודה ש**הכיר בה** באבידה שהיא של בעליה, **ולא במוצאה,** שאינו יודע ביד מי היתה, או הודה שהכיר **במוצאה** שראה פלוני מוצא מציאה **ולא בה,** או שלא הכיר **לא בה ולא במוצאה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:15)

ותוהים: אם לא הכיר **לא בה ולא במוצאה?** אם כן **קושטא אשתבע** [שבועת אמת הוא נשבע], שהרי באמת אינו יודע דבר ואינו מכיר לא למי האבידה ולא את מוצאה! ומתקנים, **אימא** [אמור]: הכיר **בה ובמוצאה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:16)

ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה, נאמר דבר זה]? **רב אמי אמר** בשם **ר' חנינא:** הכוונה היא **לפטור,** לומר שהעד פטור משבועת העדות. **ושמואל אמר:** בכולם הוא **לחיוב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:17)

ומעירים: **ו**הם חולקים **בפלוגתא** [במחלוקת] **דהני תנאי** [של התנאים הללו], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **המשביע עד אחד** שבועת העדות, שיעיד עדות שראה או שידע שחבירו חייב לו ממון, והעד נשבע שאינו יודע לו עדות, ואחר כך הודה שכן יודע — **פטור** העד מקרבן שבועה, **ור' אלעזר בר' שמעון מחייב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:18)

ומסבירים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עיקרון, הם חלוקים]? **מר סבר** [חכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון, סבור]: **דבר הגורם ל**חיוב **ממון כממון דמי** [הוא נחשב], וכיון שעד אחד יכול לגרום שהנתבע יודה וישלם הרי זה כעדות ממש. **ומר סבר** [וחכם זה, סתם ברייתא, סבור]: **לאו** [אינו] **כממון דמי** [הוא נחשב], שכיון שעדותו של עד אחד אינה מחייבת ממון כשלעצמה — אין זה נחשב כדבר של ממון.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:19)

ב **אמר רב ששת: הכופר בפקדון** שטוען שאינו בידיו, ובאו עדים והעידו ששיקר והפקדון אצלו — **נעשה עליו גזלן** משעה שכפר, **וחייב** בתשלומים אף **באונסין** שיארעו לפקדון, ולא רק בדברים שאירעו כתוצאה מפשיעה, כשומר חינם. **ותנא תונא** [וכן שנה התנא שלנו]: **"וכחש בה"** (ויקרא ה, כב) — **למדנו** מכאן **עונש** למי שמכחש. **אזהרה** ציווי ואיסור התורה שלא לעשות כן, **מנין?** — **תלמוד לומר: "**ו**לא תכחשו"** (שם יט, יא). **מאי לאו** [האם אין] הכוונה בדברי הברייתא **לעונש ממון** שחייב אף באונסים משום ששיקר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:20)

ודוחים: **לא,** הכוונה היא **לעונש שבועה,** כלומר, לחיוב חומש ואשם שחל על מי שנשבע לשקר. ומקשים: **הא מדקתני סיפא ואישתבע** [הרי ממה ששנה בסוף אותה ברייתא שנשבע], **מכלל** הדברים אתה למד **דרישא** [שבתחילת הברייתא] מדובר באופן ש**לא אישתבע** [נשבע] ואין מדובר כאן אלא על הכחשה בלבד! **דקתני סיפא** [שהוא שונה בסוף]: **"ונשבע על שקר"** (שם ה, כב) — **למדנו עונש** חומש ואשם על שבועת שקר בפקדון, **אזהרה מנין?** — **תלמוד לומר: "**ו**לא תשקרו"** (שם יט, יא). **ומדסיפא,** [ומכיון שבסוף] מדובר באופן **דאישתבע** [שנשבע] מכאן שב**רישא** [בתחילה] מדובר באופן ש**לא אישתבע** [נשבע]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:21)

**אמרי** [אומרים] בדחיה: **אידי ואידי דאישתבע** [זה וזה מדובר שנשבע], אלא **כאן שהודה** בדבר בעצמו לאחר שנשבע, **כאן שבאו עדים** והכחישוהו. אם **אתו** [באו] **עדים** והעידו כנגדו — רק **חייב באונסין** כדין גזלן, שהחפץ נהיה כשלו לענין זה. אם **אודויי אודי** [הודה בדבר] — **חייב** גם **בקרן וחומש ואשם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:22)

על דברי רב ששת שהכופר בפקדון נחשב גזלן מזמן שכפר, אף בלא שבועה, **מתיב** [מקשה] **רמי בר חמא:** במשנה במסכת שבועות מנויים מקרים בהם (שלא כרגיל) התובע הוא הנשבע על דבריו, ונוטל מה שתבע, **ו**בין אלה מונים **שכנגדו חשוד על השבועה,** כלומר, כאשר בעל הדין שכנגדו שצריך היה להישבע ולהפטר מן התביעה, חשוד על שבועת שקר. ומבארת המשנה **כיצד** נחשב חשוד על השבועה? — **אחד** שנשבע בשקר **שבועת העדות, ואחד שבועת הפקדון, ואפילו שבועת שוא** (שאינה של ממון).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:23)

**ואם איתא** [יש] מקום לדברי רב ששת, לא היה צריך למנות את שבועת הפקדון, שהרי לדעת רב ששת, הלא כבר **ב**זמן ה**כפירה** בפיקדון **הוא דאיפסיל ליה** [שנפסל לו] כגזלן, והוא פסול לשבועה משום כך!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:24)

**אמרי** [אומרים] בתשובה: **הכא במאי עסקינן** [כאן, שמתחייב רק לאחר שבועת שקר, במה אנו עוסקים]? **דקאי** [שהבהמה עומדת] עכשיו **באגם,** **דלאו** [שלא] **כפירה הוא** נחשב, ואין הכופר נפסל כגזלן בשבילה, משום שאפשר **דסבר** [שהוא, הגזלן, חושב] בליבו: **אשתמיטנא ליה אדאזילנא ומייתינא ליה** [אשתמט ממנו ואומר שלא קיבלתי פיקדון עד שאלך ואביא לו אותה], ובמקרה כזה רק כאשר נשבע לשקר שלא קיבל פיקדון הוא נפסל משעת השבועה. ורב ששת, המחשיבו כגזלן משעת כפירה, עוסק במקרה בו העידו עדים שבזמן שכפר בו היה החפץ ברשותו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 105b:25
[Steinsaltz on Bava Kamma 105b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/105b:25)

**תדע** שכן הוא, שכל המשתמט שכוונתו אחר כך להחזיר אינו נחשב כגזלן — ש**אמר רב אידי בר אבין: הכופר במלוה,** שאומר שלא לווה ובאו עדים והעידו שלווה — **כשר לעדות,**