## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 110b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:1)

**למשמרת ידעיה** שהיא קטנה ממנה, ויש בגזל כדי שווה פרוטה לכל כהן, **מהו** הדין?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:2)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דיהביה** [אם תאמר שנתן אותו, את הכסף] **ל**משמרת **ידעיה במשמרת ידעיה,** בזמן שהם היו במשמרתם — **הא אית ביה** [הרי יש בו] כסף כדי לשלם כראוי לכל כהן!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:3)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **דיהביה** [שנתן אותו] **לידעיה במשמרתו** של **יהויריב, מאי** [מה] הדין? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דלאו** [שלא] **משמרתו** של ידעיה **הוא, ולא כלום הוא,** כלומר, אין זו נחשבת השבה כלל, **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**לא חזי ליה** [ראוי לו] למשמרת יהויריב **מעיקרא** [מתחילה] שאינו ראוי להתחלק ביניהם, אם כן **ל**משמרת **ידעיה קאי** [הוא עומד], שהם יכולים לקבל אותו, ונמצא שקיים בכך השבה. שאלה זו לא נפתרה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:4)

ועוד **בעי** [שאל] **רבא: כהנים, מהו שיחלקו** ביניהם **גזל הגר כנגד גזל הגר**, שיסכימו שאחד (או קבוצה) מהם תקבל בשלימות גזל גר אחד, וקבוצה אחרת תקבל בשלימות גזל גר שני?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:5)

וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] ש**"אשם" קרייה רחמנא** [קראה לו התורה], ולכן **מה אשם אין חולקין אשם כנגד אשם,** אלא כל הכהנים מתחלקים בבשר הקרבן, ואינם יכולים להסכים ביניהם שכל אחד יאכל קרבן אשם בשלימות, וחבירו יאכל קרבן אשם אחר — **אף גזל** הגר **אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר. או דלמא** [שמא] **גזל הגר** הניתן לכהנים **ממונא** [ממון] **הוא** וממונות יכולים הם לחלק ביניהם?!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:6)

**הדר פשטה** [חזר רבא ופתר בעצמו] את הבעיה: **"אשם" קרייה רחמנא** [קראה לו התורה]. **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא מתני לה בהדיא** [היה שונה אותה במישרין ולא כשאלה ותשובה] וכך היה אומר, **אמר רבא: כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר, מאי טעמא** [מה הטעם]? — **"אשם" קרייה רחמנא** [קראה לו התורה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:7)

א ועוד **בעי** [שאל] **רבא** באותו נושא: **כהנים בגזל הגר** מהו דינם, האם כ**יורשין** של כסף הגר **הוו** [הם] נחשבים, **או מקבלי מתנות הוו** [הם] נחשבים?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:8)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה הבדל למעשה יוצא מזה], אם כך או כך דינם? ומשיבים: **כגון שגזל** מן הגר **חמץ שעבר עליו הפסח** והוא אסור בהנאה, ואין בו ערך ממוני כלל, וזו השאלה: **אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **יורשין הוו** [הם], **היינו האי דירתי מורית** [זהו מה שהם יורשים מוריש] להם הגזלן כאשר נותן להם את החמץ, והם מקבלים את החמץ בעינו. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **מקבלי מתנות הוו** [הם], **מתנה קאמר רחמנא דניתיב להו** [אמרה התורה שיתן להם], **והא לא קא יהיב להו מידי** [והרי אינו נותן להם דבר], **דעפרא בעלמא** [שעפר סתם] **הוא.** ואם כן חייב הגזלן לשלם להם את דמי החמץ כפי שגזלו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:9)

**רב זעירא בעי הכי** [שאל כך]: **אפילו אם תימצי** [תרצה] **לומר** כי **מקבלי מתנה הוו** [הם], **הא** [זה], בגזילת חמץ שעבר עליו הפסח **לא איבעיא לן** [נשאלה לנו] שיוצא בזה ידי חובתו, שהגזילה **ההיא** היא אותה ה**מתנה** שעליה **אמר רחמנא דניתיב להו** [אמרה התורה שיתן להם].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:10)

**אלא כי קמבעיא לן** [כאשר נשאלה לנו שאלה זו] אם יורשים הם או מקבלי מתנה, הרי זה **כגון שנפלו לו** לכהן **עשר בהמות בגזל הגר,** האם **מחייבי לאפרושי מינייהו** [מחוייבים הם להפריש מהן] **מעשר** בהמה, **או לא?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:11)

וצדדי השאלה: האם **יורשין הוו** [הם], ש**אמר מר** [החכם] במשנה שהיורשים אם **קנו בתפיסת הבית**, כלומר, כשהירושה כולה של כולם, ולא חילקו אותה ביניהם, ונולדו להם בהמות במשך השנה — **חייבין** במעשר, **או דלמא** [שמא] **מקבלי מתנות הוו** [הם], **ותנן** [ושנינו במשנה]: **הלוקח** (קונה) בהמות **והניתן לו במתנה** — **פטור ממעשר בהמה,** ואם כן, השאלה היא **מאי** [מה] יהא הדין בענין זה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:12)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה ששנינו בברייתא: **עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו, וכולן ניתנו,** כלומר, נאמרו בתורה **ב**לשון שיש בה **כלל** כאמור: "וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם" (במדבר יח, ח), **ופרט** שנתפרטו רוב מתנות כהונה מאותו פסוק והלאה (במדבר ה ט–יח), **וכלל** כאמור שם בגוף הענין: "כל תרומות הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך לחק עולם" (במדבר ה יט), **וברית מלח** כפי שנאמר בהמשך אותו פסוק "ברית מלח עולם היא".


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:13)

ללמדנו ש**כל המקיימן** — **כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח,** ו**כל העובר עליהם** — **כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:14)

**ואלו הן** עשרים וארבע המתנות: **עשר במקדש** שנותנים אותן ואוכלים אותן רק במקדש עצמו, **וארבע ב**כל **ירושלים, ועשר בגבולים** (בכל ערי ארץ ישראל). ומפרטים, **עשר במקדש** והן: **חטאת בהמה, וחטאת העוף, ואשם ודאי, ואשם תלוי, וזבחי שלמי צבור** (כבשי שלמים המוקרבים בחג השבועות), **ולוג שמן של מצורע,** ששמים מקצת ממנו על בהונותיו, **ומותר העומר,** מה שאין מקריבים על המזבח, **ו**מותר **שתי הלחם** של שבועות, **ולחם הפנים, ושירי מנחות** אחר שהקריבו את הקומץ.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:15)

**וארבע** מתנות ניתנו להם **בירושלים,** ואלו הם: **הבכורה** (בכור בהמה טהורה), **והביכורים, והמורם מן התודה** **ואיל נזיר** אותו חלק שנותנים לכהנים, **ועורות קדשים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:16)

**ועשרה בגבולין** והן: **תרומה, ותרומת מעשר** שמפריש הלוי מן המעשר הראשון שקיבל, **וחלה, וראשית הגז, והמתנות** (זרוע, לחיים וקיבה מכל בהמת חולין), **ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור, ושדה אחוזה, ושדה חרמים, וגזל הגר.** עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:17)

ומדייקים: **וקא קרי מיהת** [והריהו קורא על כל פנים] גם לגזל הגר **"מתנה", שמע מינה** [למד מכאן] ש**מקבלי מתנות הוו** [הם] הכהנים בגזל הגר, ולא יורשים, ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:18)

ב שנינו במשנה: **נתן** הגוזל מן הגר **את הכסף לאנשי משמר** ומת קודם שקרב אשמו — אין יורשיו יכולים להוציא את הכסף מידם. **אמר אביי: שמע מינה** [למד מכאן] ש**כסף** גזילה שמושב לנגזל **מכפר מחצה. דאי** [שאם] **לא** **מכפר** כלל, ורק עם הבאת האשם מתכפר לו, **הוה אמינא** [הייתי אומר] שבגזל הגר, אם לא קרב אשמו **מהדר** [מחזיר] הכהן את הכסף **ליורשין, מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — משום **אדעתא דהכי** [על דעת כך] שלא יתכפר **לא יהב ליה** [נתן לו לכהן], והרי זה כמיקח טעות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:19)

ותוהים: **אלא מעתה** לפי סברה זו, **חטאת שמתו בעליה** ואין מקריבים אותה עוד, **תיפוק** [תצא] **לחולין, דאדעתא דהכי** [שעל דעת כך] שלא יתכפר בה **לא אפרשה** [הפריש אותה]! **אמרי** [אומרים] בתשובה: **חטאת שמתו בעליה, הלכתא גמירי לה** [הלכה למשה מסיני אנו למודים בה] ש**למיתה אזלא** [היא הולכת].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:20)

ומקשים: **אלא מעתה, אשם שמתו בעליו ליפוק** [שייצא] **לחולין,** ודינו שאינו קרב עוד, **דאדעתא דהכי** [שעל דעת כן] **לא אפרשיה** [הפריש אותו]! ומשיבים: **אשם נמי** [גם כן] **הלכתא גמירי לה** [הלכה למשה מסיני אנו למודים בה]: **כל שבחטאת מתה,** כלומר, כל קרבן שהיה פסול בבעליו או בעבודתו, שבשבילו צריך להמית בהמת חטאת אם היה בה פסול זה, ובכלל זה שמתו בעליו, כגון זה **ב**קרבן **אשם** שנפל בו פסול כזה — **רועה** עד שיפול בו מום וייפדה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 110b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 110b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/110b:21)

ושואלים: **אלא מעתה, יבמה שנפלה** ליבום **לפני מוכה שחין תיפוק** [תצא] **בלא חליצה, דאדעתא דהכי** [שעל דעת כן] שתצטרך להתייבם לאדם כזה **לא קדשה עצמה** לאחיו שמת! ומשיבים: **התם אנן סהדי** [שם אנו עדים] כלומר, הכל יודעים,