## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 113a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:1)

**אבל איתיה במתא** [כשישנו בעיר] — **לא** מנדים אותו, משום **דאמרינן** [שאומרים אנו]: שמא **אימר** [אמירה] **לא אמרו ליה** [לו], **דאמרי** [שהם אומרים] בליבם: כבר **אשכחינהו שליחא** [מצא אותו שליח] **בית דין ואמר ליה** [לו] ולכן הם לא אמרו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:2)

**ו**כן **לא אמרן** [אמרנו] שסומכים על אשה או שכן, ומנדים על סמך זה, **אלא** כש**לא חליף אבבא דבי דינא** [עובר על פתח בית הדין] בדרכו לביתו, **אבל** אם הוא **חליף אבבא דבי דינא** [עובר על פתח בית הדין] — **לא** מנדים אותו, שכן **אמרי** [שהם אומרים] בליבם: כבר **אשכחוה בי דינא ואמרי ליה** [מצאוהו בית הדין ואמרו לו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:3)

**ו**עוד **לא אמרן** [אמרנו] דבר זה **אלא דאתי ביומיה** [כשהוא בא ביומו], כלומר, בכל יום לביתו, **אבל** אם **לא אתי ביומיה** [בא ביומו] — **לא,** אין מנדים אותו, **אימא** [אמור] שמא **אישתלויי אשתלי** [שכחו לומר לו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:4)

**אמר רבא: האי מאן דכתיב עליה פתיחא** [מי שכתבו עליו כתב פתיחה של נידוי] **על** ש**לא אתי לדינא** [בא לדין] — **עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה** [שהוא בא לדין אין אנו קורעים אותו]. ואם כתבו עליו שטר נידוי **על** ש**לא ציית לדינא** [לדין] — **עד דציית לא מקרעינן ליה** [שהוא מציית ועושה ממש כפסק הדין אין אנו קורעים אותו]. ומעירים: **ולא היא** (אין הדבר כן), אלא **כיון דאמר "צייתנא"** [שהוא אומר "אני מציית"] — מיד **קרעינן ליה** [אנו קורעים אותו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:5)

א **אמר רב חסדא: קובעים זמן** לאדם שיבוא לבית הדין, שלוש פעמים: בימים **שני וחמישי ושני, זמנא וזמנא בתר זמנא** [פעם ופעם אחר פעם] מזמינים אותו, **ולמחר,** למחרת הפעם השלישית שלא בא, **כתבינן** [כותבים אנו] כתב נידוי ("פתיחא").


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:6)

מסופר: **רב אסי איקלע בי** [הזדמן לבית] **רב כהנא. חזא ההיא איתתא דאזמנה לדינא בפניא** [ראה אישה אחת שהזמין אותה לדין בערב] ולא באה לפניו לדין, **ובצפרא כתיב עלה פתיחא** [ובבוקר שלמחרת כתב עליה כתב נידוי]. **אמר ליה** [לו] רב אסי לרב כהנא: האם **לא סבר לה מר להא** [סבור אדוני את ההלכה הזו] ש**אמר רב חסדא: קובעים זמן שני וחמישי ושני?** ואיך אם כן כתבת עליה כתב נידוי מיד בבוקר המחרת?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:7)

**אמר ליה** [לו] רב כהנא: **הני מילי גברא, דאניס וליתיה במתא** [דברים אלה אמורים דווקא באיש, שהוא אנוס בעבודתו ואינו מצוי בעיר], **אבל איתתא** [אישה], **כיון דאיתה במתא ולא אתיא** [שהיא נמצאת בעיר ואינה באה] — **מורדת היא,** ולכן אפשר לכתוב עליה מיד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:8)

ובענין זה של קביעת זמן לדין **אמר רב יהודה: לא יהבינא זמנא** [אין אנו קובעים זמן] לדין **לא ביומי** [בימי] **ניסן ולא ביומי** [בימי] **תשרי,** שהטירדה בהם מרובה, ומאותה סיבה גם **לא** קובעים זמן לדין **במעלי יומא טבא** [בערב יום טוב] **ולא במעלי שבתא** [בערב שבת]. **אבל מניסן לבתר יומי** [לאחר ימי] **ניסן,** **וביומי** [ובימי] **תשרי לבתר** [לאחר] **תשרי** — **קבעינן** [קובעים אנו] דין. ואולם **ממעלי שבתא לבתר מעלי שבתא לא קבעינן** [מערב שבת לאחר ערב שבת אין אנו קובעים], **מאי טעמא** [מה הטעם]? — **בעבידתיה דשבתא טריד** [בעבודתו של שבת הוא טרוד] ושמא ישכח.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:9)

**אמר רב נחמן: לא יהבינן זמנא** [אין אנו קובעים זמן] לדין **לא לבני כלה** שבאים ללמוד **ב**ירחי **כלה** **ולא לבני ריגלא** [לאלה שבאים לשמוע את דרשת הרגל] **בריגלא** [ברגל]. ומסופר: **כי הוו אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רב נחמן** בזמן הכלה והיו רוצים לתבוע בעלי דינים לדין, **אמר להו** [להם]: **וכי לדידכו כנופייכו** [בשבילכם הקהלתי אתכם] כדי לסייע לכם בדין? הרי ללמוד תורה הקהלתי אתכם! ומעירים: **והאידנא דאיכא רמאי** [ובזמן הזה שיש רמאים] שבאים רק לצורך זה — **חיישינן** [חוששים אנו] שמא מפני רמאות באו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:10)

ב שנינו במשנה: הגוזל ומניח לפני בניו את הגזילה, **אם היה דבר שיש בו אחריות** — **חייב** היורש **לשלם. מתני ליה** [היה משנה לו, מלמד אותו] **רבי לר' שמעון בריה** [בנו] ומסבירו משנה זו: **לא דבר שיש בו אחריות ממש,** כלומר, קרקעות דווקא, **אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו** — **חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן,** שלא יאמרו הבריות: הרי דבר זה שנגזל על ידי פלוני, ומזכירים תמיד את חטאו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:11)

**בעי מיניה** [שאל אותו] **רב כהנא מרב:** אם היתה זו **מטה ומיסב עליה, שולחן ואוכל עליו, מהו? אמר לו** בלשון הכתוב: **"תן לחכם ויחכם עוד"** (משלי ט, ט) כלומר, הוא הדין גם למיטה ושולחן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:12)

ג משנה **אין פורטין** (מחליפים כספים) **לא מ**כסף הנמצא ב**תיבת המוכסין** (גובי מכס), שחזקה שכסף זה שגבוהו גזל הוא, שנלקח על ידי המוכס שלא כדין, **ולא מכיס** (ארנק) **של גבאין** שגובים מיסים, שאף הם נוטלים ממון שלא כדין, **ואין נוטלין מהם,** מתיבת המוכסים ומכיס הגבאים, **צדקה** מפני שכסף זה הוא כסף של גזל, **אבל נוטל הוא מתוך ביתו** של המוכס **או מן השוק,** מכסף אחר שלו שאינו בתיבת המוכסים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:13)

ד גמרא ועוד בענין זה ששנינו במשנה. **תנא** [שנה] החכם: אף שאין פורטים מתיבת המוכס **אבל נותן לו** למוכס **דינר, ונותן לו** המוכס **את השאר,** כלומר, עודף.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:14)

ה שנינו במשנתנו: **ומוכסין.** מכאן משמע שכסף שנגבה על ידי המוכסים דינו ככסף גזול. ושואלים: **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: דינא דמלכותא דינא** [דין המלכות דין הוא] וצריך לשלם את המכס, ומדוע רואים את המוכסים כגזלנים, והרי הם גובים במצות המלכות?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:15)

**אמר רב חנינא בר כהנא אמר שמואל:** מדובר כאן **במוכס שאין לו קצבה,** שלא קצב המלך סכום מסויים כמה לשלם, אלא הוא לוקח כמה שרוצה. חכמים **דבי** [של בית מדרשו] של **ר' ינאי אמרי** [היו אומרים]: מדובר כאן **במוכס העומד מאליו** שלא קבעתו המלכות, אלא הוא אונס אנשים לשלם לו בלא סמכות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:16)

**איכא דמתני לה אהא** [יש ששונים את הדיון הזה על הלכה זו], ששנינו בענין איסור לבישת כלאיים: **לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה בגדים** על מנת **להבריח בו את המכס,** להסתיר את הבגד מן המכס. ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] זו היא ש**לא כ**דעת **ר' עקיבא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אסור להבריח את המכס** בדרך זו של לבישת כלאיים, **ר' שמעון אומר משום** [בשם ] **ר' עקיבא: מותר להבריח את המכס.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:17)

ומעירים: **בשלמא** [נניח] **לענין כלאים בהא קמיפלגי** [בנושא זה חלוקים הם], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' עקיבא, סבור]: **דבר שאין מתכוין מותר,** וכיון שאינו מתכוין לצורך לבישה מותר לו לעשות זאת, **ומר סבר** [וחכם זה, סתם ברייתא, סבור]: **דבר שאין מתכוין אסור. אלא להבריח בו את המכס מי שרי** [האם מותר] בכלל להבריח ממכס? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: דינא דמלכותא דינא** [דין המלכות דין הוא]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:18)

**אמר ר' חנינא בר כהנא אמר שמואל:** מדובר כאן **במוכס שאין לו קצבה.** חכמים **דבי** [של בית מדרשו] של **ר' ינאי אמרי** [היו אומרים]: מדובר כאן **במוכס העומד מאליו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:19)

**ואיכא דמתני אהא** [ויש ששונים את הדיון הזה על ההלכה הזו]: **נודרין להרגין** (רוצחים), **ולחרמין** (אנשים קשים שמחרימים נכסי אחרים), **ולמוכסין,** ואומרים לכל אלו בלשון נדר על דבר מסויים — **שהיא של תרומה** ולכן אסורה להם, או **שהיא של בית** ה**מלך** ואין גובים ממנה מוכסים, **אף על פי ש**באמת **אינה של תרומה,** וכן **אף על פי שאינה של מלך. ו**שאלו: וכי מותר לעשות כן אף **למוכסין? והאמר** [והרי אמר] **שמואל: דינא דמלכותא דינא** [דין המלכות דין הוא]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:20)

**אמר ר' חנינא בר כהנא אמר שמואל:** מדובר כאן **במוכס שאין לו קצבה.** חכמים **דבי** [של בית מדרשו] של **ר' ינאי אמרי** [היו אומרים]: מדובר כאן **במוכס העומד מאליו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:21)

**רב אשי אמר: במוכס גוי** מדובר כאן, שאין איסור לרמות אותו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ישראל וגוי שבאו לדין, אם אתה,** הדיין, **יכול לזכהו** את היהודי **בדיני ישראל** — **זכהו ואמור לו** לגוי: **כך דינינו.** אם יכול אתה לזכהו **בדיני גוים** — **זכהו ואמור לו: כך דינכם, ואם לאו** [לא], שאי אפשר לזכותו לא בדיני ישראל ולא בדיני גויים — **באין עליו בעקיפין** בתחבולות ובערמה עד שמזכים את היהודי, אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אין באין עליו בעקיפין, מפני קידוש השם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:22)

ושואלים: מכאן נדייק שאף לדעת **ר' עקיבא, טעמא** [הטעם] דווקא, **דאיכא** [שיש] **קידוש השם, הא ליכא** [הרי במקום שאין] **קידוש השם** — **באין** עליו בעקיפין, ויש לשאול:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113a:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 113a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113a:23)

**ו**כי **גזל גוי מי שרי** [האם מותר]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אמר ר' שמעון, דבר זה דרש ר' עקיבא כשבא מזפירין: מנין לגזל גוי שהוא אסור?** — **תלמוד לומר** באיש עברי הנמכר לגוי כעבד: **"אחרי נמכר גאלה תהיה לו"** (ויקרא כה, מח), לומר שיש לגאול (לקנות אותו בכסף) מידו,