## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 113b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:1)

**שלא ימשכנו** בכוח **ויצא**. **יכול יגלום** (יערים) **עליו** על הגוי באיזו שהיא צורה? — **תלמוד לומר: "וחשב עם קנהו"** (ויקרא כה, נ), כלומר, **ידקדק** בחשבון מדוייק **עם קונהו!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:2)

**אמר רב יוסף, לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] שמותר לגוזלו (אלמלא חילול השם), מדובר **בגוי, הא** [זה] שאסור לגוזלו מדובר **בגר תושב** שצריך לנהוג בו ביושר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:3)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** איך אפשר להבדיל בין גוי ובין גר תושב, **והא תרוייהו גבי הדדי כתיבי** [והרי שניהם זה ליד זה הם כתובים] והדין שייך בשניהם, שנאמר במדרש ההלכה הנוגע לאותה פרשה: **לא לך** בלבד עתיד להימכר אותו איש שעבר על מצות שביעית, האמורה קודם לכן, **אלא לגר, שנאמר:** **"**ונמכר **לגר"** (ויקרא כה, מז), **ולא לגר צדק אלא לגר תושב, שנאמר: "לגר תושב"** (ויקרא כה, מז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:4)

**"משפחת גר"** (ויקרא כה, מז) — **זה הגוי, כשהוא אומר "או לעקר"** (ויקרא כה, מז) — **זה הנמכר לעבודה זרה.** ועל כולם נאמר "גאולה תהיה לו... וחשב עם קונהו"!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:5)

**אלא אמר רבא, לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן** שאסור — הרי זה **בגזילו** של גוי, **וכאן** שמותר הדבר, אלמלא חילול השם — הרי זה **בהפקעת הלוואתו** שאין בה איסור, לפי שאין הדבר כנטילת כסף ממש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:6)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** והלא בפדיון **עבד עברי** שאסר ר' עקיבא להערים — **הפקעת הלוואתו הוא,** שהרי העבד הוא המשכון עבור הסכום ששולם עבורו, ומדוע יהיה אסור לרמותו לדרך זו? ומשיבים: **רבא** הולך **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רבא: עבד עברי גופו קנוי** לגוי, וכאשר מוציאו מידו הרי זה כגזל ממש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:7)

ועוד בענין זה **אמר רב ביבי בר גידל אמר ר' שמעון חסידא: גזל גוי** — **אסור, אבידתו** — **מותרת.** ומבררים כל הלכה בפני עצמה: **גזילו אסור,** ש**אמר רב הונא: מנין לגזל הגוי שהוא אסור?** — **שנאמר: "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נתן לך"** (דברים ז, טז), **בזמן שהן מסורים בידך,** במלחמת כיבוש, מותר לך לאוכלם, **ולא בזמן שאינם מסורין בידך.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:8)

**אבידתו מותרת,** ש**אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מנין לאבידת הגוי שהיא מותרת?** — **שנאמר** במצות השבת אבידה: **"לכל אבדת אחיך"** (דברים כב, ג), לומר: **לאחיך** ליהודי **אתה מחזיר, ואי** [ואין] **אתה מחזיר לגוי.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:9)

ומקשים: **ואימא הני מילי** [ואמור כי דברים אלה] שאינו עדיין מחוייב בדבר אמורים דווקא **היכא** [במקום] באופן ש**לא אתי** [הגיעה] עדיין האבידה **לידיה, דלא מחייב לאהדורי בתרה** [לידו, שאינו צריך לחזר אחריה], **אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה** [במקום שהגיעה לידו אמור שיחזיר אותה] לבעליה הגוי! **אמר רבינא:** נאמר **"**וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו **ומצאתה"** (דברים כב, ג) והכוונה — אבידה **דאתאי לידיה** [שהגיעה לידו] **משמע**. ואם כן אף במקרה שכבר באה האבידה לידו — חלה חובת השבתה רק על "אבידת אחיך" ולא של גוי. **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' פנחס בן יאיר אומר: במקום שיש חילול השם** אם לא יחזיר, **אפילו אבידתו** של גוי **אסור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:10)

ועוד פרט בעניינים אלה. **אמר שמואל: טעותו** של גוי **מותרת.** ומעירים: **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**שמואל זבן** [קנה] **מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא** [כלי זהב במחיר של ברזל] **בארבע זוזי** [זוזים], **ואבלע ליה חד זוזא** [והבליע הוסיף לו עוד זוז אחד] על הכסף שקנה בו, כדי שלא ירגיש שהטעהו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:11)

ועוד מסופר: **רב כהנא זבן** [קנה] **מכותי מאה ועשרים חביתא** [חביות] **במאה, ואבלע ליה חד זוזא** [והבליע לו זוז אחד], **אמר ליה** [לו]: **חזי, דעלך קא סמיכנא** [ראה, שעליך אני סומך]. **רבינא זבן** **דיקלא** [קנה דקל] **הוא וכותי** אחד **לצלחא** [לביקוע] לשם עצים, ולחלוק ביניהם את גזירי העץ, **אמר ליה לשמעיה** [לו לשמשו]: **קדם ואייתי** [הקדם והבא] את גזירי העץ **מעיקרו** מקרוב לשורשו, ששם הוא עבה יותר. שה**כותי** רק **מניינא ידע** [מנין הוא יודע] ולא ישים לב לזה שאתה לוקח חתיכות עבות יותר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:12)

ועוד מסופר: **רב אשי הוה קאזיל באורחא** [היה מהלך בדרך], **חזא שיבשא דגופנא בפרדיסא** [ראה זמורה של גפן בפרדס] **ותלי** [ותלויים] **בה קיטופי דעינבי** [אשכולות ענבים], **אמר ליה לשמעיה** [לו לשמשו]: **זיל חזי אי** [לך תראה אם] של ה**כותי נינהו** [הם] — **אייתי** [הבא לי], **אי** [אם] של **ישראל נינהו** [הם] — **לא אייתי לי** [אל תביא לי]. **שמע ההוא** [אותו] **כותי דהוה יתיב בפרדיסא** [שהיה יושב בפרדס], **אמר ליה** [לו]: וכי את ה**כותי שרי** [מותר] לגזול? **אמר ליה** [לו]: **כותי שקיל דמי** [לוקח כסף] עבור הענבים וסמכתי על כך שאשלם על הענבים, **ישראל לא שקיל דמי** [אינו לוקח כסף] ובאופן כזה איני רוצה ליטול ממה שאינו שלי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:13)

א **גופא** [לגופה] של ההלכה שהזכרנו, **אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא** [דין המלכות דין הוא]. **אמר רבא: תדע** שכן הוא, **דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו** [שהם, אנשי העיר, קוצצים דקלים וגושרים מעציהם גשרים ואנו עוברים עליהם] ואין אנו אומרים שגזלו את העצים מבעליהם ואסור להשתמש בהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:14)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: מכאן אין ראיה. **ודלמא** [ושמא] **משום דאייאוש להו מינייהו מרייהו** [שהתייאשו מהם בעליהם]! **אמר ליה** [לו] רבא בתשובה לכך: **אי לא דינא דמלכותא דינא היכי מייאשי** [אם אין דין המלכות דין איך מתייאשים]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:15)

**והא לא קא עבדי כדאמר מלכא** [והרי אין הם, אנשי העיר, עושים כמו שאומר המלך], שכן **מלכא אמר** [המלך אומר]: **זילו וקטלו מכל באגי** [לכו וקצצו מכל השדות] מעט מכל אחד, **ואינהו אזלו וקטלו מחד באגא** [והם הולכים וקוצצים משדה אחד]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:16)

ומשיבים: **שלוחא דמלכא כמלכא** [שליח המלך כמלך], **ולא טרח** [טורח] לקחת מכל שדה ושדה, **ואינהו אפסיד אנפשייהו** [והם, הבעלים של אותו שדה אחד, הפסידו לעצמם], **דאיבעי להו דאינקוט מכוליה באגי ומשקל דמי** [שהיו צריכים להחזיק מנכסי כל בעלי השדות ולקחת כסף] תמורת מה שנלקח ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:17)

ובדומה לכך **אמר רבא: מאן דמשתכח בבי דרי, פרע מנתא דמלכא** [מי שנמצא בגורן, ולא בביתו, כשבאים שליחי המלך, הוא הפורע את מס המלך] בשביל כולם, והרי זה בכלל דין המלכות. **והני מילי שותפא** [ודברים אלה אמורים דווקא בשותף], שפורע עבור שותפים האחרים, וחוזר ולוקח מהם מה ששילם עבורם. **אבל אריסא** [אריס] — **אריסותיה** [אריסותו] **הוא דקא מפיק** [שהוא מוציא מן השדה] ואינו צריך להשתתף בתשלום הזה, והנוטל ממנו — הרי זה גזל ולא דין המלכות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:18)

**ואמר רבא: בר מתא אבר מתא מיעבט** [בן עיר על בן עיר אחר ממשכנים אותו] בשביל מס שלא שילם האחר. **והני מילי דברלא ארעא וכרגא דהאי שתא** [ודברים אלה אמורים דווקא במס הקרקעות ומיסי גולגולת של שנה זו], **אבל** של **שתא דחליף** [השנה שעברה], **הואיל ואפייס מלכא** [והתפייס המלך] — **חליף** [עברה כבר], ואין הגובה רשאי למשכן אחד עבור האחר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:19)

**ואמר רבא: הני דדיירי דרי** [אלה הגויים שעושים דירים] **בתוך התחום** של העיר, שמזבלים שדותיהם של אנשי העיר בשכר על ידי הכנסת בהמותיהם לתוכן — **אסור ליקח** (לקנות) **מהן, מאי טעמא** [מה הטעם]? — **משום דמערבא חיותא דמתא בהדייהו** [שמתערבות בהמות של ישראלים בני העיר איתם] ונמצא קונה מהם גזל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:20)

אבל אם מדיירים **חוץ לתחום** — **מותר ליקח מהם,** שאין חוששים שהן של ישראל, אלא הולכים אחר הרוב. **אמר רבינא: אם היו בעלים מרדפים אחריהם, אפילו חוץ לתחום** — **אסור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 113b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 113b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/113b:21)

**מכריז רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רב הונא,** והיה אומר כך: **דסלקין לעילא ודנחתין לתתא** [אלה שעולים למעלה ושיורדים למטה], כלומר, העולים לארץ ישראל מבבל והבאים ממנה, כולם מסכימים בדין זה: **האי בר ישראל דידע סהדותא** [בן ישראל זה שיודע עדות] **לכותי ולא תבעו מיניה** [אותו] שיבוא להעיד, **ואזל ואסהיד ליה** [והלך והעיד לו] **בדיני דכותי על ישראל חבריה** [חבירו] — **משמתינן ליה** [מנדים אנו אותו]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **דאינהו מפקי ממונא** [שהם, הגויים בדיניהם, מוציאים ממון]