## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 116b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:1)

**להביא כרוב ודורמסקנין** (שזיפים) **ל**מאכלו של **חולה, והלך** השליח **ומצאו שמת** החולה **או שהבריא** ואינו זקוק עוד לאלה — **נותן לו** המשלח **שכרו משלם.** משמע שאף על פי שלא הועיל, מכל מקום צריך לשלם לו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:2)

**אמר ליה** [לו] רב: **מי דמי** [האם דומים הדברים]? **התם עביד** [שם עשה] **שליח שליחותיה** [את שליחותו], שהרי נשלח להביא את הדברים וכך עשה, **הכא** [כאן] **לא עביד** [עשה] **שליח שליחותיה** [את שליחותו] שהרי לא הציל את מה שהיה צריך להציל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:3)

א ועוד בענין הדומה למה שסופר מקודם על רב ספרא. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס** של אנשי צבא או שודדים **לטורפה** (לבזוז אותם) וצריכים לרצות אותם בממון — **מחשבין** את חלקו של כל אחד בסכום הנדרש **לפי** כמות ה**ממון** שכל אחד נושא עימו, **ואין מחשבין לפי** מספר **נפשות** משפחתו של כל אחד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:4)

**ו**אולם **אם שכרו תייר ההולך לפניהם** שצריך להראותם את הדרך — **מחשבין** את שכרו **אף לפי נפשות, ו**מכל מקום **לא ישנו** בענין זה **ממנהג החמרין,** כפי שהם נוהגים באותו מקום בדבר זה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:5)

**רשאין החמרין להתנות, שכל מי שיאבד לו חמורו יעמיד** ו**לו חמור אחר.** ואם איבד את החמור **בכוסיא** [בפשיעה] — **אין מעמידין** לו חמור אחר, **שלא בכוסיא** [בפשיעה] — **מעמידין לו. ואם אמר** האיש שאבד חמורו: **תנו לי** כסף במקום זה **ו**גם כך **אני אשמור** עמכם בשיירה — **אין שומעין לו** אלא יקבל מהם חמור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:6)

ושואלים על כך: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הוא שכך הדין ומה צורך יש להשמיענו זאת. ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] להיאמר אלא במקרה **דאית ליה חמרא אחרינא** [שיש לו חמור אחר], והוא ממילא שומר. **מהו דתימא** [שתאמר]: **הא קא מינטר ליה** [הרי הוא שומר אותו], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו], כי **שאני נטירותא דחד מנטירותא דבי תרי** [שונה שמירה של אחד משמירה של שנים], שבשנים שומר יותר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:7)

ובדומה לכך **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ספינה שהיתה מהלכת בים,** ו**עמד עליה נחשול** (גל) **לטובעה והקילו ממשאה** על ידי שהשליכו ממנה לים — **מחשבין** כמה כל אחד מהנוסעים צריך להשליך **לפי משאוי,** שכל אחד משליך לפי משאו, **ואין מחשבין לפי ממון** שמפסיד כל אחד, שיש כאלו שסחורתם יקרה יותר משל האחרים, **ו**מקום מקום **לא ישנו ממנהג הספנים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:8)

**ורשאין הספנים להתנות, שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת. אבדה לו בכוסיא** [בפשיעה] — **אין מעמידין, שלא בכוסיא** [בפשיעה] — **מעמידין לו. ואי** [ואם] **פירש** (הפליג) **למקום שאין הספינות הולכין** ואבדה ספינתו — **אין מעמידין** לו ספינה אחרת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:9)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הוא שאם עשה דבר שלא כראוי אין משלמים לו, ומה צורך יש להשמיענו זאת! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו להיאמר אלא במקרה שהספנים נוהגים ש**ב**חודש **ניסן מרחקי** [מתרחקים] מן החוף מלוא **חד אשלא** [חבל אחד], **וב**חודש **תשרי מרחקי תרי אשלי** [מתרחקים שני חבלים], **וקא אזיל ביומי** [והוא הולך בימי] **ניסן למקום** שהולכים לו ב**תשרי, מהו דתימא** [שתאמר]: **דוושיה נקיט ואזיל** [בדרכו הוא אוחז והולך] וזו עדיין דרך שרגילים ללכת בה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכיון שאין הולכים כך בימים אלה הרי זה כפשיעה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה, ועמד אחד מהן והציל** את בני השיירה מן הגייס — **הציל לאמצע,** כלומר, מחלקים ביניהם את מה שהציל. **ואם אמר "אני אציל לעצמי"** — **הציל לעצמו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:11)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי** [אם] מדובר באופן ש**יכול** כל אחד מהם **להציל, אפילו סיפא נמי** [בסופה גם כן] שאמר שמציל לעצמו היה צריך להיות **לאמצע,** שהרי לא נתייאש חבירו! **ואי** [ואם] מדובר באופן ש**לא יכול להציל,** אם כן **אפילו רישא נמי** [בתחילה גם כן] צריך הכל להיות **לעצמו** מאחר שחבירו מתייאש מחפציו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:12)

**אמר רמי בר חמא:** מדובר כשאין השני יכול להציל, ו**הכא** [כאן] **בשותפין עסקינן** [עוסקים אנו], **ו**אף שבדרך כלל לא ניתן לחלק נכס משותף שלא מדעת כל השותפים, **כגון זה** שהממון המשותף אובד ואחד מצילו, **שותף חולק שלא לדעת חבירו.** ולכן, אם **אמר** מראש שהוא נוטל לעצמו — **פליג** [מתחלק] משותפו ונוטל לעצמו, אם **לא אמר** — **לא פליג** [מתחלק] אלא נשאר בשותפות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:13)

**רבא אמר: הכא** [כאן] **בפועלין** שנשכרו לשמור את השיירה **עסקינן** [עוסקים אנו], **וכ**דברי **רב,** ש**אמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:14)

**ו**כל **כמה** זמן ש**לא הדר ביה כברשותיה** [חזר בו כברשותו] של **בעל הבית דמי** [נחשב], וכל שמציל כמציל לכולם. **וכי הדר ביה** [וכאשר חוזר בו] ואומר שלעצמו הוא מציל — **טעמא אחרינא** [טעם אחר] **הוא,** **דכתיב** [שנאמר]: **"כי לי בני ישראל עבדים"** (ויקרא כה, נה), לומר: **ולא עבדים לעבדים,** שאין אדם מישראל משועבד לעבודה כעבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:15)

**רב אשי אמר:** מדובר **כשיכול** חבירו **להציל על ידי הדחק,** ובאופן כזה אם **גלי דעתיה** [גילה דעתו] שרצונו לזכות לעצמו, וחבירו שתק — הרי זה הולך **לעצמו,** ואם **לא גלי דעתיה** [גילה דעתו] — הרי זה הולך **לאמצע.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:16)

ב משנה **הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין** (אנסים) מן הגזלן, **אם מכת מדינה היא,** שגזלו מכולם — **אומר לו** הגזלן **"הרי שלך לפניך",** כלומר, אני יצאתי מן השדה ואתה לך וקח אותה מהם. **אם מחמת הגזלן** לקחו אותה — **חייב** הגזלן **להעמיד לו שדה אחר** באותה ערך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:17)

ג גמרא **אמר רב נחמן בר יצחק: מאן דתני** [מי ששונה] את משנתנו בלשון **"מסיקין"** — **לא משתבש** (טועה), **ומאן דתני** [ששונה] בלשון **"מציקין"** גם כן **לא משתבש**. ומסבירים: **מאן דתני** [מי ששונה] בלשון **"מציקין" לא משתבש, דכתיב** [שכן נאמר]: **"במצור ובמצוק** אשר יציק לך אויבך" (דברים כח, נה).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:18)

**ומאן דתני** [ומי ששונה] בלשון **"מסיקין" לא משתבש דכתיב** [שכן נאמר]: **"**כל עצך ופרי אדמתך **יירש הצלצל"** (דברים כח, מב), **ומתרגמינן** [ומתרגמים אנו כתוב זה]: **יחסניניה סקאה** [יירש אותו הארבה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:19)

ד שנינו במשנה: הגוזל שדה ונטלוה ממנו מסיקים, **אם מחמת הגזלן** — **חייב.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד היה בדיוק הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] **דאנסוה לארעא דידיה** [שלקחו המסיקים רק את הקרקע שלו] **ולא אנסוה כולי ארעתא** [לקחו את כל הקרקעות], מקרה זה אין צורך להשמיענו, שכן **הא מרישא שמעת מינה** [הרי מתחילת המשנה שמעת אותה] ששנינו: **אם מכת מדינה היא,** ומכאן נדייק: **אי** [אם] **לא** היתה זו מכת מדינה — **לא** יכול לומר לו הגזלן "הרי שלך לפניך" וחייב להעמיד לו שדה אחר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:20)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו במקרה של גוזל שדה מחבירו לעצמו, אלא כגון **דאחוי אחוויי** [שהראה] הגזלן למסיקין. **לישנא אחרינא** [בלשון אחרת] אמרו כך בתשובה: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון דאנסוה** [שכפוהו] **גויים ואמרי ליה אחויי ארעתיה** [ואמרו לו שיראה להם את קרקעותיו שלו] כדי לקחתן, **ואחוי ההוא בהדייהו** [והראה להם גם את זו יחד איתן].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:21)

מסופר: **ההוא גברא דאחוי אכריא דחטי דבי ריש גלותא** [אדם אחד שהראה למסיקים את כרי החיטים של בית ראש הגולה] ולקחו את הכרי, **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב נחמן** לדין, **חייביה** [חייב אותו] **רב נחמן לשלומי** [לשלם]. **יתיב** [יושב היה] **רב יוסף אחוריה** [אחוריו] של **רב הונא בר חייא, ויתיב** [ויושב היה] **רב הונא בר חייא קמיה** [לפני] **רב נחמן, אמר ליה** [לו] **רב הונא בר חייא לרב נחמן:** האם דבר זה שעשית הוא **דינא או קנסא** [דין או קנס] שקנסת אותו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 116b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 116b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/116b:22)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **מתניתין** [משנתנו] **היא, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אם מחמת הגזלן** — **חייב להעמיד לו שדה** אחרת, **ואוקימנא דאחוי אחוויי** [והעמדנו זאת כשמדובר שהראה], הרי שדין ממש הוא. **בתר דנפק** [אחרי שיצא] רב נחמן משם, **אמר ליה** [לו] **רב יוסף לרב הונא בר חייא: מאי נפקא** [מה יוצא] **לך מיניה** [מזה] מה זה משנה להלכה