## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 118a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:1)

**פרה רבוצה בו ושטפה נהר,** ש**ר' אלעזר לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] שלדעתו כיון שקנה את השדה בגזילתו נקנתה לו אגב השדה גם הפרה, וכיון שהתחייב לשלם עבור הגזילה נתחייב גם על הפרה. **ורבנן לטעמייהו** [וחכמים לטעמם, לשיטתם] שלדעתם אין לו קנין בשדה, וממילא לא נקנתה לו כלל הפרה שהיתה בשדה, ולכן פטור גם על הפרה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:2)

א משנה **הגוזל את חבירו, או שהלוה** (לווה) **הימנו** (ממנו), **או שהפקיד לו,** והיתה הגזילה או ההלוואה או ההפקדה **ב**מקום **ישוב** — **לא יחזיר לו במדבר,** במקום שאינו יכול לשומרו ואינו יכול ליהנות ממנו הרבה. אבל אם אמר לו הלווה או מקבל הפקדון **על מנת לצאת במדבר** — **יחזיר לו** אפילו **במדבר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:3)

ב גמרא שנינו במשנה שלא ניתן להחזיר מלוה במדבר, ועל כך **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **מלוה משתלמת בכל מקום,** ואילו **אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן! אמר אביי, הכי קאמר** [כך אמר]: **מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום,** שיכול המלווה לתבוע את הלווה בכל מקום, ולאו דווקא במקום שבו הלווהו, אבל לענין ביצוע התשלום — המלווה יכול לסרב לקבל את החזרת ההלוואה במקום שאינו רוצה. ואילו **אבידה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן,** ואינו יכול לתבוע אותם מן המוצא או השומר שלא במקום המציאה או ההפקדה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:4)

ג שנינו במשנה שאם אמר **"על מנת לצאת במדבר"** — יחזיר לו במדבר. ותוהים על כך: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאם התנה על כך, הכל לפי תנאו, ומה צורך יש לשנות זאת! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] להישנות אלא במקרה שלא היה תנאי מפורש שיחזירנו שם, אלא **דאמר ליה** [שאומר לו המפקיד לשומר]: **ליהוי האי** [שיהא זה] **פקדון גבך דאנא** [אצלך, שאני] **למדבר נפיקנא** [יוצא], **ואמר ליה איהו** [לו הוא], אותו שומר למפקיד: **אנא** [אני] **למדבר נמי בעינא למיפק** [גם כן רוצה לצאת], ולכן **אי בעינא לאהדרינהו** [אם ארצה להחזיר] **לך, התם מהדרנא** [שם אחזיר] **לך.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:5)

ד משנה **האומר לחבירו: "גזלתיך",** או **"****הלויתני",** או **"הפקדת אצלי",** והוסיף **"**אבל **איני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך"** — **חייב לשלם** לו. **אבל אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי"** — **פטור מלשלם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:6)

ה גמרא ומביאים ענין שיש לו ראיה ממשנתנו. **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה הבאה: התובע את חבירו ואומר לו **"מנה לי בידך** שאתה חייב לי **",** ואין לו ראיה לכך, **והלה אומר "איני יודע"** — **רב הונא ורב יהודה אמרי** [אומרים]: במקרה כזה **חייב** הנתבע לשלם, **ו**אילו **רב נחמן ור' יוחנן אמרי** [אומרים]: **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:7)

ומסבירים תחילה את השיטות: **רב הונא ורב יהודה אמרי** [אומרים]: **חייב,** כי במקרה בו יש טענות **ברי** (ברור, ודאי) **ושמא** — **ברי עדיף.** והרי במקרה זה המלוה טוען טענת ברי, והנתבע אינו טוען אלא טענת שמא. ואילו **רב נחמן ור' יוחנן אמרי** [אומרים]: **פטור,** שלדעתם הכלל הקובע כאן הוא: **אוקי ממונא** [העמד את הממון] **בחזקת מריה** [בעליו], וכל עוד אין ראיה ביד התובע — ישאר הכסף ברשות המחזיק בו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:8)

ומנסים להביא ראיה, **תנן** [שנינו במשנתנו]: **אבל אם אמר לו "איני יודע אם הלויתני"** — **פטור.** ומעתה נברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אילימא דלא קא תבע ליה** [אם תאמר שמדובר פה במקרה שאינו תובע אותו], אלא מעצמו בא ואומר זאת — **רישא נמי דלא קא תבע ליה** [בראש, במקרה הראשון שבמשנתנו גם כן צריך לומר שמדובר שאינו תובע אותו], אם כן **אמאי** [מדוע] **חייב?** הרי אין האחר תובע אותו! **אלא** צריך לומר שבמשנה מדובר **דקתבע ליה** [שהוא תובע אותו], **וקתני סיפא** [ושנה בסוף]: **פטור מלשלם.** ואם כן, מי שתבעו חבירו ואמר "איני יודע" פטור, והרי זו ראיה לרב נחמן ור' יוחנן וקשה על דעת רב הונא ורב יהודה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:9)

ודוחים: **לא, לעולם** מדובר במשנה **דלא קא תבע ליה** [שאינו תובע אותו], **ורישא** [ובראש] המשנה ששנינו בה שחייב לשלם, מדובר **בבא לצאת ידי שמים,** שהוא חושש שמא הוא חייב כסף ורוצה לצאת ידי שמים, משום כך צריך הוא לשלם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:10)

ומעירים: **איתמר נמי** [נאמר גם כן] ש**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: האומר לחבירו "מנה לי בידך", והלה אומר "איני יודע"** — **חייב, בבא לצאת ידי שמים,** אבל לא מן הדין.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:11)

ו משנה **הגונב טלה מן העדר והחזירו** לעדר בלא להודיע לבעלים, **ומת** הטלה **או נגנב** מן העדר — **חייב** הגנב **באחריותו,** שלא בטלה אחריותו ממנו על ידי השבה זו. אבל אם **לא ידעו** ה**בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ומנו את הצאן ושלימה היא** במספר, כמו שהיה המספר קודם הגניבה, ואחר כך מת או נגנב הטלה — **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:12)

ז גמרא ונחלקו חכמים בדין הגנב וכן בפירוש משנתנו. **אמר רב:** אם לקח הגנב **לדעת,** שיודעים הבעלים שגנב — **צריך דעת** הבעלים כשמחזיר כדי לפוטרו. אם לקח **שלא לדעת** — ה**מנין** שמנה הבעלים ולא ראה שחסר טלה **פוטר,** שהדבר נחשב כאילו הטלה הוחזר לבעליו לגמרי. ואם כן, **וכי קתני** [וכאשר שנה במשנה] **"ומנו את הצאן והיא שלימה** פטור **"**— **אסיפא** [על סוף] המשנה מדובר, על המקרה שלא ידעו בגניבתו. אך אם ידע שנגנבה — אין המנין פוטר את הגנב מאחריות עד שיודיע לבעלים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:13)

**ושמואל אמר: בין** שלקח **לדעת בין שלא לדעת** — **מנין פוטר, וכי קתני** [וכאשר שנה] **"ומנו והיא שלימה פטור"** — **אכולה** [על כל] המשנה מדובר, שבכל מקרה אם הבעלים מצאו שהכל נמצא בעדר — הרי הוא פטור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:14)

**ור' יוחנן אומר:** אם לקח **לדעת** — **מנין פוטר, שלא לדעת** — **אפילו מנין נמי** [גם כן] **לא צריך, וכי קתני** [וכאשר שנה] **"ומנו את הצאן והיא שלימה** פטור **"**— דבר זה מתייחס רק **ארישא** [על ראשה] של המשנה, במי שגנב טלה ונודע הדבר לבעלים, שלגבי המקרה שבסוף — אין צורך בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:15)

ואילו **רב חסדא אמר** להיפך: אם גנבו **לדעת** — **מנין פוטר,** ואם לקחו **שלא לדעת** — **צריך דעת** הבעלים במפורש, **וכי קתני** [וכאשר שנה] **"ומנו את הצאן והיא שלימה"** — **ארישא** [על ההלכה הראשונה] מדובר, ולא על האחרונה, שאין די בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 118a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118a:16)

**אמר רבא:**