## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 118b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:1)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של **רב חסדא** האומר שדווקא אם גנב שלא לדעת צריך דעת הבעלים בהשבה? — **הואיל ואנקטה נגרי ברייתא** [ולימד אותה בפסיעות זרות], כלומר, שכיון שהוציא את הטלה למקום אחר, לומד הוא ללכת לאותם המקומות, והואיל והבעלים אינם יודעים על כך — יש לחשוש שטלה זה יברח, אבל אם גנב לדעתם — כיון שיודעים שנגנב, ישמרו אותו ביתר שאת. ומדברי רבא יש להבין שהוא סבור כרב חסדא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:2)

ועל כך שואלים: **ומי** [והאם] **אמר רבא הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **רבא: האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה** [מי שראה את חבירו שמגביה טלה מן העדר שלו] כדי לגנוב, **ורמא ביה קלא ושדייה** [והשליך עליו צרור אבן והשליכו הגנב], **ולא ידע** בעל העדר **אי הדריה אי** [אם החזירו, אם] **לא הדריה** [החזירו], והלה החזירו בלא ידיעתו, **ומת או נגנב** טלה זה לאחר שהוחזר — **חייב** הגנב **באחריותו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:3)

**מאי לאו** [האם לא] חייב באחריותו **אף על גב דמני** [אף על פי שמנה] את הצאן, והוא שלא כדברי רב חסדא, שהרי לדעתו הגונב לדעת אינו צריך דעת, ומנין פוטר! ודוחים: **לא,** מדובר שם במקרה ש**לא מני** [מנה]. אבל אם היה מונה — די בכך, ואינו צריך דעת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:4)

ועוד שואלים בבירור השיטות: **ומי** [והאם] **אמר רב הכי** [כך] שהגונב צריך לכל הפחות מנין כדי להיפטר? **והאמר** [והרי אמר] **רב: החזירו לעדר שבמדבר** — **יצא,** משמע שאין צריך אפילו מנין! **אמר רב חנן בר אבא: מודה רב ברקועתא** [במנומרים], שטלה זה ניכר מיד ולכן הוא יודע בהשבתו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:5)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם לומר שדבר זה שנוי במחלוקת תנאים] ששנינו: **הגונב טלה מן העדר,** או מטבע **סלע מן הכיס** — **למקום שגנב יחזיר** אף בלא להודיע על כך לבעלים, אלו **דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: צריך דעת בעלים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:6)

**סברוה** [סברו הלומדים] כהנחה בסיסית **דכולי עלמא אית להו** [שלדעת הכל יש להם, מחזיקים] בדברי **ר' יצחק,** ש**אמר ר' יצחק: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה,** ויודע כמה יש בו. ואם כן **מאי לאו** [האם לא] הכוונה שנחלקו **בסלע** שגנב **לדעת, ובפלוגתא** [ובמחלוקת] של **רב ושמואל,** שלדעת ר' ישמעאל הואיל וממשמש בכיסו בכל שעה הרי זה מנין הפוטר כדעת שמואל. ואילו לדעת ר' עקיבא אין די בכך וצריך להודיעו, וכדעת רב?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:7)

ודוחים: **לא,** אין מכאן ראיה, כי מדובר **בטלה** שנגנב **שלא לדעת, ובפלוגתא** [ובמחלוקת] של **רב חסדא ור' יוחנן.** האם יש צורך בדעת, כיון שהורגל הטלה ללכת למקומות אחרים, וכדברי רב חסדא, וכן סבור ר' עקיבא. או שמא הואיל וגנב שלא לדעת — אף מנין אינו צריך, וכדעת ר' יוחנן, וכך סבור גם ר' ישמעאל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:8)

**אמר רב זביד משמיה** [משמו] של **רבא: בשומר שגנב** טלה **מרשות בעלים** — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] שהלכה **כ**דברי **רב חסדא,** ואף ר' ישמעאל סבור כמותו. **והכא** [וכאן] **בשומר שגנב מרשותו** של עצמו **שיחזיר למקום שגנב קמיפלגי** [חלוקים], **ר' עקיבא סבר** [סבור]: **כלתה לו שמירתו,** כלומר, מכיון שגנב שוב אינו נחשב לשומר, ולכן צריך להחזיר לדעת הבעלים כשאר גנבים. **ור' ישמעאל סבר** [סבור]: **לא כלתה לו שמירתו**, וכיון שהחזיר — מוחזר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:9)

ועוד מציעים: **לימא** [האם נאמר] שהשאלה הזו האם **מנין פוטר** את הגנב מאחריות **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הגוזל את חבירו** סכום מסויים **והבליע לו בחשבון** שבחשבון שהיה ביניהם הוסיף לו הגזלן את הכסף שגזל ממנו — **תני חדא** [שנויה הלכה בברייתא אחת]: **יצא** ידי חובת החזרה, **ותניא אידך** [ושנויה הלכה בברייתא אחרת]: **לא יצא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:10)

**סברוה** [סברו הלומדים], **דכולי עלמא אית להו** [שלדעת הכל יש להם, מקבלים] את דברי **ר' יצחק,** ש**אמר: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה,** ולכן כשהגיע הכסף שוב אליו אנו מניחים שמנאו. אם כן **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה הם חולקים], **דמאן דאמר** [שמי שאומר] **יצא, סבר** [סבור]: **מנין** בלבד **פוטר, ומאן דאמר** [ומי שאומר] **לא יצא, סבר** [סבור]: **מנין אינו פוטר?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:11)

**אמרי** [אומרים]: **אי סבירא לן** [אם סבורים אנו] **כר' יצחק, כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**מנין פוטר, אלא ב**דברי **ר' יצחק** עצמו **קמיפלגי** [הם חלוקים], **מר אית ליה** [חכם זה יש לו] את דברי **ר' יצחק, ומר לית ליה** [וחכם זה אין לו] את דברי **ר' יצחק,** ולכן אין כאן מנין כלל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:12)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן אחר: **דכולי עלמא אית להו** [לדעת הכל יש להם, מקבלים] את דברי **ר' יצחק, ולא קשיא** [ואין זה קשה]; **הא דמני ורמא ליה בכיסיה** [זה שמנה הגזלן את הכסף (והבליע) והניח אותו בכיסו של הנגזל] — יצא, מכיון שהלה ממשמש בכיסו. **והא דמני ורמא לידיה** [וזה שמנה ושם בידו], ולא בדק כמה כסף היה זה, ואינו יכול להסתמך על כך שהנגזל יניח את הכסף בכיסו, וידע שאכן יש בידיו סכום שנגזל ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:13)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **אידי ואידי דמני ורמא בכיסיה** [זה וזה מדברים במקרה שמנה ושם בכיסו], אלא **הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה** [זה שיש לו זוזים, מטבעות אחרים בכיסו], ולכן אינו יכול להבחין בדיוק שהחזיר לו את הגזילה, **הא דלית ליה זוזי אחריני בכיסיה** [וזה שאין לו זוזים, מטבעות אחרים בכיסו] שאז יודע שקיבל כסף נוסף על מה שהיה לו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:14)

א משנה **אין לוקחין** (קונים) **מן הרועים,** שרועים צאן שאינו שלהם, **צמר וחלב וגדיים,** שיש לחשוש שהם גנובים מן הבעלים, **ו**כן **לא** קונים **משומרי פירות** — **עצים ופירות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:15)

**אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה, וכלי פשתן בגליל, ועגלים בשרון,** מכיון שבמקומות אלה עושות הנשים מלאכה בדברים הללו, ומסתבר שעושות כן מדעת הבעלים ואין זו גניבה. **וכולן,** כל אלה שהתירו לקנות מהם, במקרה **שאמרו** לקונים מהם **להטמין** את הדברים שקנו ולא להראותם בגלוי — **אסור** לקנות, מפני שניכרים הדברים שגניבה היא. **ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום,** ואין חוששים שהם גנובים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:16)

ב גמרא ועוד בענין קניה מן הרועים **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים, ולא גיזין** (חבילה של צמר גזוז) **ולא תלושין של צמר, אבל לוקחין מהן** בגדים **תפורין מפני** שחזקה **שהן שלהן. ולוקחין מהן חלב וגבינה במדבר,** שמן הסתם נתנו הבעלים רשות לרועים למכור עבורם, שאינם יכולים להביאם בכל עת, **ו**אולם **לא בישוב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:17)

**ולוקחין מהן ארבע וחמש צאן, ארבע וחמש גיזין** של צמר, שדבר כזה מן הסתם אין הרועים גונבים משום שהוא ניכר, **אבל לא** קונים מהם **שתי צאן ולא שתי גיזין.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:18)

**ר' יהודה אומר: בייתות** (בהמות שחוזרות הביתה) **לוקחין מהן,** משום שבעל הבית מבחין בחסרונן, ואם אינן של הרועים — לא היו מוכרים. **מדבריות אין לוקחין מהן,** שהמוכר סומך על כך שהבעלים אינו חש בדבר. **כללו של דבר: כל** דבר **שהרועה מוכר** אותו לאחר **ובעל הבית מרגיש בו** בחסרונו — **לוקחין מהן,** דבר ש**אין מרגיש בו** בעל הבית — **אין לוקחין מהן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:19)

ומעתה דנים בברייתא זו, **אמר מר** [החכם] בברייתא: **לוקחין מהן ארבע וחמש צאן, ארבע וחמש גיזין.** ותוהים: **השתא** [עכשיו, הרי] **יש לומר ארבעה זבנינן** [קונים אנו מהם], **חמשה מיבעיא** [נצרכה לומר]? **אמר רב חסדא:** הכוונה היא **ארבעה מתוך חמשה** צאן שהפקיד בעל הצאן בידו, שניכר הדבר. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים], ש**אמר רב חסדא** תירוץ אחר: **ארבעה מעדר קטן, וחמש מעדר גדול.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:20)

ועוד שואלים: **הא גופא קשיא** [היא עצמה, ברייתא זו, קשה מעצמה], **אמרת: ארבע וחמש צאן, ארבע וחמש גיזין,** ונדייק מכאן: **ארבע וחמש** — **אין** [כן], **אבל שלש** — **לא. אימא סיפא** [אמור את סופה]: **אבל לא שתי צאן.** ונדייק: **הא** [הרי] **שלש זבנינן** [קונים אנו]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:21)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא בברייתא** [זה בבריאות] שבעל הבית מחשיב אותן ושם לב אליהן, ואז גם שלוש יכול לקנות, שוודאי אם היה גונבן היה בעל הבית מבחין בחסרונן, **הא בכחישתא** [זה בכחושות] שכיון שאינן חשובות בעיניו אינו מבחין בחסרונן, ופחות מארבע אינו רשאי לקנות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:22)

ג שנינו בברייתא ש**ר' יהודה אומר: בייתות לוקחין מהן, מדבריות אין לוקחין מהן כו'. איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים] פירוש דברי יהודה, האם **ר' יהודה ארישא קאי ולחומרא** [על ראשה של ההלכה הוא עומד, מתייחס ובא להחמיר] לומר שבכל מקרה אין קונים מהם מדבריות אפילו בכמות גדולה, **או דלמא אסיפא קאי ולקולא** [שמא על סופה הוא עומד, מתייחס ובא להקל]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:23)

ומפרטים: **ארישא קאי ולחומרא** [על ראשה הוא מתייחס ולהחמיר], ובאופן זה תובן הברייתא, ש**אמר** החכם הראשון: **לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן,** ועל כך אמר ר' יהודה: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] ב**בייתות, אבל מדבריות** — **אפילו ארבעה וחמשה לא** יקח. **או דלמא אסיפא קאי ולקולא** [שמא על סופה הוא מתייחס ולהקל], ובאופן זה תובן הברייתא, ש**אמר** החכם הראשון: **אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין,** ואמר ר' יהודה: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] ב**מדבריות, אבל בייתות** — **שתים נמי** [גם כן] **לוקחין?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 118b:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 118b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/118b:24)

ומתרצים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו מזה **דתניא** [ששנינו בברייתא] במפורש, **ר' יהודה אומר: לוקחין בייתות מהן ואין לוקחין מהן מדבריות, ובכל מקום לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן.**