## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 119a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:1)

**מדאמר** [מתוך שאומר] **"בכל מקום", שמע מינה** [למד מכאן] ש**אסיפא קאי ולקולא** [על סופה של ההלכה הוא מתייחס ובא להקל], ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:2)

א שנינו במשנה: **ולא** לוקחים **משומרי פירות** עצים ופירות. מסופר: **רב זבין שבישתא מאריסא** [קנה ענפי גפנים מאריס]. **אמר ליה** [לו] **אביי** בשאלה: **והא תנן** [והרי שנינו] במשנתנו: **ולא** לוקחים **משומרי פירות עצים ופירות! אמר ליה** [לו]: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא **בשומר, דלית ליה בגופא דארעא מידי** [שאין לו בגוף הקרקע דבר] ולכן אין לו זכות למכור דבר מן הגן, **אבל אריס דאית ליה בגוויה** [שיש לו בהם חלק], **אימא מדנפשיה קא מזבין** [אמור משל עצמו הוא מוכר] ואין לחשוד בו שמא הוא גונב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:3)

ועוד בדין קניה משומרי פירות **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **שומרי פירות, לוקחין מהן** פירות **כשהן יושבין ומוכרין** בקביעות **והסלין לפניהם, וטורטני** (מאזניים) **לפניהם, וכולן שאמרו** לקונה **"הטמן** את הדבר שקנית ואל תראהו בגלוי **"**— **אסור. לוקחין מהן מפתח הגינה, אבל לא מאחורי הגינה,** שהוא כמקום נסתר, ומסתבר שאינו רוצה שיראו אותו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:4)

ב **איתמר** [נאמר] שנחלקו בשאלה הבאה: **גזלן, מאימת מותר לקנות הימנו** דבר, ולא לחשוש שהוא מוכר לו מן הגזל? **רב אמר: עד שתהא רוב משלו** של היתר, ולא גזול. **ושמואל אמר: אפילו** היה **מיעוט שלו** אין צורך לחשוש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:5)

ומסכמים: **אורי ליה** [הורה לו] **רב יהודה לאדא דיילא** [השמש] למעשה **כדברי האומר** ש**אפילו** רק ה**מיעוט שלו** אין צורך לחשוש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:6)

ועוד נחלקו ביחס ל**ממון** של **מסור** (מלשין, מוסר ממון חבירו לגויים), **רב הונא ורב יהודה, חד** [אחד] מהם **אמר: מותר לאבדו ביד, וחד** [ואחד] **אמר: אסור לאבדו ביד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:7)

ומסבירים את שיטותיהם: **מאן דאמר** [מי שאומר] **מותר לאבדו ביד,** טעמו, שאנו אומרים: **לא יהא ממונו חמור מגופו,** והרי אנו יודעים שהמלשינים הם בגדר של אלה שמותר אף להרוג אותם, כדין רודף, ואם כן בוודאי שגם את ממונם מותר לאבד. **ומאן דאמר** [ומי שאומר] ש**אסור לאבדו** ביד את ממונו של המסור, **דלמא הוה ליה זרעא מעליא** [שמא יהיו לו זרע צאצאים מעולה] ואותם ילדים כשרים יירשו את הכסף ממנו, **וכתיב** [ונאמר]: **"יכין (רשע) וצדיק ילבש"** (איוב כז, יז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:8)

מסופר: **רב חסדא הוה ליה ההוא אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל** [היה לו אריס אחד שהיה שוקל ונותן ושוקל ולוקח ממנו], שהיה מדקדק ביותר בחלוקת הרווחים, **סלקיה** [סילק אותו] רב חסדא מאריסותו, **קרא אנפשיה** [קרא על עצמו]: **"וצפון לצדיק חיל** (רכוש) **חוטא"** (משלי יג, כב).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:9)

ג אגב כך מביאים את הכתוב: **"כי מה תקות חנף כי יבצע** (יגזול) **כי ישל** (יטול) **אלוה נפשו"** (איוב כז, ח), שעל ידי הגזל מאבד ונוטל הקדוש ברוך הוא נפש אדם. **רב הונא ורב חסדא** נחלקו בפירוש הפסוק, **חד** [אחד] **אמר:** הכוונה היא **נפשו** של ה**נגזל, וחד** [ואחד] **אמר:** הכוונה היא **נפשו של** ה**גזלן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:10)

ומסבירים: **מאן דאמר** [מי שאומר] **נפשו של נגזל** — **דכתיב** [שנאמר]: **"כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח"** (משלי א, יט), לומר שהגוזל ממונו של אדם כאילו גזל את נפשו. **מאן דאמר** [מי שאומר] **נפשו של גזלן** — **דכתיב** [שנאמר]: **"אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער, כי ה' יריב ריבם וקבע את קבעיהם** (גוזליהם) **נפש"** (משלי כב, כב–כג).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:11)

ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן] **הכתיב** [הרי נאמר]: **"נפש בעליו יקח"!** ומשיבים: **מאי** [מה] פירוש **"בעליו"?** אין הכוונה לבעליו הראשונים אלא **בעליו דהשתא** [של עכשיו], כלומר, הכוונה היא יקח את נפשו של הגזלן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:12)

ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן] כיצד הוא מפרש נפשו של נגזל? **הכתיב** [הרי נאמר]: **"וקבע את קבעיהם נפש"!** ומסבירים: בלשון **"מה טעם" קאמר** [הכתוב אומר] ובאופן זה: **מה טעם "וקבע את קבעיהם"? משום דקבעי** [שהם קובעים, גוזלים] **נפש.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:13)

וכעין זה **אמר ר' יוחנן: כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה** — **כאילו נוטל** את **נשמתו ממנו, שנאמר: "כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח", ואומר: "ואכל קצירך ולחמך** יאכלו **בניך ובנותיך"** (ירמיה ה, יז) שכאשר אוכל את הקציר הרי זה כאילו הורג נפשות הילדים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:14)

**ואומר: "מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם"** (יואל ד, יט), שעל ידי החמס (שהוא גזל ממון) כאילו שפכו דם. **ואומר:** **"**ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים... **אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים"** (שמואל ב כא, א).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:15)

ומסבירים את הדרשה: **מאי** [מהו] **"****ואומר"?** מדוע היה צריך להביא ראיות מפסוקים נוספים? — כך צריך להבין: **וכי תימא** [ואם תאמר] כי מן הפסוק הראשון "את נפש בעליו יקח" אנו למדים שכאילו נוטל **נפש דידיה** [הנפש שלו] של הנגזל עצמו, **אבל נפש בניו ובנותיו לא,** על כן **תא שמע** [בוא ושמע] מן הכתוב הבא: **"בשר בניו ובנותיו",** שאף בנטילת נפשם הדבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:16)

**וכי תימא** [ואם תאמר], **הני מילי היכא דלא יהיב דמי** [דברים אלה אמורים במקום שאינו נותן כסף] כלל, אלא גוזל ממש, **אבל היכא דיהיב דמי** [במקום שנותן כסף] **לא** נחשב הדבר לנטילת נפש, על כן **תא שמע** [בוא ושמע]: **"מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם".** שהחמס, שמוגדר כלקיחת דבר שלא ברצון בעליו אף על פי שמשלם לו — נחשב כשפיכת דם נקי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:17)

**וכי תימא** [ואם תאמר], **הני מילי היכא דקעביד** [דברים אלה אמורים במקום שהוא עושה] את הדבר **בידים,** **אבל גרמא** [כשגורם לכך] בלבד **לא,** על כן **תא שמע** [בוא ושמע] את דברי הכתוב **"אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים",** ופירוש הענין: **וכי היכן מצינו** (מצאנו) **שהרג שאול את הגבעונים? אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו** הגבעונים **מספיקין** (מספקים) **להן מים ומזון,** ועל ידי כך קיפח את פרנסתם **מעלה** (מחשיב) **עליו הכתוב כאילו הרגן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:18)

ד שנינו במשנה: **אבל לוקחין מן הנשים** כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון. ומביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל, אבל לא יינות ושמנים וסלתות,** שאין הנשים מצויות למוכרם. **ולא** קונים כלל **מן העבדים, ולא מן התינוקות. אבא שאול אומר: מוכרת אשה ב**כדי **ארבעה וחמשה דינר, כדי לעשות כפה** (כיסוי) **לראשה** כלומר, שבעלה מרשה לה לעבוד מעט ולמכור מעט כדי לקנות לעצמה בגדים נוספים. **וכולן שאמרו** לקונה **להטמין** את הדבר שקנה מהם ולא להראותו בגלוי — **אסור** לקנותו מהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:19)

**גבאי צדקה לוקחין מהן** (מנשים וקטנים) **דבר מועט, אבל לא דבר מרובה,** שיש לחשוש שהם נותנים ממון גנוב, שאינו שלהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:20)

**והבדדין** (העובדים בסחיטת השמן בבית הבד) — אנשים **לוקחין מהן זתים במידה, ושמן במידה** גדולה, שהיא נעשית בפרסום. **אבל לא זיתים במועט ושמן במועט** בכמות קטנה. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: לוקחין מנשים זיתים במועד בגליל העליון,** שהשמן יקר שם, **שפעמים אדם** הנזקק לכסף **בוש למכור על פתח ביתו, ונותן לאשתו ומוכרת** כמות קטנה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:21)

מסופר: **רבינא איקלע** [הזדמן] **לבי מחוזא, אתו נשי דבי מחוזא רמו קמיה כבלי ושירי, קביל מינייהו** [באו נשי מחוזא והשליכו לפניו לצדקה שרשראות וצמידים, וקיבל מהם] **אמר ליה** [לו] **רבה תוספאה לרבינא, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **גבאי צדקה מקבלין מהן דבר מועט, אבל לא דבר מרובה! אמר ליה** [לו]: **הני** [אלה] **לבני מחוזא דבר מועט נינהו** [הם], שמשום שהיו עשירים — דברים אלה אינם נחשבים להם כמתנה מרובה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:22)

ה משנה **מוכין** (מעין חתיכות צמר קטנות) **שהכובס מוציא** מהבגד תוך כדי כיבוסו — **הרי אלו שלו, ו**חוטים ש**הסורק מוציא** — **הרי אלו של בעל הבית. כובס נוטל שלשה חוטין** שעל שפת הבגד, שנועדו רק לשמירה **והן שלו, יתר מכן** משלושה חוטים אלו — **הרי אלו של בעל הבית, אם היה** חוטים אלה שעל שפת הבגד של צבע **שחור על גבי** בגד בצבע **הלבן** — **נוטל את הכל והן שלו,** שוודאי אין בעל הבית רוצה בהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:23)

**החייט ששייר** בסוף עבודתו **את החוט** והיה ארוך **כדי לתפור בו, ו**כן אם שייר **מטלית שהיא** בגודל **שלש** אצבעות **על שלש** אצבעות — **הרי אלו של בעל הבית,** ואין אומרים שהוא ויתר בזה לחייט. **מה שהחרש** (נגר) **מוציא במעצד** (איזמל דק) — **הרי** השיירים ה**אלו שלו, ו**מה שהוא מוציא **בכשיל** (כלי חיתוך גדול) — הריהו **של בעל הבית, ואם היה עושה** (עובד) **אצל בעל הבית** — **אף הנסרים** (הנסורת) **של בעל הבית.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119a:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 119a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119a:24)

ו גמרא ועוד בענין הכובס במוכין **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **לוקחין** (קונים) **מוכין מן הכובס** ואין חוששים שגזולים הם מבגדים שכיבס לאחרים, **מפני שהן שלו,** כמבואר במשנה. **הכובס נוטל שני חוטין העליונים** מן הבגד **והן שלו.**