## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 119b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:1)

**ולא יטיל בו יותר משלשה חובין** (לולאות) ששמים בו כדי לתלותו ולמתוח אותו, שריבוי לולאות יביא לעשיית נקבים יתרים ולמתיחה מרובה. **ולא יסרוק הבגד לשתיו** (לאורכו) **אלא לערבו** (לרוחבו). **ומשויהו,** כלומר, כשמיישר אותו על ידי גזירה, עושה זאת **לארכו אבל לא לרחבו, ואם בא להשוותו עד טפח** — **רשאי** לגזור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:2)

ודנים בפרטי הברייתא, **אמר מר** [החכם] בברייתא זו: הכובס נוטל **שני חוטין.** ומקשים על כך: **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנתנו]: **שלש!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] ששנינו שנוטל שנים בלבד הרי זה מדובר **באלימי** [בחוטים עבים], **והא** [וזה] ששנינו שנוטל שלושה מדובר **בקטיני** [בחוטים דקים].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:3)

עוד שנינו בברייתא: **ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו** שלא יישחת על ידי כך**.** ושואלים: **והתניא איפכא** [והרי שנינו בבריייתא בדיוק להיפך]! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא בגלימא** [זה בגלימה] יש לסורקה לערב ולא לשתי, **הא בסרבלא** [זה בסרבל] שהוא בגד עליון העשוי לנוי, שכיון שעשוי לנוי עדיף לסרוק אותו לשתי ולא לערב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:4)

ועוד שנינו בברייתא: **ולא יטיל בו יותר משלשה חובין.** ובפירוש הדברים **בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** איך מחשבים אותם, האם **אמטויי ואתויי חד** [להוליך ולהביא נחשב לאחד], שמה שחוזר ותופר באותו מקום לשם חיזוק נחשב כתפר אחד. **או דלמא אמטויי ואתויי תרי** [שמא להוליך ולהביא נחשב לשנים]? שאלה זו לא נפתרה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:5)

שנינו בברייתא גם: **ומשויהו** את הבגד **לארכו אבל לא לרחבו.** ומקשים שוב: **והתניא איפכא** [והרי שנינו בברייתא בדיוק להיפך] שמשווהו דווקא לרוחבו! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא בגלימא** [זה בגלימה] משווה לאורכה, **הא בהמיוני** [זה בחגורה] משווה לרוחבה משום שהוא הצד הנראה ולא אורכה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:6)

א ובענין זכות הסורק במוכין **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לוקחין** (קונים) **מן הסורק מוכין, מפני שאינו שלו,** שכן שנינו במשנתנו שהם של בעל הבית. **ובמקום שנהגו להיות שלו** — **לוקחין. ובכל מקום לוקחין מהן כר מלא מוכין וכסת מלאה מוכין.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — אפילו אם גנבם **קננהו** [קנה אותם] **בשינוי** על ידי שעשה מהם כלי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:7)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לוקחין מגרדי** (אורג) **לא אירין** (צמר המונח בקנה הערב) **ולא נירין** (קצות החוטים הקשורים בקנה השתי), **ולא פונקלין** (קצות החוטים הקשורים בקנה הערב), **ולא שיורי פקיעות** של חוטים, שיש לחשוש שאינם משלו אלא גנבם מבעל הבית.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:8)

**אבל לוקחין מהן בגד** שלם אפילו שהיה **מנומר,** שנראה כאילו החוטים שבו במקומות שונים. וכן לוקחים מהם **ערב ושתי,** צמר **טווי ואריג,** שכל אלו נעשה בהם שינוי וקנאם בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:9)

**אמרי** [אומרים] בשאלה: **השתא** [עכשיו, הרי] אמרת ש**טווי שקלי** [לוקחים מהם], **ארוג מבעיא** [נצרכה לומר]? ומשיבים: **מאי** [מה] פירוש **"אריג"?** — אין הכוונה לאריג ממש אלא **תיכי** [כעין שרשרות] שלא היו טוויות קודם לכן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לוקחין מן הצבע** (העוסק בצביעת אריגים) **לא אותות ולא דוגמות** (פיסות קטנות של אריג להראות בהן צבעים) **ולא תלושים של צמר, אבל לוקחין מהן בגד צבוע,** צמר **טווי,** ו**בגדים.** ושואלים: **השתא** [עכשיו] הרי **טווי שקיל** [הוא לוקח], **בגדים מיבעיא** [נצרכה לומר] שהוא לוקח? ומשיבים: **מאי** [מה] פירוש **"בגדים"?** — **נמטי** [בגדי לבד] שאין טווים אותם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הנותן עורות לעבדן** (מעבד עורות), **הקיצועין** (חתיכות קטנות, שאריות העור לאחר חיתוכו) **והתלושין** של צמר שהיה על גבי העור — **הרי אלו של בעל הבית, ו**אילו דבר **העולה ומשטף** (ונשטף) **במים** השוטפים את העור — **הרי אלו שלו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:12)

ב שנינו במשנה: **אם היה** החוט בצבע **שחור** על גבי בגד לבן — מותר לכובס לקחתו. **אמר רב יהודה** בדרך של לשון נופל על לשון: **קצרא** הוא **שמיה** [שמו] בארמית של הכובס, **וקצרא שקיל ליה** [ואת הקיצורים שמקצר מן הבגד הוא לוקח לו]. **אמר רב יהודה: הכל עולין למנין תכלת,** שחוטים אלה שהם בשולי הבגד נחשבים כחלק ממנו לענין הרחקת נקב הציצית מקצה הבגד. **ויצחק ברי קפיד עלייהו** [בני מקפיד עליהם] ליטול אותם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:13)

ג שנינו במשנה: **החייט ששייר את החוט** כדי לתפור, צריך להחזירו לבעל הבית. ושואלים: **וכמה** הוא שיעור זה כדי **לתפור? אמר רב אסי:** חוט שארכו כ**מלא** אורך ה**מחט חוץ למחט.** ומסופר: **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו בביאור דברי רב אסי: האם נתכוון לומר **מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט,** כלומר, פעמיים כגודל המחט, **או דלמא** [שמא] **מלא מחט וחוץ למחט משהו?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:14)

ומציעים פתרון: **תא שמע** [בוא ושמע], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **החייט ששייר את החוט פחות מכדי לתפור בו, ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן** — **הרי אלו של בעל הבית.** ואם **אין בעל הבית מקפיד עליהן** — **הרי אלו שלו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:15)

ומעתה: **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] **מלא מחט וחוץ למחט** גם כן צריך להיות **כמלא** אורך ה**מחט,** אז גם **פחות מכאן חזי לסיכתא** [ראוי הדבר ללולאה] ויש לומר שבעל הבית מקפיד בו. **אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] כי אורך החוט צריך להיות כ**מלא מחט וחוץ למחט משהו,** אם כן **פחות מכאן למאי חזי** [למה הוא ראוי]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:16)

**אלא שמע מינה** [למד מכאן]: שהכוונה היתה **מלא מחט וחוץ למחט כמלא** אורך ה**מחט.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:17)

ד שנינו במשנה: **מה שהחרש** מוציא במעצד הרי הוא שלו. **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] על כך ממה ששנינו בברייתא: **מה שהחרש מוציא במעצד, והנפסק** (הנחתך) **במגירה** (מסור) — **הרי אלו של בעל הבית.** אבל **היוצא מתחת** ה**מקדח ומתחת** ה**רהיטני** [מקצוע], **והנגרר במגירה,** אותה הנסורת שיוצאת מעצם הניסור במסור — **הרי אלו שלו!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:18)

**אמר רבא:** אין זו סתירה, **באתרא** [במקומו] של ה**תנא דידן** [שלנו] **איכא תרתי חציני** [יש שני סוגי איזמלים], **לרבתי קרי לה** [לגדול קוראים לו] **"כשיל",** **ולזוטרתי קרי לה** [ולקטן קוראים לו] **"מעצד",** ואילו **באתרא** [במקומו] של ה**תנא ברא** [של הברייתא] רק מין כלי **חד** [אחד] **הוא דאיכא** [שיש], **וקרו לה** [וקוראים לו] **"מעצד",** ולכן נתכוון לכלי גדול ולא לכלי קטן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:19)

ה שנינו במשנה: **ואם היה** הנגר **עושה** (עובד) **אצל** בעל הבית — כל הנסורת של בעל הבית. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מסתתי אבנים** — **אין בהם משום גזל** בעל הבית אם לוקחים לעצמם את הפסולת. **מפסגי אילנות** שחותכים מקצת מענפי האילנות להיטיב את גידולם, וכן **מפסגי גפנים, מנקפי** (קוצצי) **היגי** (קוצים), **מנכשי זרעים ועודרי ירקות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהם** שלא יקחו שום דבר ממה שחתכו או עקרו — **יש בהן משום גזל.** ואם **אין בעל הבית מקפיד עליהן** על כל מה שחתכו — **הרי אלו שלו** של הפועל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 119b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 119b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/119b:20)

**אמר רב יהודה: כשות ו**כן **חזיז** (שיבלים בעודן צעירות מאד וראויות רק לשחת) — **אין בהם משום גזל,** משום שהם גדלים מעצמם ואין מטפלים בהם. ואולם **באתרא דקפדי** [במקום שמקפידים] על כך — **יש בהן משום גזל. אמר רבינא: ומתא מחסיא** — **אתרא דקפדי** [מקום שמקפידים] **הוא** ולכן צריך הפועל להיזהר ולא ליטול אותם.