## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 11b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:1)

יכול להיות ש**יש מקצת שליא בלא ולד, ו**מה שאסרוהו באכילה הוא רק משום **גזירה** של חכמים שגזרו במקרה שיצא **מקצתה אטו** [משום] מקרה שיצאה השליה **כולה,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] עולא בשם ר' אלעזר שאין זה משום גזירה, אלא ודאי אין שליה בלא ולד, ואנו חוששים שבכל חלק מן השליה יש מקצת מן הוולד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:2)

**ו**עוד **אמר עולא אמר ר' אלעזר: בכור** אדם **שנטרף** (נהרג על ידי חיה או באופן אחר) **בתוך שלשים יום** להיוולדו — **אין פודין אותו,** כלומר, אין צורך לפדות אותו כדרך שפודים כל בכור, ואין אומרים שהתחייב האב בתשלום לכהן מיד עם לידת הבן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:3)

**וכן תני** [שנה] **רמי בר חמא** ברייתא זו, **מתוך שנאמר: "פדה תפדה"** (במדבר יח, טו), **יכול** נלמד מריבוי הלשון שיהא הדין כן **אפילו** אם **נטרף בתוך שלשים יום** — **תלמוד לומר: "אך"** (במדבר יח, טוד), ובמלה זו **חלק** ומיעט, לומר שלא בכל מקרה פודים בכור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:4)

**ו**עוד **אמר עולא אמר ר' אלעזר: בהמה גסה,** כמו פרה וסוס — **נקנית** לקונה **במשיכה,** שכאשר מושך את הבהמה אליו — נגמר בזה מעשה הקנין, ובכך היא נעשית שלו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:5)

ושואלים: **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו] במשנה שבהמה גסה נקנית **במסירה,** שכאשר מוסר את הרסן לקונה מיד היא נקנית לו! ומשיבים: ר' אלעזר **הוא דאמר** [שאומר] **כי האי תנא** [כדעת תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **וחכמים אומרים: זו וזו,** הן בהמה גסה והן בהמה דקה, נקנית **במשיכה, ר' שמעון אומר: זו וזו בהגבהה.** ור' אלעזר סבור כחכמים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:6)

**ו**עוד **אמר עולא אמר ר' אלעזר: האחין שחלקו** את ירושת אביהם, **מה שעליהן** הבגדים שהם לובשים — **שמין** (מעריכים) גם כן בתוך חשבון נכסי הירושה, ומחשבים גם את ערכם של אלה. **ו**אולם **מה שעל בניהן ובנותיהן** — **אין שמין,** שכיון שאין דרך הילדים לבוא לבית הדין, אין מבזים אותם לבוא לבית הדין כדי לשום את הבגדים שהם לובשים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:7)

**אמר רב פפא: פעמים אף מה שעליהן** על היורשים עצמם **אין שמין,** כיצד? **משכחת לה** [מוצא אתה דוגמה כזו] **בגדול אחי** [האחים] שמאז מות האב הוא הנושא והנותן בענייני המשפחה, **דניחא להו דלשתמעון מיליה** [שנוח להם לשאר היורשים שיישמעו דבריו] ולשם כך הוא צריך ללבוש בגדים נאים, והם מוכנים לוותר משלהם, משום שבגדיו אלה מביאים תועלת גם להם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:8)

**ו**עוד **אמר עולא אמר ר' אלעזר: שומר שמסר** את הדבר שהופקד בידו **לשומר** אחר — הרי זה **פטור.** כלומר, כל אותם מקרים שאינו מתחייב בהם אם הוא עצמו שומר (כגון שומר שכר במיתה, או שומר חנם בגניבה) — אף אינו חייב כאשר מסר את הדבר שהופקד בידו לשמירתו של אחר. ומוסיפים: **ולא מיבעיא** [נצרכה] לומר אם היה זה **שומר חנם שמסר** את החפץ לשמור **לשומר שכר, דעלויי עלייה** [שעילה, השביח] את טיב **שמירתו,** שהרי שומר שכר בוודאי שומר טוב יותר משומר חנם, **אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם** לשמור, **דהשתא גרועי גרעיה** [שעכשיו גרע] את טיב **שמירתו,** מכל מקום **נמי** [גם כן] **פטור, שהרי** בעיקרו של דבר **מסר לבן דעת** ואין זו רשלנות בשמירה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:9)

ואילו **רבא אמר: שומר שמסר לשומר** — הרי זה **חייב** בכל נזק שאירע. **ולא מיבעיא** [נצרכה] לומר **שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה** [שגרע] את טיב **שמירתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר** גם כן **חייב,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:10)

**דאמר ליה** [שיכול לומר לו] בעל החפץ לשומר הראשון: **את מהימנת** [אתה נאמן] **לי בשבועה,** כגון שאם תישבע שנגנב החפץ ממך אאמין לך, ו**האי** [וזה], השומר האחר, **לא מהימן** [נאמן] **לי בשבועה** ואיני רוצה לסמוך עליו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:11)

**ו**עוד **אמר עולא אמר ר' אלעזר, הלכתא** [הלכה] היא: **גובין** חוב **מן העבדים,** כלומר, לוקחים את העבדים של אדם כדי לגבות ממנו תשלום של חוב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:12)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן לעולא:** האם **אמר ר' אלעזר** הלכה זו כדי לומר שגובים מעבדים **אפילו מיתמי** [מן היתומים] אם מת החייב, כדרך שגובים מקרקעות שהוריש ליתומים? ענה לו עולא: **לא,** רק **מיניה** [ממנו בלבד]. על כך שואל רב נחמן: אם ר' אלעזר אמר שמדובר שגובה **מיניה** [ממנו], הלא **אפילו גלימא דעל כתפיה** [מן הגלימה שעל כתפיו] הוא גובה, ובודאי שיכול לגבות מן העבדים שהם רכושו, ומה חידוש בדברי ר' אלעזר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:13)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **שעשאו** את העבד **אפותיקי,** כלומר, שמישכן אותו במיוחד לגביית חובו ומכרו, והשמיע לנו ר' אלעזר שיכול בעל החוב לגבות חובו מעבד זה שנמכר לאדם אחר, וזה **כ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא: עשה עבדו** (הכנעני) **אפותיקי ו**אחר כך **מכרו** את העבד — **בעל חוב גובה הימנו.** עשה את **שורו אפותיקי ומכרו** — **אין בעל חוב גובה הימנו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 11b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 11b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/11b:14)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם ההבדל]? ומשיבים: **הא אית ליה קלא** [זה, העבד שנמכר, יש לו קול] והקונה יודע שיש שיעבוד המוטל על העבד, **והא לית ליה קלא** [וזה בשור אין לו, לשיעבוד, קול] ואין הקונה יודע, ולכן תיקנו שלא יפסיד הקונה את ממונו בגלל שיעבוד זה.