## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 14b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:1)

**שלשה כללות** שלושה דינים נבדלים **בארבע מקומות** השונים זה מזה בהגדרתם. שאף שאין כאן ארבעה דינים שונים, מכל מקום כיון שמדובר בארבעה מקומות שונים בדינם, מחשיבים אותם כארבעה כללות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:2)

א משנה כיצד נגבים הנזקים? — **שום** (הערכת) **כסף,** ב**שוה כסף, בפני בית דין. ו**נזקין גובים **על פי עדים** שהם **בני חורין** ולא עבדים, **בני ברית** (יהודים) ולא גוים. **והנשים בכלל הנזק,** הן בשעה שהן מזיקות והן כשהן ניזוקות, שאין דין שונה לגברים ולנשים בזה. **והניזק והמזיק** לעתים משתתפים **בתשלומין.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:3)

ב גמרא משנה זו שלשונה קצרה ביותר צריכה תחילה לפירוש עצם המילים והמושגים שבה. ומבררים: **מאי** [מה פירוש] **"שום כסף"** השנוי במשנה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:4)

**אמר רב יהודה: שום** (הערכה) **זה** **לא יהא אלא בכסף,** שצריך לקבוע ערך כספי מדוייק לנזק, שלא יעשוהו בקירוב ובהשוואה לדברים אחרים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:5)

ומעירים: אם כן **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו במשנה את ההלכה הזו ששנו חכמים בברייתא הבאה]: **פרה שהזיקה טלית,** וכגון שדרסה עליה וקרעתה, **וטלית שהזיקה פרה** שהסתבכה רגל הפרה בטלית זו ונשברה, **אין אומרים: תצא פרה בטלית וטלית בפרה,** מתוך הנחה שהנזק הוא שווה בערכו, **אלא שמין אותה בדמים** גם את הטלית וגם את הנזק שנגרם לפרה, ואם יש עודף משלם החייב את ההפרש הזה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:6)

ג וממשיכים בפירוש המשנה: **"שוה כסף"** מהו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:7)

**דתנו רבנן** [ששנו חכמים בפירוש הדברים]: **"שוה כסף"** — הרי זה **מלמד שאין בית דין** עצמם **נזקקין** לגבות מן המזיק **אלא לנכסים שיש להן אחריות,** כלומר, קרקעות. **אבל אם קדם ניזק ותפס מטלטלין** של המזיק לפרעון נזקו — **בית דין גובין לו מהן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:8)

ומבררים את הדברים: **אמר מר** [החכם]: **"שוה כסף"** — **מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות.** ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות], כיצד נשמע מובן דבר זה מהלשון "שווה כסף", שנפרעים בית דין דווקא מקרקעות?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:9)

**אמר רבה בר עולא,** משמעות הדברים היא: **דבר השוה כל כסף, מאי ניהו** [ומה הוא] — **דבר שאין לו אונאה,** כי אין דין אונאה בקרקעות, והמשלם יותר מערכה של הקרקע לא נחשב כמי שרימוהו במיקח. ומקשים: הלא **עבדים ושטרות נמי** [גם כן] **אין להן אונאה,** ומהם אין נפרעים בית דין לנזקים! ונמצא שאין הסבר זה מתאים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:10)

**אלא אמר רבה בר עולא:** "שווה כסף" כוונתו: **דבר הנקנה בכסף,** והרי זה דווקא קרקעות, כי מיטלטלים אינם נקנים אלא במשיכה. וגם על הסבר זה מקשים כמקודם: **עבדים ושטרות נמי** [גם כן] **נקנין בכסף!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:11)

**אלא אמר רב אשי:** יש להבין את המשנה כמתייחסת לקרקעות במובן: **"שוה כסף"** — **ולא כסף, והני כולהו** [ואלו כולם] מיטלטלים, ואף עבדים ושטרות — **כסף נינהו** [הם], שכל הדברים המיטלטלים שיש להם ערך, כיון שאפשר להעבירם מיד ליד אפשר לקרוא להם "כסף", מה שאין כן קרקעות, שאינן כסף.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:12)

ובענין זה **רמי ליה** [השליך לו, הראה לו סתירה] **רב יהודה בר חיננא לרב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: תנא** [שנה] החכם בברייתא זו: **"שוה כסף"** — **מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות,** כלומר, דווקא קרקעות. **והתניא** [והרי שנויה ברייתא אחרת] על האמור בתשלום נזקים: "כסף **ישיב** לבעליו" (שמות כא, לד) — **לרבות שוה כסף,** שניתן לשלם לנזקים מכל דבר **ואפילו סובין.** משמע שגובים ממזיק אפילו ממיטלטלים!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:13)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] בברייתא לפיה אין גובים אלא מקרקעות — **ביתמי** [ביתומים], שאביהם (או ממונו) הזיק ומת האב ונשארו יתומים, שמהם אין בית דין גובה אלא קרקעות, ולא מיטלטלים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:14)

ושואלים: **אי** [אם] אתה מפרש שכאן עוסקים **ביתמי** [ביתומים], **אימא סיפא** [אמור את סופה] של הברייתא: **אם קדם ניזק ותפס מטלטלין** — **בית דין גובין לו מהן. אי ביתמי** [אם ביתומים] מדובר, **אמאי** [מדוע] **בית דין גובין לו מהן?** והרי מיטלטלים של יתומים אין משתעבדים לחוב של אביהם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:15)

ומשיבים: יש להסביר דבר זה **כדאמר** [כפי שאמר] **רבא אמר רב נחמן** שמועילה תפיסה של בעל חוב בנכסי אדם שמת, במקרה **שתפס** בעל החוב **מחיים** (בחיי האב). **הכא נמי** [כאן גם כן] יש לפרש **שתפס מחיים** את המיטלטלים, ובינתיים מת המזיק, שגובה מן המיטלטלים שתפס, אף שכעת אין המזיק בחיים, אלא יתומיו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:16)

ד עוד שנינו במשנה: **בפני בית דין.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:17)

ומסבירים, הדגשה זו באה ללמדנו: **פרט ל**מקרה שהמזיק **מוכר נכסיו ואחר כך הולך לבית דין,** ואין להם עתה ממה לגבות ממנו, שאין בית דין גובה מן הנכסים שנמכרו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:18)

ותוהים: **שמע מינה** [האם תלמד מכאן] שאם אדם **לוה** כסף **ומכר נכסיו ואחר כך בא** המלוה **לבית דין, אין בית דין גובין לו מהן?** הרי כמה וכמה הלכות יש בענין זה, שכל הקרקעות השייכות ללווה משתעבדות לחוב בעליהן וגובים מהן בעלי החוב את חובם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:19)

**אלא** יש לחזור מהסבר זה ולומר: "בפני בית דין" באה ללמד: **פרט לבית דין הדיוטות,** שדיני קנסות שבנזקין ניתן לגבות רק בבית דין של מומחים, שלמדו וקיבלו רשות להורות, ולא בבית דין של הדיוטות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:20)

ה עוד שנינו במשנה: **על פי עדים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:21)

ומסבירים, הדגשה זו באה ללמדנו: **פרט ל**מי שהיה **מודה בקנס,** כלומר, מודה מעצמו בעבירה שחייב עליה קנס קצוב מן התורה **ואחר כך באו עדים** והעידו שעשה דבר זה, **שהוא פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:22)

ושואלים: **הניחא** [דבר זה נוח] **למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר]: **מודה בקנס ואחר כך באו עדים** — **פטור. אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר]: **מודה בקנס ואחר כך באו עדים** — **חייב, מאי איכא למימר** [מה יש לומר] בהסבר הדגשה זו של המשנה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 14b:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 14b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/14b:23)

ומשיבים: לפי שיטה זו "על פי עדים" באמת לא נצרך להיאמר לעצמו, אלא **סיפא אצטריך ליה** [סופו המשכו של המשפט הוצרך לו] כדי להגדיר מי הם העדים הכשרים לחייב על פיהם בדיני נזיקין: