## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 19b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:1)

**והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן: אין חצי נזק חלוק לא לרשות היחיד ולא לרשות הרבים,** **מאי לאו** [האם לא] נפרש שכלל זה אמור גם בחצי נזק צרורות, שאם **התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים** חייבת כברשות היחיד? אמר לו ר' זירא: **לא,** מדובר כאן ש**התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:2)

וחזר והקשה לו ר' ירמיה: **והאמרת** [והרי אמרת]: **עקירה אין כאן הנחה יש כאן? אמר ליה** [לו]: **הדרי** [חוזר אני] **בי** מאותה סברה. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר: **כי** [כאשר] **אמר ר' יוחנן** שאין חילוק בין רשות היחיד ורשות הרבים בחצי נזק, אמר זאת רק **אקרן** [על נזקי קרן], ולא על חצי נזק של צרורות, שפטורה ברשות הרבים, כדין רגל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:3)

א מסופר: **יתיב** [ישבו] **ר' יהודה נשיאה** [הנשיא] **ור' אושעיא** **אקילעא** [באהלו] של **ר' יהודה** הנשיא, **נפק מילתא מבינייהו** [יצא דבר מביניהם], כלומר, כשישבו שם עורר אחד מהם בעיה זו: **כשכשה** הבהמה **בזנבה** וגרמה נזק על ידי כך, **מהו? אמר ליה** [לו] **אידך** [האחר]: **וכי יאחזנה בזנבה וילך?!** ודאי אינו צריך הבעלים לשומרה עד כדי כך, ודבר זה דרכה הוא, ופטור. ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **קרן נמי נימא** [גם כן נאמר] סברה זו: **וכי יאחזנה בקרן וילך?!** ובכל זאת דינו שהוא אחראי על נזקיה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:4)

ודוחים: **הכי השתא** [וכי כך אפשר להשוות]?! **קרן לאו אורחיה** [אין זה דרכו] להזיק בזדון, ולכן חייב הבעלים להשגיח עליו שלא יגח, **הא אורחיה** [זו, כישכוש הזנב, הוא דרכו] של כל בהמה, ואי אפשר לחייב את הבעלים להשגיח עליה בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:5)

ושואלים: **וכי מאחר דאורחיה מאי מבעיא ליה** [שדרכה היא זו, מה אם כן נסתפק לו]? שברור שדבר שהוא כדרכו אין חייב בו. ומשיבים: **כשכוש יתירא** (יתר) מן הרגיל הוא **מבעיא ליה** [נשאל לו]: האם אומרים אנו שאף זה נכנס בכלל הדברים שעושה הבהמה כדרכה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:6)

**בעי** [שאל] **רב עינא** שאלה זו: **כשכשה** בהמה **באמתה** (באבר המין שלה) **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] **מידי דהוה אקרן** [כשם שהדבר הוא בקרן], **קרן לאו יצרא קתקיף לה** [האם לא היצר הוא שתקף אותה] ומשום כך הזיקה, **הכא נמי לא שנא** [כאן גם כן אינו שונה], שהרי יצר הוא שתקף אותה. **או דלמא** [שמא] נחלק ונאמר כי בנזק **קרן** **כוונתו** הוא **להזיק, הא** [זו] אף שמחמת יצר הוא **אין כוונתה להזיק** על ידי כך. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:7)

ב שנינו במשנה: **התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר,** ואם היה דליל (חבל, או דבר אחר) קשור ברגליהם והזיק על ידי כך — משלם חצי נזק. **אמר רב הונא: לא שנו** שמשלם חצי נזק **אלא שנקשר** הדליל ברגל התרנגול **מאליו, אבל** אם **קשרו אדם** — **חייב** לשלם נזק שלם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:8)

ושואלים: אם **נקשר מאליו, מאן** [מי הוא זה] ש**חייב? אילימא** [אם תאמר] ש**בעל הדליל** ישלם, משום שדליל זה גרם לנזק, נברר **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאצנעיה** [אם שהצניע אותו] בעל הדליל את הדליל, והתרנגול הוציא אותו ונקשר בו — **אנוס הוא** בעל הדליל, וצריך להיות פטור מתשלומים. **ואי** [ואם] **לא אצנעיה** [הצניע אותו] והניחו במקום שיכול להיקשר ברגלי בעלי חיים — **פושע** (רשלן) **הוא,** ואין צריך לומר שחייב כאילו קשרו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:9)

**אלא** נאמר שהצניעו, ואם נקשר הדליל מאליו **חייב בעל** ה**תרנגול,** ואולם גם על כך יש לשאול: **מאי שנא** [במה שונה], מדוע אומרים אנו, שאת **כוליה** [כל] ה**נזק לא** ישלם — משום **דכתיב** [שנאמר]: **"**ו**כי יפתח איש בור"** (שמות כא, לג), ומשמע — **ולא** שה**שור** פותח **בור,** ואם נפתח בור על ידי שורו — אין בעל השור חייב עליו. ואולם אם כן **חצי נזק נמי** [גם כן] נאמר: **"איש בור"** — **ולא שור בור,** ואם התרנגול גרר את הדליל ולאחר שנח הוזק בו דבר מה, מדוע יהיה בעליו חייב כלל?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:10)

**אלא** יש לומר: **מתניתין** [משנתנו] צריכים לפרש אותה **ב**מקרה **דאדייה אדויי** [שטילטלו] התרנגול את הדליל וגרם נזק על ידי כך, וכיון שלא עשה את הנזק בגופו משלם רק חצי נזק כדין צרורות. **וכי אתמר** [וכאשר נאמרו] דברי **רב הונא** — **בעלמא אתמר** [בכלל נאמרו] ואינם מתייחסים לדין שבמשנה. אלא אמר את ההלכה כך: **דליל** שהיה של **הפקר,** ונקשר ברגלי העוף, **אמר רב הונא:** אם **נקשר** הדליל **מאליו** — **פטור** בעל התרנגול, **קשרו אדם** — **חייב** הקושר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:11)

ושואלים: **משום מאי** [מה] **חייב?** איזה אב נזיקין עשה שיתחייב עליו? **אמר רב הונא בר מנוח:** חייב **משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה,** שכשם שיש בור המצוי במקומו ומזיק לנתקלים בו, יש גם בור = תקלה, שאינו קבוע במקומו, אלא נע ממקום למקום, ואף על זה חייב משום בור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:12)

ג משנה **כיצד,** באיזה אופן, **השן מועדת** — **לאכול את הראוי לה,** ולענין זה הבהמה מועדת תמיד. כיצד, **הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות** שהוא מאכל הראוי לה, ואם **אכלה כסות או כלים** — **משלם חצי נזק,** שכיון שאין זה מאכל הראוי לה — אינה מועדת לכך. **במה דברים אמורים** שמשלם נזק שלם על מה שאכלה בהמתו — כשאכלה **ברשות הניזק, אבל ברשות הרבים** — **פטור. ו**בכל זאת


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:13)

**אם נהנית** הבהמה באכילתה — **משלמת מה שנהנית,** אבל לא משלמת את כל דמי הנזק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:14)

**כיצד,** באיזה מקרה, **משלמת מה שנהנית?** אם **אכלה מתוך הרחבה** שהיו פירות וירקות מונחים ברחבה שלפני החנויות, שהיא מקום הרבים, ואכלתם — הרי זו **משלמת מה שנהנית.** אכלה **מצדי הרחבה** שאינו מקום לרבים — **משלמת מה שהזיקה** שהינו כרשות הניזק. וכן, אם אכלה **מפתח החנות** — **משלמת מה שנהנית** לפי שהוא מקום ציבורי, אכלה **מתוך החנות** — **משלמת מה שהזיקה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:15)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **השן מועדת לאכול את הראוי לה, כיצד? בהמה שנכנסה לחצר הניזק ואכלה אוכלין הראויין לה, ו**כן אם **שתתה משקין הראויין לה** — **משלם** הבעלים **נזק שלם** על מה שאכלה ושתתה. **וכן חיה** של אדם **שנכנסה לחצר הניזק וטרפה בהמה ואכלה בשר** — הרי זה **משלם נזק שלם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:16)

**ופרה שאכלה שעורין** אף על פי שאינו כרגיל מאכל פרה, **ו**כן אם **חמור שאכל כרשינן** שכרגיל נותנים אותם אותם לפרה ולא לחמור, **וכלב שליקק את השמן, וחזיר שאכל חתיכה של בשר** — בכל אלה **משלמין נזק שלם,** שאמנם אין אלה רגילים לאכול מאכל זה, אבל מכל מקום הוא מאכל הראוי להם, ואינו נקרא שינוי, ומשלם נזק שלם. **אמר רב פפא: השתא דאמרת** [עכשיו שאתה אומר] כפי שאמרנו כאן ש**כל מידי דלאו אורחיה** [דבר שאין זה דרכו הרגילה] **ו**הבהמה **אכלה ליה** [אוכלת אותו] **על ידי הדחק שמיה** [שמו הריהו נחשב] **אכילה** רגילה, אם כן, **האי שונרא** [חתול] ש**אכל תמרי** [תמרים] **וחמרא דאכיל ביניתא** [וחמור שאכל דגים] — **משלם נזק שלם,** שאף על פי שאין דרכם לאכול דברים אלו, כיון שעל ידי הדחק אוכלים אותם — אין זו נקראת שינוי, אלא אכילה הראויה, ומשלם נזק שלם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:17)

מסופר: **ההוא חמרא דאכל נהמא** [חמור אחד שאכל לחם] **ו**תוך כדי אכילה **פלסיה לסלא** [שבר את הסל] שבו היה הלחם, **חייביה** [חייב אותו] **רב יהודה לשלם נזק שלם אנהמא** [על הלחם שאכל], **ואסלא** [ועל הסל שהזיק] רק **חצי נזק.** ושואלים: **ואמאי** [ומדוע]? **כיון דאורחיה למיכל נהמא, אורחיה נמי לפלוסי סלא** [כיון שדרכו לאכול לחם, דרכו גם כן לשבור את הסל], שכדי להגיע ללחם שובר הוא את הסל ויהיה חייב נזק שלם גם על הסל! ומשיבים: שם מדובר שקודם **אכל** החמור מן הלחם **והדר פליס** [ואחר כך שבר] את הסל, ודבר זה מורה על כוונה להזיק, ואין חייב עליו נזק שלם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:18)

ושואלים: **ופת אורחיה** [דרכו] של חמור **הוא** לאכול? **ורמינהו** [ומשליכים מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא: **אכלה פת ובשר ותבשיל** — **משלם חצי נזק, מאי לאו** [האם לא] מדובר כאן **בבהמה,** משמע שבהמה האוכלת פת אין זה מדרכה, ואין זו אכילתה הראויה לה! ודוחים: **לא,** מדובר כאן **בחיה,** שאין דרכה לאכול לחם, אבל בהמה דרכה בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 19b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 19b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/19b:19)

ושואלים: אם מדובר כאן ב**חיה,** הרי **בשר אורחיה** [דרכה] **הוא** לאכול, ומדוע אומרים אנו שאין זה דרכה? ומשיבים: מדובר בבשר **דמטוי** [כשצלוי] ובשר צלוי אין דרכה של חיה לאכול. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: כאן מדובר לא בחיה טורפת, אלא **בטביא** [בצבי] שאין דרכו לאכול בשר ופת. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** מדובר **בבהמה, ו**מדובר כאן כשאכלה **בפתורא** [בשולחן] ודבר זה אין דרכה של בהמה לעשות.